"שרת התפוצות שוחחה עם נשיא ורב הקהילה היהודית באיחוד האמירויות" הכריזו הכותרות לפני כשבועיים על פגישת הזום של שרת התפוצות עומר ינקלביץ' עם "נשיא הקהילה סולי וולף ולרב הקהילה לוי דוכמן". אלא ששבוע לאחר מכן, קיימה ינקלביץ' פגישה נוספת. בחשבון הטוויטר שלה צירפה ינקלביץ' הזמנה בה נכתב כי מדובר ב"קבלת שבת עם הקהילה היהודית של איחוד האמירויות", ובין הדוברים "נשיא הקהילה רוס קריאל ורב הקהילה הרב יהודה סרנה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפיגוע בפתח תקווה: המחבל עם אישור עבודה חוקי
– הצעת חוק חדשה: שינוי שיטת ההרכבים בבג"ץ
– בסיכום עם דרעי: חוק השבות יקודם בתמיכת הקואליציה
אז מי בדיוק נשיא הקהילה ומי הרב הראשי? תלוי את מי שואלים. בסוכנות הידיעות היהודית JTA פרסמו במאי אשתקד: "לראשונה: רב ראשי באיחוד האמירויות" ופירטו כי "הרב יהודה סרנה מאוניברסיטת ניו יורק ישמש כרב הראשי של הקהילה היהודית הפועלת באזור". אלא שהרב סרנה מתגורר בארה"ב, ולמרות שהוא מחובר ליהודים שגרים באיחוד האמירויות זה כעשור – הוא לא מתכוון לחיות שם. מאידך, במקום פועל גם רב מחסידות חב"ד, הרב לוי דוכמן בן ה-27, מזה שש שנים. הרבנים עצמם סירבו לשתף פעולה עם הכתבה, אך גורמים בסביבתם הסכימו לדבר בתנאי אנונימיות.
אם בתחילת הדרך התפללו מאות חברי הקהיל היהודית ב"וילה" אחת, לפני כשנתיים התפצלו הקהילות. סרנה הוכר כרב הראשי מטעם ה-JCE – איחוד הקהילות היהודיות באיחוד האמירויות בראשות הנשיא, רוס קריאל – ודוכמן הקים קהילה משלו בראשות סולי וולף.
לשני הצדדים טענות קשות אחד על השני. מצדו של סרנה נטען שדוכמן איננו רב ראשי, ולא מבינים כיצד התראיין ככזה בשבועות האחרונים. הם אף מבקרים את הפעילות שלו ברשתות החברתיות, שם ניכר היה שהוא המייצג הבלעדי של הקהילה היהודית.
דוכמן הגיע לדובאי לאחר שגר תקופה במרוקו אצל אחותו וגיסו, שליחים בקזבלנקה. משם התגלגל לקהילה היהודית בבחריין, ואז החל להיות בקשר עם היהודים שמתגוררים באיחוד האמירויות. לפני כחמש שנים הקים תלמוד תורה, והחל להציע שירותי השגחת כשרות וליווי רוחני למשפחות. כאמור, בהתחלה היה משתתף בתפילות של הקהילה ב"וילה" כפי שהם מכנים את מקום התפילה, אך גורמים בסביבתו מספרים ש"חברי קהילה רבים הרגישו שלא בנוח שם, בין השאר כיוון שהרמה הדתית לא הייתה גבוהה, ופעם אחת אפילו הגישו שם כריש במהלך אחד האירועים".
שנים רבות הקהילה היהודית התנהלה מתחת לרדאר, ורק בשנת 2019 החלה לצאת אל האור: המדינה הכריזה על "שנת הסובלנות הדתית" ובספר רשמי שיצא מטעם הממשל, הזכירו את כל הקהילות הדתיות – ביניהן גם את הקהילה היהודית. בעת ביקור האפיפיור במדינה, התבקשה לראשונה הקהילה היהודית לשלוח נציגות. זמן קצר לאחר מכן, מחליטים בקהילה היהודית להתארגן בצורה רשמית והם מקימים את ה-JCE, עם בעלי תפקידים, חברי הנהלה ועוד. הארגון, בראשות קריאל, ביקש מסרנה, האחראי על שירותי הדת לסטודנטים באוניברסיטת NYU, לשמש כרבם הראשי. החיבור של סרנה עם איחוד האמירויות נבע מביקוריו בשלוחה של NYU באבו-דאבי – ומאז שמר על קשר עם חברי קהילה שונים.
