ימים לא פשוטים עוברים על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מגפת הקורונה תפסה את רוסיה בלתי מוכנה בעליל, והמנהיג הריכוזי לא משתתף בפגישות עם גורמים נוספים כבר חודש ימים. הגרסה הרשמית אומרת שהוא מנהל את משבר הקורונה מנובו־אוגריאנו, מעונו הרשמי מחוץ למוסקבה. אולם הגרסה שמסתובבת במוסקבה קצת שונה. פוטין, אומרת מטחנת השמועות, מנהל את רוסיה מבונקר חשאי אי־שם. הגרסה הזאת פרצה במלוא עוזה לפני שבועיים, לאחר שפוטין נראה עובד מול מסך טלוויזיה רחב, בחדר משמים ונטול קישוטים, שקירותיו מרופדים בצבע בז'. דוברו, דמיטרי פסקוב, הסביר אז, שהנשיא עבר לעבוד בשיחות וידאו לאחר שבעת ביקור בבית החולים 'קומונלקה' במוסקבה הוא לחץ את ידו של רופא שמאוחר יותר התברר כי חלה בקורונה. מאז, הסביר פסקוב, "הנשיא שומר על ריחוק חברתי, חי ועובד ממעונו הרשמי בנובו־אוגריאנו, וכמובן אי־אפשר להיפגש עימו בלי לעבור תחילה בדיקת קורונה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אמריקן סטייל: ארדן מסכם כהונה ומתכונן לתפקיד החדש
– אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה
– מייק פומפאו: "נדון כיצד ליישם את חזון השלום"
אבל בשבועות הקרובים ייאלץ פוטין להסתדר ללא שירותיו הטובים של הדובר הוותיק. פסקוב, 52, המשמש דובר הקרמלין מאז 2008, אושפז השבוע בבית חולים במוסקבה לאחר שחלה בקורונה. עימו אושפזה גם אשתו טטיאנה, אלופה אולימפית בהחלקה אומנותית על קרח, שלא חסכה מהתקשורת את דעתה כיצד היא ובעלה נדבקו: "הוא הביא את המחלה מהעבודה", פסקה. והשאלה הנגזרת מכך היא מתי התראו לאחרונה פוטין ופסקוב. הדעות בעניין חלוקות. על פי סוכנויות הידיעות הרשמיות במדינה, השניים לא התראו בחודש האחרון כלל. אבל לדברי כתבי הקרמלין, השניים נצפו בפגישה ב־30 באפריל. לא מן הנמנע שבאותו שלב פסקוב כבר נשא את הנגיף.
פסקוב אינו הראשון בסביבתו הקרובה של פוטין שנדבק בקורונה. קדמו לו ראש ממשלת רוסיה מיכאיל מישוסטין, שבאותו יום, 30 באפריל, אובחן כי הוא חולה בקורונה. למחרת אושפז גם שר הבינוי, ובשבוע שעבר הודיעה שרת התרבות הרוסית כי חלתה בקורונה. פוטין אמנם ידוע בחוסנו האישי, ויעידו על כך התמונות המפורסמות שבהן הוא נראה רוכב ללא חולצה על סוס במרחבי סיביר או מתאמן בג'ודו. אבל בגילו, 67, גם הוא בקבוצת סיכון.
ההודעה על אשפוזו של פסקוב הגיעה בעיתוי מאוד לא נוח לקרמלין. למחרת הודיע פוטין כי המגפה מצויה בהאטה, וכי ההגבלות בעקבות הסגר הכללי יוקלו. אבל שעות ספורות לפני נאומו של פוטין לאומה פורסם נתון בלתי מעודד בעליל על קרוב ל־12 אלף מקרי קורונה חדשים. מנהיג האופוזיציה, אלכסיי נבלני, צייץ בטוויטר: "פוטין הסיר את ההגבלות על הסגר למיגור הקורונה דווקא ביום שבו מספר ההדבקות החדשות הגיע לשיא. איפה החוכמה פה?"
לא כך חשב פוטין שייראה אביב 2020. לא רק מצעד ה־9 במאי בוטל בשל המגפה. במקום לארח את נשיא צרפת עמנואל מקרון ואת נשיא סין שי ג'ינפינג לרגל יום הניצחון על הנאצים בסוף השבוע האחרון, נאלץ פוטין לדחות משאל עם על שינויים בחוקה הרוסית, שנועדו לסלול את דרכו להישאר בתפקידו כנשיא ככל שירצה (ואם לדייק, עד 2036). במקום להפיק אירוע פוליטי גרנדיוזי לציון עשרים שנותיו בשלטון, הוא נאלץ לטפל במשבר הקורונה. ואם לא די במשבר עצמו, נוספו לו כמיטב המסורת הרוסית דיווחים על מקרי מוות מסתוריים של רופאים שנפלו מהחלון, ומכונות הנשמה, פאר התוצרת הרוסית, שהתלקחו במהלך עבודתן ביחידות לטיפול נמרץ.
