היו שם הרבה חיוכים מעושים ומעט מאד אהבה. אבל במפגש השבוע בין האפיפיור פרנסיס לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן הייתה הסכמה גורפת בנושא אחד: ירושלים. השניים, זו עובדה ידועה, אינם נוטים חיבה יתרה אחד לשני. בעבר אף הזהיר ארדואן את האפיפיור בל יחזור על אמירתו כי טבח העם הארמני היה הג'נוסייד הראשון של המאה ה-20. אך בשבועות האחרונים פינו משקעי העבר את מקומם להסכמה בנושא הדוחק של ירושלים. בין השניים מחברת כעת התנגדות עזה להכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל.
בעוד ארדואן פועל ללא לאות למצב את טורקיה כבעלת מעמד בבירת ישראל, האפיפיור דוגל בהקניית סטטוס בינלאומי מיוחד לירושלים כדרך להבטיח את זהותה כעיר המקודשת לשלוש הדתות. אך בעוד הכס הקדוש פועל בדרכים דיפלומטיות מקובלות, הרפרטואר של ארדואן כולל העברות כספים לחמאס והתפרעות פעילים טורקים על הר הבית.
האפיפיור וארדואן כבר נפגשו בעבר. לפני כשנתיים היה האפיפיור פרנסיס אורחו הראשון של ארדואן במשכן הנשיאות הטורקי החדש המכונה "הארמון הלבן". אולם מצדו של הנשיא זהו ביקור ראשון של ראש מדינה טורקי בוותיקן לראשונה מזה 59 שנים. הממשלה האיטלקית, מצדה, שיתפה פעולה עם הכס הקדוש ואסרה על הפגנות במרכז העיר במהלך הביקור הנדיר. הפגישה אכן עלתה יפה וארכה קרוב לשעה, כפול מן הזמן המוקצה בדרך כלל לפגישות עם נשיאים וראשי מדינות. זאת למרות שארדואן איחר 20 דקות.
העיתונות הטורקית דיווחה השבוע כי מאז הכרזתו הדרמטית של הנשיא דונלד טראמפ בדצמבר האחרון היו השניים בקשר רציף ושוחחו בטלפון מספר פעמים. לאפיפיור ולנשיא הטורקי יש באמת הרבה על מה לדבר: משבר הפליטים והמלחמה באיסלאמופוביה הם רק שני נושאים מתוך קשת רחבה הרבה יותר. אך כאמור, בשבועות האחרונים, הנושא העיקרי בשיחות בין השניים היה ירושלים, ירושלים ושוב ירושלים.
ואכן, ארדואן לא יכול היה להיות ברור יותר. "ירושלים", אמר עם הגיעו לרומא, "היא בראש סדר העדיפויות שלי". זה היה הנושא במפגש גם עם האפיפיור וגם בפגישה נפרדת עם מזכיר המדינה, הקרדינל פייטרו פרולין ועם שר החוץ, הארכיבישוף פול גלאגר. העובדה שבאותה שעה ממש התנהל בעפרין שבצפון סוריה המבצע נגד הכורדים בעל השם האורווליאני "ענף זית", או מספרם המבהיל של אסירים פוליטיים בטורקיה, נדחקו הצידה.
אבל הכס הקדוש בכל זאת מצא דרך להעביר את המסר לארדואן. אחת התשורות שהעניק לנשיא לרגל ביקורו היה מדליון ברונזה שעליו חקוקה דמותו של מלאך השלום "החונק", כך הסביר האפיפיור לארדואן, "את שד המלחמה".
עם זאת, מלאך השלום הפגין השבוע ביצועים נרפים למדי. בשעה שארדואן והאפיפיור דנו בירושלים, מטוסים טורקיים הפציצו ללא רחם את האוכלוסייה הכורדית בעפרין. אנקרה לא סיפקה הסברים להפצצה מעבר לעובדה שמדוברים באוכלוסייה כורדית ול"שד המלחמה" נלוו מלאכי חבלה קטנים בדמות כנופיות איסלאמיסטיות, שפרסמו השבוע תמונות של התעללות בגופתה של לוחמת כורדית שנפלה בידיהם.
הסלמה ברובע הארמני
בירושלים – כלת הפסגה ברומא לכאורה – הכול היה תקין השבוע. אך מתחת לפני השטח מורגשת חתימת ידם של שליחי ארדואן. כבר לפני כחודש פורסם ב'מקור ראשון' על כתובות נאצה שריססו תיירים טורקים על קירות הרובע הארמני, קטטות בהר הבית והעברת מיליונים לשיפוץ ורכישת מבנים עות'מאניים.
