במצרים הודיעו רשמית על מותו של הנשיא לשעבר חוסני מובארכ. בימים האחרונים שהה מובארכ בבית חולים צבאי. בשבת האחרונה הוא עבר ניתוח ולאחריו סבל מסיבוכים שהובילו אותו לאישפוז בטיפול נמרץ. עורך דינו פריד א-דיב, הכחיש מספר פעמים את השמועות המוקדמות שנפוצו אודות מותו בימים האחרונים והבהיר כי הוא במצב בריאותי תקין. העיתון יום אל סבע, ציינו כי בשנים האחרונות הוא סובל ממחלה, ומקורבים לבנו החלו להפיץ הודעות הספד וניחומים ברשתות החברתיות. הטלוויזיה המצרית הרשמית הודיעה על מותו והוא יזכה לטקס קבורה צבאי.
מוחמד חוסני סייד מובארכ נולד בשנת 1928 בכפר אל-מוסולוחה צפונית לקהיר, למשפחת איכרים. אביו, עבד כפקיד בבית המשפט האזורי. בשנת 1946, סיים את לימודי התיכון והצטרף לאקדמיה הצבאית. בפברואר 1949 סיים את לימודי התואר ראשון במדעי הצבא, בדרגת סגן משנה הצטרף כקצין לחיל הרגלים וכמכונאי לתקופה של שלושה חודשים ולאחר מכן מתקבל כאחד מתוך 11 קצינים לקורס טייס בחל האוויר המצרי. בשנת 1950 הוא סיים קורס טייס ותואר שני באווירונאוטיקה. הוא שירת כטייס קרב ולאחר מכן כמדריך טיסה, מפקד צוות ומפקד טייס. בגיל 31 בלבד מונה מובארכ למפקד בסיס חיל האוויר במערב קהיר.
בזמן מלחמת ההתשה מול ישראל הועלה מובארכ לדרגת תת אלוף ובמסגרת תפקידו כמפקד בית הספר לטיסה, בונה תוכנית הכשרה חדשה בעקבות הביצועים הגרועים במלחמה. ב 1972 מונה למפקד חיל האוויר וניהל את הקרבות נגד ישראל במלחמת יום כיפור, שנה לאחר מכן הוא מתמנה למפקד חיל האוויר ומאוחר יותר גם לסגן שר הביטון המצרי בדרגת אלוף. ב-1975 הוא מסיים את שירותו הצבאי וממונה לסגנו של הנשיא סאדאת.
בשנת 1979 לקח מובראכ חלק מרכזי בחתימת הסכם השלום עם ישראל ובאוקטובר 1981 כאשר הנשיא סאדאת חוסל על ידי אנשי הג'יהאד המצרי, מובארכ שניצל מהחיסול, מחליף אותו ומתמנה לנשיא הרביעי של מצרים.
מובארכ הצטייר תמיד כמנהיג העם שבא מהעם. בניגוד למנהיגות הראוותנית של קודמיו, הוא שמר על צניעות, ניהל כלכלה שדאגה לעם ובמקביל פיתח את התיירות במצרים ואת התשתיות שהובילו לפיתוח כלכלי ושיפור יחסי במצבם של המצרים.
במישור המדיני ניהל מובארכ יחסים טובים עם הממשל האמריקאי ונלחם לצידה במלחמת המפרץ הראשונה מול עיראק של סדאם חוסיין. הוא מייצב את מצרים, כמדינה הערבית הבכורה, שיכולה להוביל לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני. ב-1993 שותף גם בסוד העניינים בגיבוש הסכם אוסלו.
כנשיא מצרים שימר את הסכם השלום מול ישראל, אך ביקר בה פעם אחת בלבד, בלוויית ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. את פגישותיו עם מנהיגים ישראלים קיים בקהיר ובשארם א-שיח.
משך שנות כהונתו התנהלו במקביל למתיחות הפנימית במצרים מול תנועת 'האחים המוסלמים' שהתנגדה למשטרו. ב-1995 ניצל מניסיון חיסול באתיופיה. ב-2005 נתקל מובארכ לראשונה בבעיות פוליטיות ובביקורת על הכשרת בנו ג'מאל כיורשו. שנה לאחר מכן כלא מובארכ 40 בכירים בתנועת האחים המוסלמים המתנגדים למשטרו. ב 2010, התגלה כי מובארכ סובל מגידול סרטני, הוא טס לגרמניה ועובר סדרת ניתוחים.
בשנת 2011, המהפכות בעולם הערבי הגיעו גם למצרים. מיליונים יצאו לרחובות ודרשו את פיטוריו. הצבא בהוראת מובארכ הורג עשרות מהמפגינים.
ברק אובמה, נשיא ארה"ב אז, דרש ממובארכ לנהוג באופן דמוקרטי אל מול ההפגנות במדינה, ולמעשה נוטש את הידיד של ארה"ב במצרים. העולם הערבי מסמן את האירוע כנקודה שמוכיחה שאסור לעולם לסמוך על האמריקאים ומנופפים בדוגמה של מובארכ כהוכחה. בפברואר, כשהבין שאין לו ברירה, הודיע כי לא יתמודד יותר לתפקיד הנשיאות ומאוחר יותר התפטר מתפקידו לאחר כ-30 שנים בתפקיד.
באפריל 2011 מובארכ ושני בניו נעצרו בחשד לשחיתות והרג מפגינים. באוגוסט הוא הובל למשפט כשהוא שוכב על מיטה ומצב בריאותו מדרדר. התביעה דרשה עונש מוות.
במאי 2012 משפט מובארכ מסתיים, על הנשיא לשעבר נגזר מאסר עולם בבית הכלא טורה, ימים ספורים לאחר ההכרעה הוא עבר התקף לב, גורם במשרד הפנים המצרי מודיע כי הנשיא לשעבר שרוי בתרדמת בעקבות הידרדרות במצבו.
באוגוסט 2013, בית המשפט הופך את ההחלטה וניקה אותו ממרבית ההאשמות. הוא נשאר במעצר עד ה 9 במאי 2015, אז הוא ובניו ששהו גם הם במעצר שוחרו לביתם.
מובארכ הבהיר תמיד כי לא יעזוב את מצרים וימשיך לחיות בה גם לאחר שחרורו. בניגוד לתקופה שבה שימש נשיא בה הקפיד על לבוש רשמי, צבע את שערו ושידר חוזק. בשנים האחרונות ניסה להצטייר כסבא חביב, העלה תמונות של המשפחה והעניק מספר ראיונות בהן ניסה לנקות את תדמיתו הציבורית. רק לפני חודשים בודדים התראיין לרשת טלוויזיה מצרית וסיפר סיפורי מורשת קרב על הפעולות במלחמת יום כיפור. בעיני מצרים רבים, מובארק, נשאר גיבור.