לאחר מכן הוזמן סרנה כמה וכמה פעמים לאירועים רשמיים של שגרירים של איחוד האמירויות בארה"ב כרב הראשי של הקהילה. מקורביו מספרים שהשתתף פעמים רבות באירועים ממשלתיים, וכי שם קיבל כבוד והוכר כרב הראשי של הקהילה היהודית החדשה והקטנה.
מצדו של דוכמן מספרים שהמינוי של סרנה היה לשנה בלבד, וכי המטרה הייתה שהוא יגייס כספים עבור הקהילה – דבר שלטענתם סרנה לא הצליח לעשות. במקביל, ב-JCE אומרים שדוכמן נעלב מאוד מכך שלא התבקש לשמש כרב הראשי של הקהילה, שכן הוא הרב היחיד שפועל על אדמת איחוד האמירויות באופן קבוע ושיטתי.
חלק מאלה שהתפצלו עם דוכמן לקהילה נפרדת היו יהודים ממוצא מזרחי או צרפתי, שביקשו לקיים אורח חיים מסורתי יותר. במשך כשנתיים פעלו בביתם של איש העסקים סטיב בנשימול ואשתו שרה – בתו של איש העסקים פייר בסנינו. לאחרונה עבר דוכמן ל"וילה" משלו, שם מתקיימות תפילות מידי שבוע, אך ישנם גם מניינים מידי יום – מה שאין בקהילה המקורית.
בנשימול ומשפחתו חיים בדובאי מ-2016, ומנהלים עסקי נדל"ן מקומיים. "כשעברנו לכאן חששנו מאוד, אשתי ואני, שלא תהיה לנו אפשרות לחיות כיהודים. המדהים הוא שכיום, כמה שנים אחרי, יש לנו אפשרויות מגוונות לחיים יהודיים כגון שני בתי כנסת, תלמוד תורה, בשר כשר ועוד". בנשימול הוא חבר בהנהלה של ה-JCE, אך במקביל משפחתו קרובה מאוד לחב"ד. "ה-JCE הוא מאוד מסודר ומאורגן כמו ארגונים יהודים אחרים שתראה בעולם, חב"ד לא מנוהל ככה, מאידך, חב"ד בשטח, ואי אפשר להתווכח עם העשייה שלהם".
בנשימול מגדיר את סרנה כ"רבה הראשי של איחוד האמירויות", זאת למרות שהוא אירח בביתו את תפילות ואירועי חב"ד למשך תקופה ארוכה. "המדהים הוא שיש לנו לפעמים אפשרות לשני מוקדם של ליל הסדר, דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. אז ברור שלעיתים אפשר להגיד 'חבל שאין לנו אירוע אחד גדול' – אבל דווקא הגיוון יכול להיות דבר מבורך".
הוא מספר על קהילה יהודית שנהיית יותר ויותר צעירה, בעקבות הזוגות הצעירים הרבים שהיגרו בשנים האחרונות, בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. "אף אחת משני הקהילות טרם הוכרה רשמית על ידי הממשלה בצורה רשמית", מוסיף בנשימול. "אין מריבות בין שתי הקהילות, אלא מדובר בשתי גישות מאוד שונות לניהול קהילה".
"יתפללו איפה שיש קידוש טוב"
בשבועות האחרונים ניהלו שני הרבנים שיחה סוערת, במסגרתו טוענים מקורביו של סרנה שהציע לדוכמן לשמש כרב הראשי במקומו, וכי הוא "סירב. מצדו של דוכמן מספרים כי אכן התנהלה שיחה, אך כי הוא הציע שיחולקו תפקידים לאנשי ה-JCE על פי העשייה שלהם. בעיניו של דוכמן הוא הרב היחיד שפועל באיחוד האמירויות, ועל כן עליו להיות הרב הראשי, ובעיניו היה ראוי למנות את סרנה למעין שגריר של הקהילה או "מנהל הקשר הבין דתי".
