בימים כתיקונם העיר ניו־יורק היא אחד המקומות הסואנים וההומים בעולם. שמונה מיליון תושבים וכמיליון תיירים בחודש נעים ממקום למקום ברגל וברכב, והאוויר טעון אנרגיה מסביב לשעון. אך בעשרת הימים האחרונים, באיחור אופנתי לעומת בירות העולם האחרות, השקט זועק ומבטא את השינוי האדיר שהחשש מנגיף הקורונה כפה על ליבה הפועם של ארצות הברית.
חולים ראשונים שנחשפו, לצד דיווחים על המצב העולמי המידרדר וההנחיות שהחלו להגיע מרשויות הבריאות, העירו את מעצמת העל האמריקנית משאננותה הראשונית. כמו במקומות רבים אחרים בעולם, גם בניו־יורק הדבר התבטא תחילה בהיסטריית קניות. המונים צבאו על רשתות השיווק והפארם, קנו מכל הבא ליד ויצרו מחסור באורז, חומרי חיטוי ובעיקר גלילי נייר טואלט. "אין לנו יותר את המוצר הזה, וגם אל תראה לאיש שיש לך אחד כזה כי יקפצו עליך פה", אמרה לי מוכרת בתמרוקייה, כשהחזקתי בקבוק קטן של חומר מחטא לידיים ושאלתי אם יש עוד מהסוג הזה.
גם ברשתות הענק, דוגמת וולמארט, אי אפשר למצוא ברוב שעות היום גליל נייר טואלט אחד לרפואה. "אנחנו מקבלים משלוח פעמיים ביום והוא נחטף ברגע שהוא מגיע", אומר לי צ'רלס, עובד הרשת. "אנחנו מנסים לבקש מהלקוחות להקטין את הכמות שהם קונים כדי להשאיר לאחרים, אבל אין תקנה ברורה בעניין הזה וזה לא ממש מצליח. אם תגיע לכאן כשאנחנו פותחים בשש בבוקר, יש סיכוי גדול שתצליח למצוא משהו".
בסוף השבוע שעבר כבר החלה להירשם ירידה דרסטית במספר המבקרים בבתי הקולנוע ובמסעדות, אך הברים והמועדונים בעיר המשיכו לפעול בתפוסה כמעט מלאה. בעקבות זאת פרסם מושל מדינת ניו־יורק אנדרו קואומו צו לסגירה מוחלטת של מקומות הבילוי. בנוסף, בתחילת השבוע הוחשכו כל ההצגות בברודווי, בתי הקולנוע ננעלו, וכל אירועי התרבות בוטלו. מסעדות פתוחות אינן רשאיות להושיב לקוחות, אולם מותר להן למכור מנות ארוזות או לשגר משלוחים לבתי הלקוחות.
רבים מבעלי המסעדות החליטו לסגור בינתיים, מה שהוביל לפיטורים המוניים ולחופשות ללא תשלום. "אף אחד לא אמר לנו במפורש מה צריך לעשות, אבל התמונה ברורה למדי", אומר השף רפי חסיד, יליד פתח־תקווה שחי בניו־יורק כבר עשרים שנה ובבעלותו שתי מסעדות ובר. "פחות ופחות אנשים הגיעו בכל יום למסעדות, אז צמצמנו את הצוות, את התפריט ואת המוצרים. אבל לא רציתי להגיע למצב שלא יהיה לנו איפה לקנות מוצרים חדשים ובטח שלא רציתי לסכן אף אחד, אז השבוע החלטנו לסגור ולחלק לתושבים בשכונה את המוצרים הטריים שנשארו במטבחים שלנו. עכשיו נצא לחופש ונקווה לטוב, אין אופציה אחרת. יהיה אתר שבו נוכל לבקש פיצוי על מה שקורה. הוא עדיין לא פעיל, אבל אני מאמין שבתוך כמה שבועות הוא כבר יפעל ושבטווח הארוך הכול יהיה בסדר".
בכיכר עם לואיג'י
טיול של כמה שעות ברחבי מנהטן מוביל למסקנה שכל עסק קובע לעצמו את גבולות הגזרה, אף שלפי התקנות כרגע אסור ליותר מחמישים איש להתאסף במקום אחד. בכמה רשתות שיווק הכניסו קונים ללא הגבלה, מה שיצר עומס ומגע בין אנשים. לעומת זאת, בחנות עשה זאת בעצמך של "אייס" הכניסו רק שלושה לקוחות בכל פעם.
בשעות הלילה השקטות תוכלו למצוא רק פיצריות פתוחות, ובודגות – מה שבישראל מכנים "פיצוצייה". הרכבת התחתית ממשיכה לפעול במשך היום והלילה, בצמצום. מספר הנוסעים בה קטן יחסית, אבל בשביל רבים זו עדיין הדרך היחידה להגיע ממקום למקום במחיר סביר. ההבדל הוא שעכשיו רבים מהנוסעים חובשים מסכת הגנה.
החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ בשבוע שעבר לסגור הרמטית את שערי ארה"ב לכניסת אירופים קטעה בהינף יד את פעילות התיירות בעיר, שרגילה לארח 12 מיליון איש בכל שנה ולקבל מהם 20 מיליארד דולר בשנה. אחד מאתרי החובה התיירותיים הוא הטיימס סקוור, הכיכר שבימים כתיקונם מלאה מפה לפה באנשים שמצטלמים על רקע מסכי הענק, חנויות המותגים או הדמויות המחופשות. ביום רביעי בצהריים גיליתי שם שממה. חנויות המזכרות היו שוממות, ואיש לא היה שם מלבד כמה משוגעים שמדברים עם עצמם, ועיתונאים מרחבי העולם שעושים את אותו הדבר אל מול המצלמה, ומדווחים על הכיכר הנטושה.
כעבור כמה דקות הופיעו לפתע זוג קובנים, האישה בתחפושת מיני־מאוס והגבר בתחפושת של לואיג'י, התאום האיטלקי של סופר־מריו. לא הדמות האידיאלית למשיכת לקוחות בימים שהקורונה מכה בארץ המגף. "אין לי ברירה, אני חייב לצאת לעבודה", הוא אומר לי. "יש לי ילדים בבית שאני חייב לפרנס. המצב מפחיד, אבל אנחנו שומרים על עצמנו כמה שאפשר". אבל הכיכר ריקה, ועשרות בתי מלון בעיר, כולל כמה מהגדולים והיוקרתיים ביותר, הודיעו על סגירת שעריהם לעת עתה. נסגרו גם בתי הספר ונאסר על ביקורים בבתי חולים, בתי אבות ומרכזי שיקום.
נכון למועד כתיבת השורות התגלו כ־6,300 חולים בארה"ב כולה, 2,382 מהם בעיר ניו־יורק. מתוך 108 המתים במגפה עד כה באמריקה, 13 הם תושבי ניו־יורק. השיא הוא 55 מתים במדינת וושינגטון, הרחק במערב. חלק מהעלייה במספרים קשורה גם לכך שהשבוע הורחב כאן מספר הבדיקות, ל־5,000 ביום. כחלק מההמלצות החדשות מבקשים מהתושבים בעיר לשהות בביתם ככל האפשר.
ראש העיר והמושל
המספר המדויק של הישראלים החיים בעיר אינו ידוע, אך ההערכה היא שיש לפחות 150 אלף כאלה. "הדבר המפתיע ביותר מבחינתי", אומר קונסול ישראל בניו־יורק דני דיין, "הוא פנייה מסיבית ומפתיעה מצד יהודים אמריקנים שמבקשים לעזוב את ניו־יורק לנסוע עכשיו לישראל, כדי לעבור שם את משבר הקורונה. הבעיה הייתה למצוא להם מקום לשהות בבידוד ברגע שהם מגיעים לארץ, כי בית מלון לא בא בחשבון, וצריך לאתר דירה ריקה או בני משפחה שיסכימו לארח אותם. אלא שאז, ברביעי בבוקר, התקבלה הוראה שמאשרת אך ורק לתושבי ישראל להיכנס למדינה, והפעילות הקדחתנית שלנו בנושא נעצרה בשנייה".
תופעה דומה שדיין מספר עליה היא של "ישראלים שגרים פה שנים ארוכות, ונזכרו עכשיו בפעם הראשונה לרשום את הילדים שלהם, לפעמים גם בני 15, כתושבי ישראל, ולהגיש עבורם בקשה לדרכון ישראלי".
דיין עומד בראש המשלחת הדיפלומטית הגדולה ביותר של ישראל בעולם. היא מטפלת בישראלים בחוף המזרחי, ובנוסף פועלת מול מנהיגי הקהילה היהודית, נבחרי ציבור והתקשורת המקומית והעולמית. כעת הפעילות נעצרה כמעט כליל.
"העשייה המדינית, התרבותית והתקשורתית שלנו נעלמה. עשרות אירועים שהיינו אמורים להיות חלק מהם בוטלו", אומר דיין. "אורחים שהיו צפויים להגיע אלינו, כמו הרב ישראל מאיר לאו ונשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, ביטלו כמובן את הגעתם. בוטלו אירועי תרבות של עומר אדם, להקת שלווה ואחרים". לדבריו, הם יפעלו ליצור לישראלים האמריקנים אפשרות לקשר עם ישראל דרך הרשת, כולל מופעי תרבות מקוונים.
בימים האחרונים צצה מחלוקת חריפה בין ראש עיריית ניו־יורק, ביל דה־בלאזיו, למושל קואומו. בשעה שדה־בלאזיו ציין כי האופציה של הטלת סגר כללי, שמשמעותו איסור לצאת מהבתים או לעזוב את העיר, בהחלט נמצאת על השולחן, קומו מיהר להבהיר כי הוא היחיד שרשאי להורות זאת, וכי אין סיכוי שזה יקרה.
עובדי הקונסוליה, אומר דיין, כפופים כמובן לחוק האמריקני ולצווי הרשויות: "אם מושל ניו־יורק יחליט מחר שאנשים לא יכולים לצאת לרחוב, מה שכרגע הוא מצהיר שלא צפוי לקרות, נציית כמו כל תושב אחר. קומו אמר שב־45 הימים הקרובים הדברים צפויים להחריף, ונצטרך לראות לאן הדברים הולכים ולאן נגיע. אנחנו רק בהתחלה".
