11 בני אדם מתו השבוע לפני עשר שנים בהתפוצצותה של באר נפט מתחת לאסדת הקידוח של ענקית האנרגיה BP במפרץ מקסיקו. התאונה הובילה לדליפת הנפט החמורה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. אבל היום מימי המפרץ מנצנצים באור השמש, דגיו בטוחים לאכילה והנפט השחור הסמיך כבר לא מכתים את החופים ואת שפכי הנהרות. השקנאים החומים שהיו סמל לנזק האקולוגי של הדליפה, מכיוון שרבים מהם צללו למים בחיפוש אחר דגים וחזרו עטופים בנפט, יוכלו לדווח היום שמצבם טוב.
אך מדענים שבילו עשור בחקר הדליפה בקידוח של אסדת "דיפווטר הורייזון" עוד חוששים להשפעתה על דולפינים, לווייתנים, צבי ים ודגים קטנים שנוכחותם הכרחית לשרשרת המזון. הם גם מודאגים ממצבם של אלמוגים עתיקים במעמקי הים הקרים והחשוכים. לדברי ריטה קולוול, מובילת הארגון המדעי "מיזם המחקר של מפרץ מקסיקו", אומרת שהמערכת האקולוגית של המפרץ מקושרת ומסובכת, וקשה להפריד בין רכיביה: אם חלק אחד נפגע, ההשפעה תורגש בכל המערכת. BP השקיעה יותר מ-500 מיליון דולר במיזם זמן קצר לאחר הדליפה, רק חלק קטן מ-69 מיליארדי הדולרים שהחברה אומרת שהשקיעה בסך הכול בבלימת הדליפה, במאמצי ניקוי, בתשלום פיצויים, בשיקום ועוד.
חלק מהמדענים אומרים שההתאוששות מרשימה מאז הימים החשוכים באביב 2010, כאשר הנפט עלה מקרקעית הים והחל להרוג את חיי הבר ולהשחיר את הביצות והחופים מטקסס ועד פלורידה. אד אוברטון, כימאי מאוניברסיטת לואיזיאנה סטייט שחוקר כתמי נפט מאז שנות השבעים, אומר שהמבקרים בביצות לואיזיאנה כיום יצטרכו לדעת בדיוק איפה לחפש כדי למצוא נזקים: "עדיין יש כאן נפט, אחרי עשר שנים. אך האם זה משמעותי יחסית למה שראינו ב-2010? התשובה היא לא רק לא, אלא ממש לא".
אך עוד נותרו חששות משמעותיים. סטיבן א' מוראוסקי, שהיה המדען הראשי בשירות הלאומי לדיג ימי בעת האסון, אומר ש"נראה את ההשלכות הסביבתיות של האסון עד סוף חיינו".
יש כמה סוגיות מפתח אקולוגיות עליהן השפיעה הדליפה.
דולפינים ולווייתנים
"בהתחלה מומחי התעשייה אמרו, 'הדולפינים והלווייתנים חכמים, הם לא הולכים להיכנס לאזורים שנפגעו מנפט'", נזכרת ננסי קינר, מנהלת עמיתה במרכז לחקר תגובות ימיות ולחקר דליפות וסכנות סביבתיות באוניברסיטת ניו-המפשייר. אך לווייתנאים צריכים לצאת אל פני הים כדי לנשום, והם עלו דרך הנפט שצף על פני המים והתפשט על פני שטח של יותר מ-40 אלף קמ"ר – כמעט כגודלה של שווייץ. לפי קינר, כל נשיפה שלהם אידתה נפט וגז לטיפות קטנטנות, והם נשמו אותן בחזרה.
מחלות ריאות וחולאים אחרים נגרמו כתוצאה מהדליפה, והרגה למעלה מאלף דולפינים בשנים שלאחר מכן, לפי דיווחי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. למעלה מחמישית הופלו או מתו בלידה או זמן קצר לאחר מכן. דולפינות הריוניות באזור עדיין יולדות לעיתים רחוקות הרבה יותר מאשר באוכלוסיות בריאות. בדיקות של דולפינים במפרץ בָּרָטָרִיה ב-2018 מצאו כי חלק מבעיות הריאות החריפו, לדברי לורי שווקה מקרן יונקי הים הלאומית.
אותו הדבר קרה כמעט בוודאות ללווייתנים, אך לפי שווקה, אין דרך בטוחה לאבחן אותם. המנהל מעריך כי הדליפה הרגה 17 אחוזים לווייתני הבריד במפרץ, שהוכרזו כנדירים בשנת 2019 לאחר שמספרם ירד לפחות ממאה. גם לווייתנים אחרים סובלים.