סרנה מתהדר בתמיכה של ארגונים יהודיים גדולים כגון הקונגרס היהודי העולמי, ראשי הזרמים בארה"ב, ואף רבה של ירושלים שלמה עמאר. דוכמן מביא את תמיכת חסידות חב"ד עם כל כוחה ועוצמתה, אם כי הוא לא מוכר כ"שליח" מטעם החסידות. כאשר ניסינו לברר את סיבת ההגדרה שלו כ"רב חב"ד" ולא כ"שליח" אמרו גורמים בחסידות כי עד שהמדינה לא מכירה רשמית בכך שיש ארגון או גוף רשמי של קהילה יהודית – הם לא שולחים שליחים. עוד הם אומרים שקהילה אינה מעוניינת בתפילה חב"דית, אלא יותר מזרחית-ספרדית. גורמים אחרים טוענים שרווקותו של דוכמן מונעת ממנו לקבל את ההכרה הרשמית כ"שליח". נדייק שבניגוד לרבנים אחרים שחב"ד מתנערת מהם בשל עמדותיהם או פועלם – בחב"ד נותנים את מלוא הגיבוי לדוכמן וצפויים להגיע ארבעה "בחורים", מעין שליחונים צעירים של החסידות, לדובאי בקרוב.
סרנה בעיקר פועל כשר חוץ של הקהילה, ומנהל אמנם שיעורים ופעילויות ברשת, אך איננו נוכח פיזית בקהילה למעט מספר פעמים בשנה – דבר שהפך למסובך בעקבות מגפת הקורונה. בשני הצדדים אומרים שטרם התקבל אישור כתוב מצד הממשלה לפעול כקהילה יהודית רשמית, על כן לא ברור כיצד אחד מהם יכול להיות המייצג של הקהילה היהודית או רב ראשי, שכן אין ישות רשמית שנקראת "הקהילה היהודית של איחוד האמירויות".
אם היה מדובר בקהילה יהודית של כמה מאות חברים זה היה דבר אחד, אך כל מי שמעורה בנושא מדבר על גידול מאסיבי של מספר היהודים שיהגרו לדובאי או אבו דאבי בשנים הקרובות, שלא לדבר על התיירים הישראלים והיהודיים מהעולם שצפויים להגיע למקום – על כן הוויכוח המדובר הוא משמעותי יותר.
ב-JCE רואים עצמם כארגון הגג, אך דוכמן ואנשיו לא בהכרח רואים אותם ככאלה. הבדל נוסף בין הגישות של שני המחנות הוא שקהילתו של סרנה רואה עצמם ככזה שמאפשר לכל סוגי היהדות. כך למשל עד הקורונה קיימו פעם בחודש מניין שוויוני, זאת בנוסף למניין האורתודוקסי-מודרני שמתנהל מידי שבוע.
חבריו של דוכמן מספרים שלקראת ראש השנה לפני מספר שנים, הודיע שלא ישתתף בתפילות בווילה שכן לא צפויה להיות מחיצה. הוא תכנן לשהות בקהילה היהודית בבחריין, אלא שלבסוף הושגה מחיצה – והוא נשאר.
כל הגורמים ששוחחנו עימם מספרים שברמת הקהילה וחבריה, הפוליטיקה פחות משפיעה, והיא בעיקר בדרגים של ראשי הקהילה. "אנשים ילכו להתפלל איפה שיש קידוש טוב יותר", אומר אחד מחברי הקהילה.
בתלמוד התורה של דוכמן לומדים כ-40 ילדים, מהם ממשפחות של הקהילה שלו וגם מהקהילה השנייה. בקרוב, הם צפויים לפתוח שלוחה באבו דאבי.
בקהילה של וולף ודוכמן טוענים שה-JCE אינו מתפקד בצורה שקופה, וכי לא התקיימה פגישה רשמית מאז אוקטובר 2019 – אך כן קיימו פגישות עם חלק מחברי הוועדה, דבר שלטענתם גרם לכך שכמה מהתורמים החליטו לעזוב אותם.
