מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מוחק יום אחרי יום בטבלת הייאוש שלו לסיום שלטון טראמפ בבית הלבן. אפילו חיסול המדען האיראני הבכיר מוחסן פחריזאדה, לא מניע אותו לפעולה, למרות ההבטחות וההצהרות של איראן שתיקום את מותו. נסראללה חושש שטראמפ יחליט על אקורד סיום כואב במיוחד לכהונתו שיופנה נגד חיזבאללה ואיראן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
נורמליזציה: הפולנים בהתנגשות חזיתית עם מרוקו
פַּצְחָן או פַּרְצָן? אוי לו למחשב שאבד קברניטו
איבוד זהות: מלכודת הדבש של הסכמי השלום
גורמים בחיזבאללה שוחחו עם הגרדיאן הבריטי וציינו כי הארגון נחוש שלא להיגרר לעימות עם ישראל בעת הזאת מחשש שהממשל האמריקני הנוכחי יגיב בצורה קשה לעימות. במקביל, ישנה מחשבה שהממשל האמריקני החדש מתכוון לנהל משא ומתן עם איראן על הסכם הגרעין ולהוביל להקלה בסנקציות הכלכליות נגד איראן.
הקשיים הכלכליים של איראן, משפיעים על כח קודס, האמון על פעילות איראן מחוץ לגבולות המדינה. הארגון מממן ארגוני פרוקסי שונים בעולם שנאמנים לטהרן, כשהגדול שבהם הוא ארגון חיזבאללה. חיזבאללה מתועדף אצל האיראנים ולכן תקציב הארגון, שמוערך בכמיליארד דולרים, נפגע רק במעט מהיחלשותה הכלכלית של איראן.
לבנון שנמצאת במשבר כלכלי ופוליטי עמוק, ללא ממשלה ובחוב של 95 מיליארד דולרים, מוחזקת על ידי ארגון חיזבאללה. הארגון השיעי הצליח לקנות לעצמו נציגים בקרב העדות השונות ובכך לשבור את השיטה הפוליטית העדתית שנקבעה במסגרת הסכמי טאיף. המועמדים מהעדות השונות שנתמכים על ידי חיזבאללה, מקנים לארגון ולעומד בראשו חסן נסראללה, שליטה כמעט בלעדית בהחלטות הממשלתיות והפוליטיות.
ההיטמעות של חיזבאללה בתוך לבנון, יוצר גם בעיות מבחינתו. ארגון חיזבאללה נע בין זהויות כשמצד אחד הוא נאמן לקידום האינטרסים האיראנים ורואה ערך עליון בייצוא המהפכה השיעית ללבנון ובהמשך המאבק גם התקוממות נגד ישראל. מצד שני, הוא מחזיק בזהות לבנונית שמתוקפה הוא מחויב להגן על לבנון ועל האינטרסים של המדינה מפני פגיעה.
נסראללה משחק בין הזהויות הללו ומנתב אותן לפי ההקשר. כך לדוגמא כשחטף ביקורת פנים לבנונית על גרירת לבנון למלחמה בסוריה, ועל שימוש בחיילים שיעים להצלת שלטון בשאר אל אסד מידי המורדים, נסראללה הסביר כי מדובר בעצם במלחמת הגנה למען לבנון שלולא ההתערבות של חיזבאללה הייתה נשטפת בחיילי דאע"ש ונופלת לידי ארגון הטרור.
המצב הדואלי הזה, גורם לביקורת כלפי חיזבאללה מצד גורמים מיליטנטיים לישראל, שמטיחים בנסראללה את העובדה שהוא זה שדואג לכך שכבר 14 שנה ישראל נהנית משקט בגבולה הצפוני. נסראללה למוד ניסיון ממלחמת לבנון השנייה ב-2006, יודע שכניסה לעימות כעת עם ישראל תסב ללבנון, שנמצאת במשבר עמוק, נזק עצום ותשחק לידי ישראל ולידי הממשל היוצא בארה"ב. הוא גם מזהה את האינטרס האיראני, ומבין שמתקפה כעת לא תשרת את טהרן שכאמור ממתינה לכניסה למשא ומתן מול הממשל האמריקני החדש בוושינגטון על הסכם גרעין חדש.
החשש של חיזבאללה מפני פעולה אפשרית של ארה"ב וישראל, לא רק שמונע מנסראללה לייצר את הנקמה המובטחת, אלא אפילו מובילה לעצימת עיניים מול המשא ומתן על קביעת הגבול הימי בין ישראל ולבנון. תזמון השיחות שמתקיימות בזמן שמדינות ערב נוספות מנרמלות את היחסים עם ישראל, צבעו את השיחות מול לבנון בצבעי הנורמליזצייה, דבר שנסראללה מיהר להתרחק ממנו. בארגון השיעי, מבקשים ליצור תמונה לפיה המשא ומתן על הגבול הימי הוא לא הסכם מול 'הישות הציונית', אלא שחרור שטח לבנוני וחילוץ המשאבים הלבנונים למען המדינה, כחלק מאותה מדיניות של חיזבאללה כ"מגן לבנון".
