ארכיון מלחמת העולם השנייה של האפיפיור פיוס ה־12 נפתח שבוע לפני שהתפרצות נגיף הקורונה סגרה שוב את ארכיוני הוותיקן. אך שבעת הימים האלו, שהעולם ציפה להם במשך עשורים, הספיקו כדי להציף מסמכים שמטילים צל כבד על האפיפיור, שהואשם בשתיקה במהלך השואה.
בשבוע הזה בלבד מצאו חוקרים גרמנים שהאפיפיור, שמעולם לא מתח ביקורת ישירה על הרצח ההמוני של היהודים בידי הנאצים, ידע ממקורותיו על מפעל הרצח שנרקם בברלין בשלב מוקדם של המלחמה. הוא לא דיווח על כך לממשלה האמריקנית, משום שאחד מעוזריו טען שיהודים ואוקראינים – המקורות הראשיים למידע הזה – אינם בני סמכא מכיוון שהם משקרים ומגזימים לעיתים קרובות.
החוקרים גם גילו שהוותיקן הסתיר את המסמכים האלו ואחרים, ככל הנראה כדי להגן על דמותו של פיוס ה־12.
הדיווחים יצאו דווקא מגרמניה: שבעה חוקרים מאוניברסיטת מונסטר נסעו לרומא למרות משבר הקורונה כדי להשתתף בפתיחת הארכיון ההיסטורי של מסמכי המלחמה ב־2 במארס. גם חוקרים מארה"ב ומישראל היו אמורים להשתתף בפתיחה, אך נשארו בסוף בבית בשל המגפה הבינלאומית.
מוביל הצוות הגרמני הוא הוברט וולף (60), היסטוריון של הכנסייה הקתולית שחקר את הארכיון הסודי של הוותיקן – "הארכיון האפוסטולי" – מאז ימיו כסטודנט. הוא כומר קתולי וסופר פורה, ונהנה מהילה של חוקר אובייקטיבי וגלוי לב. "אנחנו צריכים קודם כול לבדוק את המקורות החדשים האלו", אמר לשבועון הקתולי "קירש + לבן" בשבוע שעבר. "אם פיוס ה־12 יצא מהסיפור הזה טוב יותר, מעולה. אם הוא ייראה גרוע יותר, נצטרך לקבל זאת גם כן".
תוצאות המחקר יהיו רבות חשיבות. פיוס ה־12, שעמד בראש הכנסייה הקתולית מ־1939 ועד 1958, זכה כבר למעמד של "מכובד" בתהליך הקנוניזציה, ועשוי להתקדם לדרגות "מבורך" ו"קדוש" – אך הוא האפיפיור השנוי במחלוקת ביותר במאה העשרים. העובדה שלא גינה בפומבי את השואה הקנתה לו את הכינוי "האפיפיור של היטלר", ומבקריו דרשו במשך עשורים שארכיוני המלחמה שלו ייפתחו לחקירה מדוקדקת.
תומכי האפיפיור טוענים כבר שנים שהוא לא היה יכול לדבר על ההשמדה בשל החשש מתגובת הנאצים, ששלטו באיטליה בעקיפין. הם מביאים כהוכחה את החלטתו להחביא יהודים בוותיקן ובכנסיות ומנזרים, ומציינים שהוותיקן כבר פרסם סדרת ספרים בת 11 כרכים ובה מסמכים שמוכיחים את חפותו.
ועדה קתולית־יהודית שקמה בשנת 1999 במטרה ליישב את הפרשה התפרקה כעבור שנתיים בלבד, משום שהוותיקן סירב לפתוח את הארכיונים שהיו אמורים להישאר נעולים עד שנת 2028. אך כעת הארכיון נפתח, והחוקרים ממונסטר החלו לפרסם את ממצאיהם: זה לא נראה טוב לפיוס, ולא לכנסייה הקתולית. הפרטים קצת מורכבים, אך מסקנתו של וולף ברורה כשמש.
סדרת האירועים מתחילה ב־27 בספטמבר 1942, כאשר דיפלומט אמריקני מסר לוותיקן דיווח סודי על רצח המוני של יהודים בגטו ורשה. הדיפלומט דיווח שכ־100 אלף נרצחו בוורשה ומסביבה, וכ־50 אלף נוספים נרצחו בלבוב שבאוקראינה. הדו"ח התבסס על מידע מלשכת הסוכנות היהודית לארץ ישראל בז'נבה. וושינגטון ביקשה לדעת אם הוותיקן, שקיבל מידע מקתולים בכל העולם, יכול לאשר את הדיווחים ממקורותיו שלו. ואם הוא יכול, האם יש לו רעיונות כיצד לגייס את דעת הקהל נגד הפשעים האלו?
