הם מדדים לאורך החוף בטור ארוך, פניהם מופנות אל על בגינונים של חשיבות עצמית: הפינגווינים המלכותיים הם מוקד משיכה עיקרי בתעשיית התיירות של איי פוקלנד. הנקבות החומות והפרוותיות נטולות פחד מפני בני אדם – תיירים ב"נקודת וולונטיר", חצי אי במזרח איי פוקלנד, יכולים להתקרב אליהן עד מרחק נגיעה כמעט.
"אנחנו בנקודה הצפונית ביותר בעולם שאפשר לראות בה את הפינגווין המלכותי", אומר טוני הית'מן, רועה כבשים לשעבר, בן 70, שבילה את 16 השנים האחרונות בהדרכת תיירים בנקודת וולונטיר, שאליה הולכים כמה אלפי פרטים של הפינגווין כדי להזדווג. "מגיעים לכאן המון אנשים שאוהבים להתקרב ככל האפשר לפינגווין המלכותי".
הפינגווין המלכותי הוא רק אחד מכמה מיני פינגווינים באיי פוקלנד, לצד פינגווין הסלעים בעל המראה המדליק שבצידי ראשו שערות צהובות, הפינגווין לבן האוזן ופינגווין מגלן.
מגוון המינים באיי פוקלנד הוא מדהים, וכולל למעלה מ־25 מיני לווייתנים ודולפינים, אבל היכולת המובטחת להתקרב לפינגווינים עד כדי כך הופכת את האיים ליעד מפתה במיוחד. התיירות היא תעשייה צומחת באיי פוקלנד, על אף מיקומם המרוחק בדרום האוקיינוס האטלנטי, כ־480 ק"מ מחופי ארגנטינה – מדינה שהיחסים בינה לבין האיים, הנתונים לריבונות בריטית, נוטים להיות מתוחים, כלכלית ופוליטית.
ב־2018 צמחה התיירות באיים ב־6.3 אחוזים, והוצאות התיירים בתחומיהם גדלו ב־29.4 אחוזים, עד 8.8 מיליון ליש"ט כמעט. "אחד ממוקדי המשיכה מבחינתנו היה הפינגווין המלכותי בנקודת וולונטיר, אז ראינו הרבה מהם", אומרת פלביה טאנג, בת 29 מלונדון, שהגיעה לחופשה בת שבוע בפוקלנד יחד עם בן זוגה.
נקודת וולונטיר היא אחד מהיעדים הפופולריים ביותר באיים, במרחק של שלוש שעות נסיעה מהבירה סטנלי, בין השאר על 17 ק"מ של שבילי עפר משובשים. חצי האי הוא כאמור גם ביתם של הפינגווין לבן האוזן ופינגווין מגלן, המכונים "נודניקים" בפי המקומיים, בגלל נהקותיהם הקולניות, וכן של לוכד הצדפות, אווז דרום אמריקני ראוותני.
אתר תצפית אחר באיי פוקלנד, המאפשר צפייה מרהיבה בחיי הבר, הוא האי קידני, שבו פינגוויני סלעים משתמשים בטופריהם ובמקורותיהם כדי לטפס לראשי הצוקים, שעליהם הם מזדווגים. כדי לראות את הציפורים, התיירים חייבים לטייל רגלית במשך חצי שעה דרך שיחים בגובה שלושה מטרים, בעודם נזהרים לא לדרוך על קיני קרקע של ציפורים.
מין ציפור אחד, ששמו יסעור הפיה, הוא שהופך את האי לייחודי באמת. "האי קידני הוא ביתם של 140 אלף זוגות יסעורי פיה, שמעופפים סמוך לחוף, ומוכנים לשוב ולנחות פה", אומר דניס בלייק, קצין הסביבה של ממשלת פוקלנד, במהלך ביקור באי הקטן. "כשהלילה יורד, אתה רואה אותם עפים בחזרה מעל הראש שלך, קצת כמו בסרט של היצ'קוק. זה מדהים".
רבים מאוהבי הטבע פונים למקומות כמו אנטרקטיקה ולאיי ג'ורג'יה הדרומית וסנדוויץ'. סוכנת התיירות סאלי אליס מרגישה שאיי פוקלנד הם בחירה טובה יותר. "אי אפשר להשוות את פוקלנד לאנטרקטיקה ולג'ורג'יה הדרומית, במונחי המגוון והנגישות של חיי הבר", היא אומרת.
מלבד הציפורים, הלווייתן הצפוני הנתון בסכנת הכחדה משוטט גם הוא סמוך לחופי פוקלנד, ודולפיני קומרסון שוחים בסמוך, במפרץ יורק ובמפרץ ג'יפסי.
