פעם נהגו לומר כאן שאם חיזבאללה יירה טילים על ישראל, צה"ל ישיב את לבנון לתקופת האבן. השבוע זה קרה בלי טילים ובלי מלחמה אלא בעקבות הזנחה פושעת, כך על פי גרסת ממשלת לבנון. התמונה המצטיירת היא כזו: לפני שש שנים החרימו רשויות נמל ביירות 2,750 טונות של אמוניום חנקתי, חומר המשמש כדשן חקלאי אך גם לייצור חומר נפץ ולחומר הודף בתעשיית ייצור הטילים. האונייה שנשאה את החומר עגנה בנמל ביירות, בדרכה מברזיל לאפריקה, ונזקקה לבדיקה בעקבות כשל מבני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גמזו מהמר: ייצוב נתוני התחלואה ללא סגר
– ראשי תנועות הנוער הציוניות: התקשורת זורה קיטוב ושנאה
– שמרון תובע את יעלון: פוגע בי במזיד
מאז שכבו אלפי טונות האמוניום בהאנגר מספר 12, המיועד לאחסון חומרים מסוכנים. השבוע, בנסיבות שפרטיהן המדויקים עדיין נחקרים, הפצצה המתקתקת ששכבה במחסן מאז 2014 עלתה באש. מהדיווחים עד כה עולה תמונה אירונית ומכעיסה במיוחד. על פי תחקיר של ערוץ LBC הלבנוני, שירותי המכס עדכנו את הרשויות שש פעמים על הסכנה מהמאגר וביקשו לייצא אותו מחדש, אבל מעולם לא ניתן לכך אישור.
אזור האסון בלבנון. צילום: AFPיתרה מכך, לאחרונה נערכה בדיקה בהאנגר ובה נמצא כי אותם 2,750 טונות של אמוניום חנקתי אינן מאובטחות כראוי. מסקנת הדו"ח הייתה כי דלתות הכניסה להאנגר זקוקות לשמירה ולתחזוקה, כדי למנוע כניסה בלתי מאושרת לאזור המסוכן. האירוניה היא שהפיצוץ השבוע התרחש במהלך עבודת ריתוך שנעשתה בעקבות ממצאי הבדיקה, במטרה לסגור פתח בקיר הדרומי של ההאנגר. אולם במהלך העבודה הבלתי מבוקרת עפו גיצים, והם גרמו לדליקה ולסדרת פיצוצי שרשרת שחוללו אסון.
גרסה זו נתמכת גם בתמונה שהעלה אחמד יאסין, פעיל פוליטי לבנוני, לבלוג שלו. נראים בה פועלים בעבודה בפתח ההאנגר, רגעים לפני הפיצוץ. אם התמונה אותנטית, ואם אכן אלפי טונות של חומר נפץ שכבו במשך שנים בהאנגר פרוץ, זוהי עדות כואבת במיוחד למה שרשלנות פושעת, שחיתות ממשלתית וטמטום רגעי עלולים לגרום.
אבל האם זו כל התמונה? אתר "אינטלי טיימס" העלה את ההשערה כי האמוניום החנקתי לא הגיע לנמל ביירות במקרה, אלא כחלק ממבצע של חיזבאללה שרכש את החומר בברזיל. החרמת המטען, על פי השערה זו, הייתה מתוכננת ונועדה להשאיר את האמוניום החנקתי בנמל ביירות, מבלי לחשוף את הארגון. מטרתו הייתה להקים בנמל, מתחת לאפה של הממשלה, מרכז שילוח להקמת מעבדות נפץ במדינות הים התיכון ודרום אסיה, לייצוּר פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות. בשנים האחרונות אכן היה הארגון מעורב בכמה מקרים בחו"ל שבהם נחשפו מעבדות לייצור חומר נפץ באמצעות אמוניום חנקתי.