"לווייתני שיניים, ראשתנים גדולי-ראש, לווייתני בריד, לווייתני אובלנה – האוכלוסיות האלה כבר היו בצרה כלשהי לפני דליפת הנפט, והן קטנות ב-5 עד 10 אחוזים בכל שנה מאז דליפת הנפט", אומר איאן מקדונלד מאוניברסיטת פלורידה סטייט.
בהמשך, חלק מהכסף של BP ילך לשיקום אוכלוסיות הדולפינים והלווייתנים. בין השאר היא תממן מחקרים שמטרתם להפחית את הרעש שגורמים בני אדם המשפיע על דולפינים ולווייתנים, שמתקשרים בעזרת קול.
דגים
כיצד תשרוד הדגה – זו הייתה שאלה שקשה לדמיין לה תשובה אז, אך לפי צ'אק וילסון, קצין המדע הראשי במיזם מפרץ מקסיקו, מדענים לא מצאו ראיות למוות בקנה מידה גדול בקרב הזנים השונים. "הדיג בביצות שהנפט התפשט אליהן ממשיך לפרוח. דיג פנאי הוא פעילות פופולרית מאוד אפילו במפרץ ברטריה בלואיזיאנה, שניזוק יותר מכול מהנפט".
עמוק יותר בים, הסיפור אחר. הדגים הקטנים שם הם מזון עבור דגי מזון וספורט מובילים כמו טונה או לוקוס, כמו גם לווייתנים. מוראוסקי אומר שמספרם של הדגים הקטנים החיים בעומק 200 עד 1,000 מטרים צנח ב-2011 ב-60 עד 80 אחוזים לעומת מספרם לפני דליפת הנפט. מחקרי מעבדה מצאו כי הנפט פגע בלבבות ובעצמות המתפתחות של זחלי הדגים, אומר מקדונלד. יוזמות שיקום עתידיות כוללות תוכניות לגרום לדייגים להשיב למים בלי פגע את הדגים שלא ירצו לשמור.
ביצות
הנפט הפך את העשב בביצות לשחור כמו פחם, ושקע בבוץ בחופי לואיזיאנה, שהם בית גידול לציפורים ולדגים רבים. "ברגע ששורשי העשב מתפרקים, האדמה על פני הביצות נסחפת. בגלל העלייה בגובה פני הים ושקיעת הקרקע, הביצות כמעט לא יכולות להתאושש", אומר דונלד בוש, מדען ימי מאוניברסיטת מרילנד.
לדברי וילסון, מחקרי מיזם מפרץ מקסיקו מצאו שאוכלוסיות הציפורים, החלזונות והסרטנים התאוששו ושבו לרמתם לפני הדליפה. אך החרקים מדאיגים את לינדה הופר-בואי, חוקרת מאוניברסיטת לואיזיאנה. היא גילתה שרוב מיני החרקים והעכבישים התאוששו בכ-68 עד 72 אחוזים בלבד עד 2016. באוגוסט 2019 היא אספה סבב דגימות נוסף, ומצאה מספר נמוך באופן מפתיע של חרקים. "משהו קורה כרגע, והוא משפיע ברמה עמוקה", אומרת הופר-בואי, אבל היא לא יכולה לדעת מה בדיוק גרם לזה.
רוב הביצות שהוצפו בנפט היו בלואיזיאנה, וגורמי ממשל תכננו להשתמש בכ-7 מיליארדי דולרים מכספי הפיצויים של BP כדי לשקם את קו החוף, את הביצות ואת איי המפרץ.
שוניות עמוקות וקרקעית הים
הרחק מתחת לפני הים, האלמוגים יכולים לחיות מאות שנים. הם גם מהווים בתי גידול ליצורים רבים בתחתית שרשרת המזון. בגלל דליפת BP, אנחנו גם יודעים כיצד הם יכולים למות.
כמויות גדולות של אלמוגים כאלה מתו, והחוקרים מצאו כי שבע שנים לאחר הדליפה האלמוגים ששרדו היו בריאים פחות מאלמוגים שלא הוכתמו בנפט. לפי מקדולנד, לפני הדליפה מדענים לא ידעו שאלמוגים נפגעים מכתם נפט שמתפשט כפלומה. הם גילו כי הנפט שצף על פני המים מעורר תגובה בפלנקטון, ודרך זאת משנה את הביולוגיה הכימית של קרקעית הים. "אלה הדברים שלמדנו. ואין כאן שום דבר טוב", הוסיף מקדונלד.
מדענים מתכננים לחקור את בתי הגידול האלה לעומק. כדי להגן על האלמוגים השבריריים, הם מוציאים כסף רב לפיתוח טכניקות להשתלת אלמוגים, ושוקלים להתקין מצופים שיתריעו בפני דייגים על הנוכחות התת-ימית של האלמוגים.
