הדו"ח השנתי של הליגה נגד השמצה שהתפרסם השבוע, העלה נתונים לא מעודדים לגבי מצב האנטישמיות בארה"ב. לפי הדו"ח, בשנת 2017 התרחש הזינוק הגבוה ביותר של פעולות שונות נגד יהודים לעומת שנה קודמת מאז ייסוד הדו"ח בסוף שנות ה-70' – כ-57% עלייה. סך כל התקריות האנטישמיות בשנה שעברה עמד על .1,986
ראשית, פרופורציות: כשמדובר באוכלוסייה של 330 מיליון איש, אלפיים תקריות בשנה הן מספר כמעט זניח. רק לצורך השוואה, במדינת ישראל שבה כ-8 מיליון איש ישנם למעלה מעשרת אלפים(!) מקרים של יידוי אבנים בשנה (לפי נתונים שמסר משה אשר, מנהל רשות המסים). בארה"ב מדובר על כלל התקריות האנטישמיות, מכל סוג. ועדיין, כשמצרפים את הנתון הזה לדברים אחרים שמתרחשים כיום באמריקה, כדאי להיות עם האצבע על הדופק.
ויין לה פייר, העומד בראש ה-NRA, ארגון הרובאים האמריקני, אינו אדם טיפש. כמי שניצב בחזית המאבק החוצה את החברה האמריקנית בנושא הזכות לשאת נשק – ויכוח שהולך ומתגבר עם כל אירוע טבח המוני כמו שזה שאירע בפלורידה לפני כשבועיים – לה פייר יודע שאסור לו לחצות את גבול הלגיטימיות של החברה האמריקנית. לכן, בנאומו הפומבי הראשון אחרי הטבח בתיכון בעיר פארקלנד, שנישא כשבוע אחרי הטבח (חמישי שעבר) במסגרת הוועידה השמרנית לפעילות פוליטית שהתקיימה במרילנד, הוא תקף גורמים כלליים בשמות קוד כמו "סוציאליסטים אירופים", ולא ירד לפרטים שעלולים לסבך אותו ואת ארגונו.
בכלל, סוציאליסט הוא שם קוד אהוב על לה פייר, והוזכר בנאומו לא פחות מתשע פעמים. אלא שישנה בעיה אחת: יש מי שימצא את שם הקוד הזה, "סוציאליסטים אירופים", כמכוון ליהודים. יהודים עשירים, יהודים דמוקרטים, אבל יהודים.
בארה"ב יש כיום יותר כלי נשק חוקיים מאשר אזרחים. הזכות לשאת נשק היא בעבור חלק ניכר מאזרחי ארה"ב חלק אינטגרלי מהמורשת והערכים שעליהם גדלו. אין שום סיבה וגם לא יהיה נכון להאשים את כל מי שתומך בהמשך האישור לשאת נשק כאנטישמי. נהפוכו – רבים מהתומכים בהמשך הסטטוס הקיים הם שמרנים תומכי ישראל ואוהבי יהודים. אבל כידוע, מספיקים כמה מטורפים (לפעמים אפילו אחד) שיפרשו את הדברים באופן מסוים ויציתו פורענות גדולה.
אז ה-NRA אינו ארגון אנטישמי, אבל דבריו של לה פייר צריכים להדליק נורת אזהרה. אם נוסיף לכך את החשיפה שלפיה דוברת הארגון, דנה לואש, צייצה ב-2010 ציוץ סמי-אנטישמי שטען כי שדר CNN ריק סאנצ'ז, שהתבטא באופן אנטישמי ופוטר מהרשת – "ודאי פוטר על ידי יהודי" – נורת האזהרה כבר מהבהבת בקצב מהיר יותר.
"חרב גדעון" היא מיליציה יהודית חמושה שהוקמה לפני כחמש שנים ומאז מאמנת יהודים ויהודיות ביערות פנסילבניה לעמוד ולהיקהל על נפשם. מיהו האויב? בראיון לאתר "מאקו" אמר מקים המיליציה, יהונתן שטרן, כי "המטרה שלנו היא להכשיר יהודים כלוחמים שיידעו להפעיל את כל סוגי הנשק, כך שבעת פיגוע טרור, ניסיון לפגוע בבתי כנסת או במרכזי הקהילות היהודיים, הם ידעו להשיב אש ולמנוע אסון כבד". מייסדי "חרב גדעון" מדברים בגלוי על "שואת יהודי אמריקה" והחשש מההתגברות כוחו של הימין הקיצוני.
"חרב גדעון", לפחות כרגע, אינו פקטור צבאי משמעותי שמאיים בצורה כלשהי על סביבתו הנוצרית, או גורם לה להרגיש שיהודים מעוניינים לקחת מהם את כלי הנשק שברשותם כחוק. אבל באווירה הפוליטית המקוטבת בארה"ב, קיטוב שהולך ומתגבר, אדי הדלק הולכים ומתעבים באוויר, והתפתחויות שליליות עשויות לקרות בכל רגע. דוגמה קטנה לכך ראינו במצעד הניאו-נאצי שהתקיים בשרלוטסוויל שבווירג'יניה בשנה שעברה, אירוע שהתפתח במהירות לממדים ארציים וקרע שוב את האומה האמריקנית בין תומכים ומתנגדים, בין ימין ושמאל.
לשני הצדדים יש הרבה מה להפסיד. היהודים, שרובם כידוע מצביעים למפלגה הדמוקרטית ולא יהיה מופרך לנחש כי במקביל גם רובם המוחלט תומך בביטול מוחלט של התיקון השני לחוקה או לפחות לצמצומו הניכר, הינם מיעוט מבוטל בחברה האמריקנית, פחות משני אחוזים. אף מיעוט לא רוצה להידחק אל הקיר ולהיכנס באופן גלוי למאבק אלים שבו הוא תופס צד מובהק אחד. ה-NRA, מצד שני, נמצא על הכוונת האזרחית בארה"ב ולא יכול להרשות לעצמו להיקשר למקרי אלימות בכלל, ובוודאי על רקע גזעני או אתני. צריך לקוות שלפחות האינטרסים הקרים הללו, אם לא השכל הישר וההיגיון, ינטרלו את האופציה האלימה ויורידו אותה מהפרק מבלי שאף כדור אחד יירה.
