המשוררת היהודית־אמריקנית לואיז גליק הוכרזה ביום חמישי זוכת פרס נובל לספרות לשנת 2020, בחירה לא צפויה במשוררת שעוסקת בחיי ילדות ומשפחה. גליק, בת 77, זכתה בפרס היוקרתי בזכות "קולה הפואטי הייחודי, שביופי קפדני הופך את הקיום האישי לאוניברסלי".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– אחרי הקפאה ממושכת: מועצת התכנון ביו"ש מתכנסת
– סרט חדש בעקבות המסע למציאת ארון הברית
– בחירות מקומיות במלזיה הובילו להתלקחות הקורונה
מזכיר ועדת הפרס, מאטס מאלם, שוחח עם גליק לפני ההודעה על זכייתה. "היא הופתעה מהודעתי, אך עד כמה שהבנתי, בירכה עליה", אמר מאלם. יו"ר ועדת נובל אנדרס אולסון קונן על שגליק אינה מוכרת יותר מחוץ לארה"ב.
גליק נולדה בניו־יורק למשפחה יהודית־הונגרית, והתחילה לקרוא ולכתוב שירה בילדותה, בעידוד אביה. היא פיתחה אנורקסיה בזמן התיכון, והחליטה לוותר על לימודי הקולג' ולהתמקד בשיקום עצמי. בריאיון ב־2012 אמרה שהפסיכואנליזה לימדה אותה לחשוב. היא תיארה את כתיבת השירה כ"מיוסרת, מחרידה", ואמרה ש"מעין שלווה" נחה עליה כשהיא מסיימת יצירה.
גליק היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל לספרות בעשור האחרון, אחרי אולגה טוקארצ'וק, סבטלנה אלכסייביץ' ואליס מונרו, אך רק הכלה ה־16 מאז הוענקו בפעם הראשונה פרסי נובל לספרות בשנת 1901. היא מרצה לאנגלית באוניברסיטת ייל, "מחפשת את האוניברסלי, ושואבת השראה ממיתוסים קלאסיים, שנמצאים ברוב יצירותיה", כדברי האקדמיה בשטוקהולם.
בעבר זכתה גליק בפרס פוליצר על אוסף שיריה "איריס הבר" ובפרס הספר הלאומי על הלקט "לילה נאמן ומוסרי".
