הפיצוץ הקולוסאלי שהחריב את נמל ביירות ופגע קשות בשכונות שלמות בבירת לבנון היווה עוד מכה קשה לממשלה שעוד קודם הייתה שברירית ומאוד לא פופולרית. האליטה השלטת של לבנון כבר הייתה נתונה ללחצים משמעותיים מצד תנועת מחאה שרואה אותה כחסרת יכולת, מושחתת ונתונה בידיהן של קבוצות קיצוניות שונות במדינה ולא לאינטרס הלאומי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: השמנה בימי קורונה – הרגלי התזונה שישמרו על בריאותכם
– ראשי תנועות הנוער הציוניות: התקשורת זורה קיטוב ושנאה
– גמזו מהמר: ייצוב נתוני התחלואה ללא סגר
כאשר הזעם הציבורי מבעבע לרמות חדשות בשל אסון שככל הנראה נגרם כתוצאה מהזנחה ציבורית, במדינה שנחנקת מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בהיסטוריה שלה, מה תהיה ההשפעה הפוליטית?
על הממשלה
ממשלתו של ראש הממשלה חסן דיאב, שהוצגה כרשימה טכנוקרטית כשהוקמה בינואר, נראית כעת כמחויבת למפלגתו של הנשיא מישל עאון ובעלי בריתו בחיזבאללה. במשך שבועות של שיחות, הקבינט לא הצליח להגיע להסכם עם קרן המטבע הבינלאומית על חבילת הצלה ללבנון, שפשטה רגל מוקדם יותר השנה.
במלחמה מול היפר-אינפלציה, אבטלה גואה ועלייה ברמת העוני, המשלה הולכת ונפרמת. השבוע, נסיף חיטי התפטר מתפקיד שר החוץ כמחאה על חוסר הרצון להחיל רפורמות, והזהיר כי לבנון מסתכנת בכך שתהפוך ל"מדינה כושלת".
מחא יחיא, מנהלת מרכז קרנגי למזרח התיכון, טענה כי "בכל מדינה אחרת, הממשלה הייתה מתפטרת" לאחר כאלה פיצוצים קטלניים. "לא משנה כיצד נגלה שהפיצוצים האלה התרחשו בסופו של דבר, מדובר ברשלנות פלילית לחלוטין".
גורמי ביטחון אמרו ל-AFP כי כמויות עצומות של אמוניום חנקתי נפיץ במיוחד אוחסנו במשך שנים במחסן דלוח בנמל ושהסכנה הייתה ידועה היטב לרשויות. "הקטסטרופה הזו, שהייתה חמורה במיוחד, היא תוצאה של עסקים כרגיל בלבנון", כתב פייסל איטני, סגן מנהל המרכז למדיניות גלובלית, במאמר בניו-יורק טיימס. "קיימת תרבות נרחבת של רשלנות, שחיתות קטנונית והאשמת האחר בבירוקרטיה הלבנונית. והכול מפוקח על ידי מעמד פוליטי שמוגדר על ידי אוזלת ידו ובוז לטובת הציבור".
עם זאת, בהקשר של קיטוב גיאופוליטי קיצוני באזור, במיוחד בין האויבות המושבעות ארצות הברית ואיראן, ייתכן שנותני החסות לממשלה ירצו לשמר אותה בכל מחיר. "למרות הכעס העממי, התפטרות עדיין נראית לא סבירה כרגע מכיוון שאין אלטרנטיבה ברורה", אמר כרים ביטאר, מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת פריז וביירות.
על המחאה הפופולרית
תנועת מחאה לאומית וחוצת מחנות התפרצה ב-17 באוקטובר ונראתה בשלב מסוים כעומדת להפיל את שלטון האליטות. אולם האופוריה דהתה כאשר לא הובא שינוי ושילוב של קושי כלכלי ומגפת הקורונה קרעו לגזרים את ההתקוממות העממית. ביטאר חזה שהטרגדיה שארעה ביום שלישי תעניק למחנה המחאה "רוח חדשה". "לבנונים יהפכו לנחושים מתמיד למצות את הדין עם המעמד הפוליטי המושחת", אמר ביטאר.
אך יחיא טענה שרבים מחברי המחאה יכלו לראות גם את הפיצוץ בנמל כקש האחרון שמשכנע אותם לעזוב את המדינה אחת לתמיד, ולהצטרף לפזורה האדירה של לבנון. הממשלה הודיעה אתמול (ד') על מצב חירום למשך שבועיים, מה שעלול גם לסכל כל תוכנית להפגנות המוניות בטווח הקצר.
על חיזבאללה
הארגון, שמגובה על ידי איראן והפך לשחקן הפוליטי הדומיננטי בלבנון, קרא לאחדות ומנהיגו חסן נסראללה דחה נאום טלוויזיוני שתוכנן בתחילה ליום רביעי בערב.
יחיא אמרה כי "הם גם ייראו כאחראים מכיוון שהם חלק מהמערכת הממשלתית". לדבריה, השפעתו של חיזבאללה על ניהול הנמל ידועה לציבור והיא תיראה רע.
התנועה השיעית, שנחנקת מעיצומים אמריקניים, גם מכינה את עצמה לפסק הדין הקרוב במשפט על רצח ראש הממשלה לשעבר ראפי חרירי. החשודים העיקריים הם אנשי חיזבאללה, והרשעה עלולה לעודד לחצים מבית ומחוץ על ארגון הבת האיראני, שאותו מגדירות ארה"ב ומדינות מערביות רבות אחרות כארגון טרור.
בית הדין המיוחד בהאג המטפל בתיק הודיע אתמול כי פסק הדין יידחה ל-18 באוגוסט כתוצאה מהפיצוץ הקטלני. לא משנה לאן הולך פסק הדין, מתחים מוגברים בין חיזבאללה לתומכי חרירי הם סיכון.