בארכיון נמצא פתק שאישר כי פיוס קרא את הדיווח האמריקני. נמצאו בו גם שני מכתבים לוותיקן שאישרו את הדיווחים על טבח המוני בוורשה ובלבוב. הראשון: חודש לפני הבקשה האמריקנית, שלח הארכיבישוף האוקראיני־יווני הקתולי בלבוב, אנדריי שפטיצקי, לפיוס מכתב שדיווח על 200 אלף יהודים שנטבחו באוקראינה תחת הכיבוש הגרמני "השטני לחלוטין". השני: באמצע ספטמבר, איש עסקים איטלקי ששמו מלבזי סיפר למונסיניור ג'ובאני באטיסטה מונטיני, שבעתיד יהיה האפיפיור פאולוס השישי, על "הטבח הלא ייאמן" של היהודים שראה בביקורו בוורשה. מונטיני דיווח על כך למפקח עליו, מזכיר המדינה (המקבילה בוותיקן לראש ממשלה) הקרדינל לואיג'י מגליאונה.
אף על פי כן, הוותיקן ענה לוושינגטון כי אין באפשרותו לאשר את הדיווח של הסוכנות היהודית.
לפי וולף, הבסיס לכך היה תזכיר של עובד אחר במזכירות המדינה, אנג'לו דל'אקווה, שהפך בהמשך לקרדינל. בתזכיר הוא הזהיר שלא להאמין בדיווח היהודי, מכיוון שיהודים "מגזימים בקלות" וכי "אוריינטלים" – הכוונה לארכיבישוף שפטיצקי האוקראיני – "אינם באמת דוגמה ליושרה".
התזכיר נמצא בארכיונים, אך הושמט מסדרת מסמכי המלחמה שהוותיקן פרסם בעבר כדי להגן על המוניטין של פיוס. "זהו מסמך מפתח שהוסתר מאיתנו, מכיוון שהוא אנטישמי בבירור ומראה מדוע פיוס ה־12 סירב לגנות בבירור את השואה", אמר וולף לשבועון הקתולי.
לדבריו, סדרת כרכי המסמכים של הוותיקן, המכונה בשמה הצרפתי Actes et Documents, הוציאה מסמכים מהסדר הכרונולוגי שבו נכתבו, וכך הפכה את פענוחם לקשה עד בלתי אפשרי. "לכן עלינו לפקפק בכל 11 הכרכים בסדרה, ולבדוק בזה אחר זה את המסמכים מול אלו שבארכיון", אמר וולף. "11 הכרכים הללו משנים את ההקשר של המסמכים שמצאנו בארכיון, התוצאה היא שאין לדעת כיצד הם קשורים זה לזה".
צוות המחקר אף מצא שלושה תצלומים קטנים שמראים אסירי מחנות ריכוז כחושים וגופות מושלכות אל קבר אחים. מודיע יהודי העביר אותם לשגריר הוותיקן בשווייץ הניטרלית בבקשה שישלח אותם לוותיקן, ומשרד האפיפיור אישר במכתב את קבלת התמונות כעבור שבועיים.
וולף אמר לרשת החדשות הגרמנית־קתולית KNA כי פרשה מביכה נוספת היא "קו העכברושים", רשת בלתי פורמלית שסייעה לנאצים בכירים להימלט ממרכז אירופה לאיטליה ומשם לדרום אמריקה. ידוע זה שנים רבות שהכנסייה הקתולית – ייתכן שבסיוע אמריקני מסוים – סייעה לנאצים לשעבר כמו אדולף אייכמן, ג'וזף מנגלה וקלאוס ברבי להימלט לדרום אמריקה. האנשים הללו התנגדו לקומוניסטים, בשעה שברומא ובוושינגטון ראו בקומוניזם אויב מרכזי בסיום המלחמה.
דיווחים משגרירות הוותיקן בבואנוס־איירס עשויים להוכיח שהיה לוותיקן תפקיד במערכת הזאת. "מה אנחנו יודעים על הפעילות הזאת?", שאל וולף בריאיון ל־KNA. "ייתכן שהוותיקן סייע להם בהשגת דרכונים. האם השגריר היה המתווך? האם שגרירות ארגנטינה ברומא עשתה את כל העבודה בעצמה? אנחנו רק שואלים שאלות פתוחות, וצריכים להיות מוכנים לכל תשובה".
שאלות אחרות שוולף רוצה לחקור עוסקות בקשריו של פיוס עם רשתות פוליטיות ומודיעיניות אמריקניות במהלך המלחמה, תפקידו בתמיכה באחדות אירופה ומחשבותיו על התאחדות עם מוסלמים במאבק בקומוניזם. תשובות לשאלות האלו ואחרות עשויות להשפיע על הניסיון הקתולי להפוך את פיוס לקדוש. וולף אומר שיידרשו שנים כדי לנתח את הקריירה של האפיפיור.
הארכיון ימשיך להיות סגור לפחות במהלך הקיץ הקרוב, עובדה שוולף מגדיר כקטסטרופה עבור העבודה שלו: "יש מספיק שאלות כדי להשאיר את כולנו עסוקים למשך עשור".
תרגום: אלחנן שפייזר