בהקשר זה יהיה מעניין במיוחד לחזור ולבדוק מקרה ספציפי מיוני 2015. בעקבות חקירה של המשטרה בלרנקה, עיר חוף בקפריסין, נעצר אז חוסיין באסם עבדאללה, צעיר לבנוני בעל אזרחות קנדית, שבמרתף ביתו נמצאו כמה טונות של אמוניום חנקתי. החקירה העלתה כי מדובר בפעיל חיזבאללה, שניסה להקים על אדמת קפריסין מעבדת חבלה שתשמש לפיגועי תופת נגד יעדים ישראליים. יחד עימו נעצר אזרח לבנוני נוסף בעל דרכון קפריסאי, שהיה אחראי לקליטה ולשחרור של אותו משלוח ששוגר, שימו לב, מנמל ביירות לנמל לרנקה, כשהוא מוסלק בתוך משלוח של שקי קרח. שיטת פעולה דומה נחשפה גם ב־2015, כאשר כוחות הביטחון בבריטניה גילו ארבעה מפעלים חשאיים שניהל חיזבאללה בפאתי לונדון, וגם שם נמצאו טונות של אמוניום חנקתי שהוסלקו בחבילות קרח חד־פעמיות. ההערכה היא שהחקירה בקפריסין הובילה גם לחשיפה בבריטניה.
הקשר הצרפתי
בלבנון צפויה כעת לקום ועדת חקירה, שתבדוק מה באמת התרחש בהאנגר 12 בנמל ביירות. אך האם ועדה כזו, אמיצה ככל שתהיה, תוכל לחקור מה באמת התרחש, במיוחד אם האנגר 12 אכן שימש מרכז אחסון ושילוח של אמוניום חנקתי להקמת מעבדות נפץ של חיזבאללה ברחבי העולם? חבריה, אם אכן יפעלו בנחישות ובאומץ לחקר האמת, עלולים לסיים את חייהם כמו ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי, שנהרג ב־2005 בפיגוע מכונית תופת. ובאירוניה מזרח־תיכונית נוספת, היום אמור להתפרסם פסק הדין במשפט הרצח של חרירי. ארבעת החשודים, כולם חברי חיזבאללה, הועמדו לדין שלא בפניהם בטריבונל מיוחד של בית הדין הבינלאומי בהאג. עוד לפני הפיצוץ בביירות, לבנון הייתה דרוכה לקראת פסק הדין.
אולם על פי היומון הלבנוני אל־ג'ומהוריה, צרפת, העומדת בראש ההרכב המיוחד, העבירה לאחרונה לממשלה הלבנונית ולחיזבאללה ערבויות לכך שפסק הדין לא יביא בעקבותיו הליכים בינלאומיים נגד חיזבאללה. פריז הייתה מעורבת עמוקות, טוען העיתון, במהלכים מאחורי הקלעים למניעת עיצומים נגד הארגון. מקורות דיפלומטיים לבנוניים מסרו לעיתון כי ההבטחה, שהועברה כנראה במהלך ביקורו של שר החוץ הצרפתי ז'אן איב לה־דריאן בביירות בשבוע שעבר, הייתה גם תנאי מקדים לביקור עצמו.
על פי השערות, חיזבאללה הקים בנמל, מתחת לאפה של הממשלה, מרכז שילוח להקמת מעבדות נפץ באזור הים התיכון ודרום אסיה, לייצוּר פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות
במקביל הפנו הצרפתים בקשה לחיזבאללה להפגין עמדה "סלחנית" ולהפסיק את המערכה התקשורתית שלו נגד מדינות המפרץ. צרפת חתומה על חוזה ענק למכירת נשק לאיחוד האמירויות, ופועלת עימה במערכה בלוב. על פי הדיווח, צרפת התחייבה גם "להשגיח" על בהא חרירי, בנו הבכור של רפיק חרירי, הנחשב לראש ממשלה בפוטנציה שיוכל להציל את לבנון מפני עצמה, כדי ש"הכוחות האזוריים המתנגדים לחיזבאללה לא יעשו הון פוליטי מפסק הדין". לאחרונה התבטא בהא בחריפות כלפי השחיתות שפשתה בקרב המנהיגות הפוליטית בלבנון. השגריר החדש של צרפת בביירות אמור, על פי הסיכומים, לקיים קשר ישיר עם חיזבאללה, ועוזר מיוחד ימונה לסייע לו בנושא.