כעת, מתברר, הפעילות הזו עולה מדרגה. תכיפות התקריות ורמת ההתגרות של תיירים הטורקים בקהילה הארמנית בירושלים, על פי דיווחים של תושבי הרובע הארמני, נמצאת בסימן עליה. עד כה היה מדובר בעיקר בתלישת המפות ההיסטוריות על חומות הפטריארכיה הארמנית המתעדות את רצח העם הארמני בראשית המאה ה-20. תיירים טורקים החולפים ברובע תולשים את המפות או כותבים עליהן כתובות נאצה, מקללים ויורקים.
לרשויות בירושלים יש כנראה עניין להצניע, לשמור על פרופיל נמוך ככל האפשר. המטרה למנוע פגיעה בתיירות והחשש מהתססה. בשורה התחתונה, לכל תקרית בירושלים יש פוטנציאל לחרוג מהר מאוד מעבר לגבולותיה. אבל רוצים או לא, בשטח ניכרים סימני הסלמה.
רק לפני שבועיים חגגו הארמנים בירושלים את "חג השם" או חג ברית המילה של ישו. זה החג הארמני החשוב ביותר בשנה, הנחוג שמונה ימים אחרי חג המולד הארמני, במיסה רבת רושם בכנסיית הקבר. בהמשך יוצאת מן הכנסייה תהלוכה מסורתית בדרכה לפטריארכיה, שם מתכבדים החוגגים בתשורות המבשרות על שפע – חיטה עדשים ופירות הדר. הפטריארך מברך את הבאים ושותה עמם יין.
אבל השנה לא ניתן לקהילה הארמנית לחגוג כמנהגם בשקט ובשמחה. ג.א (השם שמור במערכת, פ"ר) תושבת הרובע סיפרה ל'מקור ראשון' שכבר בשעת המיסה חשו החוגגים שעיניים זרות נעוצות בהם. הם הסבו את תשומת לבו של קצין המשטרה במקום לנוכחות המאיימת של תיירים טורקים, שלדבריהם תצפתו עליהם מבחוץ. עוד אמרו כי אפשר היה לחוש את האיבה באוויר. בתגובה, הורה הקצין לתיירים הטורקים להתפנות מעבר למחסומים ברחבת הכנסייה.
לכאורה, נראה היה שהבעיה נפתרה. אבל לא. אחרי המיסה החלו הארמנים לנוע בתהלוכה המסורתית מכנסיית הקבר לפטריארכיה הארמנית. ד.ר (השם שמור במערכת, פ"ר), ארמני תושב הרובע ועובד מדינה, סיפר כי היה גם הוא בדרכו למפגש החגיגי עם הפטריארך, כאשר הבחין בקבוצה הטורקית עושה את דרכה לאורך חומות הרובע. לדבריו, כאשר הגיעו למקום שבו מודבקות המפות ההיסטוריות המשחזרות את רצח העם הארמני, החלו לקרוע ולתלוש בציפורניים את המפות. "צעקתי להם: 'דונט טאצ'. אבל אז אחד מהם כתב על הקיר 'פיס אוף שיט'. הם צעקו וקיללו כמו משוגעים.
"באותו שלב", מודה ד.ר, "גם אני כבר הייתי בעצבים מהם וקיללתי אותם בחזרה בשפה הטורקית 'שאלוהים ייקח אתכם'. החלטתי להתקשר למשטרה אבל לא ענו לי. לקח המון זמן עד שחזרו אלי. וכל אותו הזמן, הטורקים עמדו שם עם רצח בעיניים. הם הרגישו מאוד בטוחים. כשכבר הגיע למקום שוטר הוא שאל אותי, 'למה אתה צועק ומקלל את התיירים?'. אמרתי לו: 'אתה יהודי, אם היו קורעים ומקללים את השואה שלך, איך אתה היית מגיב?' 'אני לא יהודי' ענה לי השוטר ועצר אותי".
ד.ר ציין כי לא רק הוא נעצר, אל גם הבחור הטורקי שתלש את המפות. "התיירים הטורקים עוכבו והורו להם להמתין בחוץ ליד הקישלה. בבדיקה של המשטרה התברר גם כי למדריך הקבוצה הטורקית אין רישיון הדרכה". ד.ר סיפר שחבר שלו, שעבר מאוחר יותר ליד הקישלה אמר לטורקים המעוכבים: "בושה מה שאתם עושים". הם ענו לו: "תגיד למשטרה שישחררו את האיש שלנו. אם לא, נשרוף את בתי הארמנים באיסטנבול".
ממשטרת ישראל נמסר כי "בעקבות תלונתו של תושב הרובע הארמני עוכב התייר הטורקי. בתום חקירתו הוא שוחרר בתנאים, כולל הרחקה".
