מזכ"ל סוכנות הפליטים הפלסטינים אונר"א, פייר קרנבול, שסיים בשבוע שעבר את תפקידו, לא התפטר אלא פוטר. כך טוענים מקורות הבקיאים במתרחש בסוכנות. לפי ההודעה הרשמית שיצאה מלשכת מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קרנבול הושעה ממשרת המזכ"לות, ולאחר כמה שעות החליט להתפטר – אך ככל הידוע, קרנבול פוטר אף שניסה בכל מאודו למנוע זאת.
העילה להחלטה לפטרו היא דו"ח השחיתות הפנימי בסוכנות, שלטענת האו"ם נמצא עדיין בחקירה, אם כי במשרד החוץ הישראלי אומרים שהבירור הסתיים זה מכבר.
הדו"ח הפנימי החסוי מוועדת האתיקה של אונר"א הגיע לרשת אל־ג'זירה, והיא פרסמה אותו ביולי האחרון. עשרת עמודי הדו"ח מתבססים על עדויות של עשרות עובדי עבר והווה בסוכנות, המאשימים את "המעגל הפנימי" של מנהלי הסוכנות, וקרנבול בראשם, בניצול לרעה של המשאבים שהגיעו לידם וביצירת סביבת עבודה רעילה. המקור שמסר את הדו"ח לידי אל־ג'זירה אמר לאנשי התחנה, לדבריהם, שהוא עושה זאת לאחר שנואש מהסיכוי שמזכ"ל האו"ם גוטרש יפעל בנוגע למידע, שנשלח אליו עוד בדצמבר.
ככל הידוע, המניע לכתיבת הדו"ח היה לחץ של חברי פרלמנט שווייצרים, שקיבלו מידע בנושא מגורמים ישראליים פרטיים ושיתפו פעולה עם עובדים בסוכנות. בעקבות הדו"ח השעו הולנד ושווייץ את הסיוע הכספי שלהן לאונר"א.
ממשרד החוץ נמסר, בנוגע לסיום תפקידו של קרנבול, כי ישראל "רואה בחומרה רבה את המידע שפרסמה עד כה ועדת החקירה על אונר"א, וקוראת לפרסום מלא ושקוף של הממצאים. הפרסומים מאששים את טענותיה של ישראל כי נדרש שינוי עמוק ויסודי במודל הפעולה של הסוכנות. תחת הנהגתו של נציב אונר"א פייר קרנבול גברה בשנים האחרונות הפוליטיזציה של אונר"א, הגירעון התקציבי תפח, ומודל הפעולה של הארגון הוכח ככזה שאינו בר קיימא".
שר החוץ ישראל כ"ץ הוסיף כי "התנהלותה של אונר"א ממחישה שהיא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. הסוכנות מנציחה את בעיית הפליטים באופן פוליטי מובהק, ומרחיקה כל אפשרות לפתרון. הקהילה הבין־לאומית צריכה למצוא מודל אחר, שיספק מענה הומניטרי למי שזכאים באמת לסיוע, ויוריד מעל סדר היום את רעיון השווא של שיבת הפליטים".
בתוך כך, בישראל נערכים לקראת ההצבעה המחודשת באו"ם, בשבוע הבא, על הענקת המנדט לפעילות אונר"א. ההחלטה תעלה להצבעה בוועדה הרביעית של האו"ם, וכשבועיים אחר כך תגיע למליאת העצרת. לצורך כך, במשרד ראש הממשלה מינו אחראי לריכוז המאמץ הבין־משרדי בנושא. עד השנה התנגדו בישראל אמנם למדיניות הסוכנות – המנציחה ומעצימה את בעיית הפליטים, ומשתפת פעולה עם גורמי טרור – אך במערכת הביטחון היה חשש כבד שהפסקת פעילותה לגמרי תיצור כאוס ואף תגביר את הטרור.
לפני כשנה, בד בבד עם ההחלטה האמריקנית להפסיק לממן את אונר"א, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן רשמי כי השאיפה הישראלית היא סגירתה של אונר"א. להשקפתו, הפתרון הוא מתן מענה חלופי לצורכי האוכלוסייה, באמצעות גוף בינלאומי אחר או באמצעות השלטון המקומי – הרשות הפלסטינית או אפילו עיריית ירושלים, שתיטול אחריות על מוסדות החינוך בשכונות במזרח העיר.
במשרד ראש הממשלה מודים כי הבעיה של אונר"א נוגעת גם לתוכני ההסתה במוסדות הלימוד שבניהולה, ולעובדה כי ועד העובדים שלה בעזה נשלט בידי חמאס – פרטים שפרסמנו בעבר בהרחבה.
את המאבק נגד חידוש המנדט של הסוכנות מובילים משרד החוץ ושגריר ישראל באו"ם דני דנון. כל המשתתפים במאבק מסכימים שלא סביר שישראל תצליח להשיג רוב לאי־חידוש המנדט, אך הם שואפים להישגים אחרים. לפי פרסום בעיתון ישראל היום, הישג כזה עשוי להיות, למשל, הסכמה שהמנדט של אונר"א יחודש אחת לשנה ולא אחת לשלוש שנים, כנהוג היום. "אם המנדט של אונר"א יחודש ללא שינוי, מדובר בעוד שלוש שנים אבודות בכל הנוגע לארגון", אומר גורם במשרד החוץ, "ולכן קריטי לפעול כעת".
במרכז לחקר המזרח התיכון ניסחו כבר לפני כמה שנים את תוכנית הניהול האזרחי שתחליף את פעילות אונר"א, שהמוסדות הרשמיים מצדדים בה כעת. במרכז מתכוננים גם הם למסע שכנוע באו"ם, כארגון אזרחי. כחלק מהמסע עתידים אנשי המרכז לתדרך בנושא חברי קונגרס אמריקנים, ולהיפגש עם מזכ"ל האו"ם גוטרש בניסיון לצמצם את המנדט של אונר"א ולהגביר את דרישות השקיפות ממנה.