בנתונים אלו ברור מדוע נשיא צרפת עמנואל מקרון הוא גם המנהיג הבינלאומי הראשון שמגיע לביקור בלבנון מוכת האסון. לעמדה הצרפתית יש משקל מיוחד בזירה הלבנונית. היא לא רק המעצמה הקולוניאלית לשעבר; היא גם מקיימת מדיניות חוץ עצמאית במזרח התיכון ובאפריקה, שאינה מיישרת קו באופן אוטומטי עם וושינגטון. יש לה מהלכים גם בסוריה השכנה, ומדיניותה כלפי הסנקציות על איראן שונה במופגן מהמדיניות האמריקנית. במובן זה, יש לה יותר מרחב תמרון גם מול לבנון. ולא פחות חשוב, יש לה גם השפעה בסעודיה ובמדינות המפרץ, שהיא עשויה לרתום אותן לסייע לשיקום לבנון, שגם לפני האירוע האחרון נמצאה במשבר כלכלי חמור.
עוד לפני הפיצוץ בנמל, היו בביירות רק שלוש שעות חשמל ביום. כמו עזה, אולי אפילו פחות. לפני שלושה שבועות נערכה ישיבת הממשלה לאור נרות. הלירה הלבנונית איבדה בחודשים האחרונים יותר משני שליש מערכה, יוקר המחיה דוהר, ובקרוב מאוד לא יוכלו בתי החולים לתת טיפולים מצילי חיים, כמו דיאליזה או טיפולים אונקולוגיים. הפיצוץ בנמל יחמיר כמובן את המצב. ההמלצה כעת לתושבי ביירות היא לעטות שתי מסכות, גם נגד קורונה וגם נגד זיהום האוויר. אמוניה לא ממש עושה טוב לריאות.
עד לרגע זה לא ברורים ממדי ההרס. מה שכן ברור הוא שככל שעובר הזמן, הבנת היקפו רק הולכת וגדלה. אלפי בתים ברדיוס ראשוני ושניוני סביב הנמל קרסו או מצויים בסכנת קריסה. לתושבי השכונות המקיפות את הנמל אין לאן לשוב. מספר האנשים ללא בית מוערך ביותר מ־300 אלף. לא ברור איך הם יעברו את החורף הקרוב, ודאי בעידן הקורונה. בלבנון יש כבר מאות אלפי פליטים מסוריה, וכעת עתידה לוט בערפל.
הרבה מאוד תלוי בזהות הגופים והמדינות שייחלצו לסייע. לבנון היא מדינה שמייבאת כמעט הכול, כולל דגנים ותרופות. מהתמונות ברור שמחסן התבואות בנמל נהרס, וכך גם האנגר התרופות. בחודשים הקרובים צפוי מחסור בשורה ארוכה של מוצרים, אם כי לא בתחום הלחם, לפחות לא באופן מיידי. על פי הודעה רשמית של רשות התבואות הלבנונית, המלאי הקיים במדינה יספיק לחודשיים הקרובים, אם כי בינתיים התפרסמו גם ידיעות סותרות. הרס הנמל ישפיע על כל תחומי החיים לא רק בביירות, אלא בלבנון כולה ומעבר לה. הנמל, שנבנה מחדש לאחר מלחמת האזרחים, הוא אחד הנמלים הגדולים בים התיכון ומקור הכנסה חשוב לכלכלה הלבנונית. הוא שער כניסה להעברת סחורות גם לסוריה, עיראק ומדינות המפרץ.
