בית הנבחרים היווני הצביע בסוף השבוע שעבר בעד הקמת ועדה שתחקור פוליטיקאים, ובהם ראש הממשלה לשעבר, אנטוניס סמאראס, בעקבות האשמות בשוחד שקיבלו לכאורה מיצרנית התרופות השווייצרית 'נובארטיס'.
לפי בכירים במערכת המשפט, נגד עובדים בחברה נטען ששיחדו רופאים ופוליטיקאים יוונים. החברה מסרה שאם החקירה תמצא שמנהליה פעלו באופן שאינו אתי, היא תנקוט "פעולה מהירה והחלטית".

עשרת הפוליטיקאים שעניינם ייחקר בוועדה, שמרנים וסוציאליסטים שכיהנו בבית הנבחרים בשנים 2006־2015, מכחישים את ההאשמות וטוענים לזיוף ולציד מכשפות מצד ממשלת השמאל, במטרה להשמיץ אותם לקראת בחירות 2019. הממשלה מצידה הודפת את הטענות.
הפרקליטות היוונית, שחוקרת את הפרשה כבר מעל שנה, הפנתה החודש את התיק לבית הנבחרים. לפי החוק היווני הפרלמנט הוא המוסד היחידי שיכול לחקור שרים ולהסיר את חסינותם. בתום דיון בן 19 שעות הצביעו רוב המחוקקים בבית בן 300 המושבים בעד הקמת ועדה פרלמנטרית שתמלא את תפקידו של שופט חוקר. ההצבעה נערכה בעשר קלפיות, אחת לכל פוליטיקאי שנחקר.
ממשלת הקואליציה, שעלתה לשלטון ב־2015 כשהבטיחה לשים קץ לצנע ולחסל את השחיתות, ביקשה בשבוע שעבר רשמית את פתיחת החקירה הפרלמנטרית. "לא נתעלם מהמנדט שקיבלנו מהעם היווני", אמר ראש הממשלה אלכסיס ציפראס לפני ההצבעה. "לא נסייע לכסות או לקבור את אחת השערוריות הגדולות ביותר בהיסטוריה של יוון המודרנית".
מנהיג מפלגת הדמוקרטיה החדשה, קיריאקוס מיצוטקיס, האשים את הממשלה ב"התקפות שיטתיות נגד האופוזיציה הפוליטית", במקום ביצוע רפורמות במגזר הבריאות וקיצוץ בהוצאות. "אתם מעמידים פנים מוסריות ונקיות", הוא אמר, "ובמקום להגן על האינטרסים של המדינה, אתם משתמשים במקרה הזה כדי לפגוע ביריביכם הפוליטיים".
בין הפוליטיקאים שייחקרו נמצאים מנהיג הדמוקרטיה החדשה וראש הממשלה לשעבר אנטוניס סמאראס, שר האוצר לשעבר אוונגלוס וניזלוס ונגיד הבנק המרכזי כיום יאניס סטורנרס. סטורנרס, שר האוצר בשנים 2012־2014, אמר למחוקקים שעדויות הראייה בתיק מזויפות, וכינה את ההאשמות "דיבה מבישה".
שמות העדים לא פורסמו והם מוגנים מפני תביעה, אף שלפני כשבועיים הגיש סמאראס תביעה המאשימה את העדים בדיבה, את התובעים בהפרת אמונים ואת ציפראס ושר נוסף בסיוע לכל אלה. "אני לא כאן כדי להתנצל. אני כאן כדי לגנות", הוא אמר לבית הנבחרים.
וניזלוס, מנהיגה לשעבר של מפלגת 'פסוק' הסוציאליסטית, הגיש גם הוא תביעה נגד אחד העדים, ודרש לחשוף את זהותו כדי לבדוק את אמינותו. הוא כינה את המקרה "המזימה הגדולה והרשלנית ביותר" זה עשרות שנים.