עד כה היה זה פסקוב, קולו של הקרמלין, שטיפל ביעילות עוקצנית בשאלות הטורדניות על הקורונה ועל סערות אחרות. הוא ניהל את המשבר התקשורתי בעקבות הדיווחים על התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות בארה"ב ב־2016, ועקץ בחביבות פטרונית את הכתבים שפנו אליו בשאלות על חלקו של הקרמלין בהרעלתו של סרגיי סקריפל בבריטניה בגז עצבים. "אם היינו אחראים, זה היה מסתיים אחרת לגמרי", רמז. בשבוע שעבר עוד הספיק פסקוב לגחך למשמע ההאשמות שלפיהן סוכני חרש רוסים ניסו להרעיל את ראש עיריית פראג, זאת לאחר שהחליט לקרוא לכיכר מול שגרירות רוסיה בפראג על שם בוריס נמצוב, יריבו הפוליטי של פוטין שנרצח למרגלות הקרמלין.
הגולם קם על יוצרו
עוד לפני שנודע דבר מחלתו של פסקוב, שיעור התמיכה הציבורית בפוטין ירד לערכו הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים. כך על פי מכון הסקרים הרוסי 'לבאדה', הזוכה לאמינות גם במערב. רק לפני חודשיים, במרץ, עמד שיעור הפופולריות שלו על 77 אחוזים. כעת הוא מגרד את אזור 50 האחוזים בלבד. ועם מחירי הנפט המצויים בשפל חסר תקדים, ולנוכח התחזיות של קרן המטבע הבינלאומית על התכווצות של הכלכלה הרוסית ב־5.5 אחוזים השנה, היכולות של פוטין להיחלץ מהמשבר אינן נראות מעודדות במיוחד. במיוחד לאחר דיווחים על התפרצויות קורונה באזורים מרוחקים, שם גם נמצאים שדות הגז והנפט של רוסיה.
משבר הקורונה חשף לא רק בקיעים במשטר הרוסי אלא גם את רמת הניתוק של פוטין מעבודת הממשל היומיומית, זו שנוגעת ישירות לחיי אנשים. ובתנאים אלו, תוכניתו הגרנדיוזית להבטיח את כיסאו עד 2036, נראית כעת עומדת על כרעי תרנגולת. למזלו, לא קיימת כעת ברוסיה דמות אחרת שמסוגלת לאתגר את פוטין או את האדישות הפוליטית העמוקה של העם הרוסי.
פוטין החל במהלכים להבטחת בחירתו לנשיאות ב־2024, כבר בחודשים שקדמו למשבר הקורונה. הוא ערך שינויים מרחיקי לכת בממשלתו, הרחיק יריבים ויצר תפקידים חדשים לאנשי שלומו, מה שהכניס אי־שקט במידה המדויקת המתבקשת כדי להחזיק קצר את האליטה הקיימת. אבל אז הכול החל להסתחרר סביבו. הקורונה הרימה ראש, מחירי הנפט נפלו לרצפה, ופוטין נחשף בחולשתו. במצב הזה, אי־השקט שהיה שם הרבה קודם קיבל תאוצה. לא רק בקרב האליטה הפוליטית אלא גם במעוז כוחו, רשת ה'סילוביקי', כפי שמכונה רשת הבכירים לשעבר בגופי הביטחון, המשטרה, המודיעין והתביעה הראשית שעליהם נשען פוטין בעשרים שנות שלטונו. שם כבר החלו הרבה קודם לכן להיערך לשינויים הצפויים ב־2024. מבחינתם, אי־הוודאות שצפה באשר לעתידו של פוטין בבחירות בעוד שנתיים, הייתה סיבה רצינית לדאגה עוד לפני הקורונה. בעיקר בשל הצורך לשמר מערך פלילי מקביל של קשרים וטובות הנאה כלכליות בתוך הממשלה ומחוצה לה – בבנקים, במערכת הפיננסית ובעסקים.
היקיצה בקרב חוג הסילוביקי החלה לאחר שנציג של יחידת החקירות הפדרלית במחוז וולגוגראד הכניס לכלא שני ראשי ערים, שני מפקדי משטרה אזוריים, את ראש משטרת התנועה, את אנשי היחידה לשירותי חירום, את ראשי היחידה למלחמה בסמים, וכן שורה ארוכה של אנשי עסקים ידועים. מדובר בגוף בעל סמכויות דומות לאף־בי־איי האמריקני, המחובר למשרד התובע הראשי במוסקבה. האיש, מיכאיל מוזרייב שמו, יצר טלטלה רבתי על גדות הוולגה. זמן לא רב לאחר מכן הגיעו ממוסקבה אנשי ביטחון ועצרו אותו. פשעו העיקרי היה הפרת מאזן האינטרסים בקרב הסילוביקי, והעונש לא איחר לבוא. כעת הוא יושב בכלא במוסקבה באשמת ניסיון התנקשות במושל המקומי של אזור הוולגה, שהוא במקרה גם ידיד ומינוי אישי של פוטין. איש לא קנה כמובן את סיפור ההתנקשות. הוא בסך הכול חושף אילו אינטרסים נפגעו ושל מי, והאישום בטרור נועד להבטיח שאיש לא יוכל לשים עליו יד פרט למשטרה החשאית ברוסיה, המופקדת על חקירות טרור. מוולגוגראד עד מוסקבה מבינים היטב שמה שעומד כעת על הפרק הן מלחמות שליטה בין קבוצות שונות בקרב הסילוביקי – אותו מערך בכירים ששלטונו של פוטין נשען עליו. אחדים ממנו מלווים אותו עוד מימיו בסנט־פטרבורג.