צניחה חופשית
אזרחי לבנון אינם עיוורים. הם מבינים את המצב, והביקורת על חיזבאללה, שמחזיק לא רק בהם כבני ערובה אלא גם בתיקי הבריאות והאנרגיה, עצומה. גם הקורונה הרימה ראש בלבנון, והפחד גדול. הלבנונים רואים את התהום הפעורה, ומבינים שהממשלה אינה יכולה למשוך את עצמה בשערות ראשה כדי להצילם; היא זקוקה לעזרתה של הקהילה הבינלאומית. אך עד כה, העולם סירב להושיט עזרה כל עוד חיזבאללה חבר בממשלה וכל עוד חשבונותיו מתנהלים בבנקים הלבנוניים. הצעותיו של חסן נסראללה לדחות את הסיוע המערבי מארה"ב או מקרן המטבע לטובת הסתמכות על השקעות סיניות ונפט איראני, לא זכו להצלחה. קריאתו לג'יהאד חקלאי ותעשייתי ספגה קיתונות של בוז.
אבל כעת, לאחר שביירות הפכה לאזור אסון עם אלפי פצועים, עשויה להיווצר דינמיקה חדשה. גם בלבנון פנימה, אך גם בזירה הבינלאומית. צרפת, עם כל ההסתייגויות, עשויה לשמש ראש גשר לקהילה הבינלאומית, שתשקול כעת את המצב מחדש. תחילה ברמה ההומניטרית, אך גם בעקבות המרוץ המתנהל עכשיו מי יציל את הלבנונים קודם.
מי שהתייצבה ראשונה היא איראן, שאמנם לא חסרות לה צרות משל עצמה, אך מנהיגיה מבינים היטב שהמשבר בלבנון הוא ההזדמנות הגדולה שלהם לבסס את עצמם בארץ הארזים. כבר בבוקר יום רביעי נחתו בשדה התעופה של ביירות שלושה מטוסים איראניים עמוסים ציוד רפואי וצוותי רפואה, והם החלו בהקמת בית חולים שדה. במקביל, וזה אולי סימן למה שיתרחש בחודשים הקרובים, ספינה איראנית עמוסה בדלק עושה כעת את דרכה לנמל טריפולי. בתנאים הנוכחיים, ללבנונים יהיה קשה מאוד לדחות את חיבוק הדוב האיראני. במיוחד אם לא תהיה לו חלופה מערבית.
דו"ח של מרכז משה דיין באוניברסיטת תל־אביב, שציטטנו כאן לאחרונה, מזהיר מפני קריסה ומשכון עתידה של לבנון לטהרן. החשש הוא כי לבנון, שעד כה נמנעה מייבוא נפט איראני זול ובשפע, לא תוכל להמשיך להתנגד לפיתוי למרות הסכנה הכרוכה בשבירת העיצומים האמריקניים.
רק לפני שבוע, ערב חג הקורבן, הגיע המתח בין ישראל ללבנון לשיא, לאחר ניסיון חדירה של חיזבאללה במטרה לנקום את מות אחד מפעיליו בפעולה המיוחסת לישראל. ניסיון הפיגוע סוכל, אולם המתח נמשך עוד ימים ארוכים, כאשר משני צידי הגבול תוהים מה יהיה הצעד הבא של חיזבאללה. כל זה נראה כעת שולי נוכח המציאות החדשה שנוצרה בלבנון במחי פיצוץ אחד.
זה חודשים ארוכים שלבנון היא מדינה על סף תהום, אבל כעת היא בצניחה חופשית. אלו לא חדשות טובות לאף אחד, גם לא לישראל.
ממשלת ישראל פנתה השבוע לצרפת, לארה"ב ולאו"ם כדי להציע סיוע רפואי ואחר. בינתיים לא התקבלה תגובה כלשהי. אבל ייתכן שבטווח הארוך ישראל תוכל להציע סיוע מסוג אחר, כמו העברת סחורות דרך נמל חיפה. המציאות עמוסת אבסורדים, כמו למשל המשאיות הטורקיות שמגיעות במעבורת לנמל חיפה ועוברות דרך גשר שייח' חוסיין בדרכן לסוריה ולמדינות ערב והמפרציות. בתקופת הפלישה האמריקנית ללבנון, ציוד צבאי והומניטרי לעיראק עבר דרך ישראל וירדן. סידור דומה עשוי להיווצר גם כאן, לפתוח פתח לשינוי ולחולל סיכוי למשהו חדש.