זו לא הפעם הראשונה בעידן פוטין שבה אנשי הסילוביקי נכנסים למלחמות שליטה. בבחירות לנשיאות ב־2008 נוצרה בעיה דומה. גם אז פרצו מאבקי כוח פנימיים, מכיוון שהחוקה לא אפשרה לפוטין להיבחר שוב אחרי שתי קדנציות רצופות. העתיד היה לוט בערפל, ומלחמות הסילוביקי לא נרגעו עד שפוטין המציא את פתרון הכיסאות המוזיקליים: ראש ממשלתו דמיטרי מדבדב יהפוך לנשיא, ואילו הוא יתפוס את מקומו כראש ממשלה. הסידור הזה עבד, ולאיש לא היו אשליות מי הבוס. לאחר הבחירות ב־2012 חזר פוטין לסידור הרגיל.
הפעם המצב שונה. פוטין כבר עשרים שנה בתפקיד. רבים מהאנשים שהיו איתו בתחילת הדרך התבגרו והתחלפו, חלקם מתו, אחרים איבדו את התיאבון לשלוט, ויש גם מי שהפכו מאוהבים לאויבים. פוטין מעדיף סביבו כעת אנשים צעירים, מקצוענים שגדלו לתוך המציאות שבה הוא שליט יחיד. הם יותר ביורוקרטיים, פחות הרפתקנים, ובעיקר חייבים לו את הקריירה שלהם. בקרמלין יש כעת יותר ויותר אנשים כאלו.
אבל בסוכנויות הביון הרוסיות, מעוז כוחו של פוטין, המצב מורכב הרבה יותר. החיבורים הכלכליים והפיננסיים של בכירים בצמרת הביון לבנקים ולאנשי עסקים מזעזעים את המערכת. לא במקרה, הרבדים הרגישים ביותר של מלחמות השליטה הכלכלית בתוך סוכנויות הביון הרוסיות נחשפים כעת. רק לפני שבועיים הודיעה סוכנות הביון הפדרלית (FSB) כי בכיר בסוכנות נעצר בגין קבלת שוחד בסכומים אדירים. שניים מעמיתיו, שכבר שוחררו מהשירות, נעצרו גם הם. המקרה זכה לתשומת לב לאחר שאחד העצורים שימש ראש אגף במחלקה K של ה־FSB, והיה אחראי לחקירת פשעים כלכליים. עמיתו שנעצר היה ממונה על אגף הבנקאות. בחקירתם התברר כי ראש המחלקה שאמורה להילחם בפשיעה הכלכלית התנהל בפועל כראש כנופיה שסחטה אנשי עסקים והעבירה את הכספים לחברת השקעות משלה.
מי שעומד בראש מחלקה K הוא הגנרל איוון טקצ'ב, המזוהה פוליטית עם איגור סצ'ין, יו"ר רוסנפט, חברת הנפט הלאומית ואחד האנשים החזקים ברוסיה. ההערכות ברוסיה הן כי חשיפתו של טקצ'ב היא תוצאה של יריבות פנימית בינו ובין ראש שירות הביטחון הפנימי ב־FSB ולצידו ראש המשמר הפדרלי, ה־FSO, האחראי לאבטחת הנשיא והקרמלין.
המאבקים הללו נושאים בתוכם פוטנציאל הרס רציני. כל זה אינו חדש לפוטין, אבל מגיע בעיתוי גרוע במיוחד בעבורו. מגפת הקורונה חשפה יותר מטפח של היריבויות והשחיתויות בקרב האליטה הסובבת אותו. אם פוטין לא ילך לסוג של מפץ גדול, הוא ייאלץ להסתמך יותר ויותר על הגרעין השמרני־אידאולוגי בקרמלין, זה הנחוש להגן על השיטה ויהי מה. אבל רק חלקו של הגרעין הזה מגיע מקרב הסילוביקי. רובו ככולו מורכב מאידאולוגים שמרנים המעלים על נס את הכנסייה הרוסית, רואים אויב מאחורי כל עץ במערב הדקדנטי, ולא מהססים להפעיל אמצעי דיכוי כלפי אויבים פוליטיים בשיטות שונות, ממתק שפתיים ועד איומים. הם מוכנים לנצל כל פרצה להרחבת גבולותיה של רוסיה ומעמדה בעולם, או בקיצור לעשות מה שמכונה היום "פוטיניזם". אבל כזה שעלול להיות יותר מדי אפילו בעבור פוטין עצמו.
