במשך יותר ממאה שנה, סוכנויות בריאות הסתמכו על תעודות חיסון פיזיות כדי להילחם במגפות. השבוע התכנסו החברות מיקרוסופט, סיילספורס ואורקל עם מאיו קליניק וחברות אחרות בתחום הרפואה במטרה לפתח טכנולוגיה להפעלת פנקסי חיסונים במכשירי טלפון אישיים.
החברות, המתחרות זו בזו בדרך כלל, חשפו יחד את "מיזם תעודות ההתחסנות", וחוזות ש"דרכונים" כאלה יאפשרו לעסקים, בתי ספר, אולמות אירועים וחברות תעופה להבדיל בין אנשים שקיבלו חיסון נגד נגיף הקורונה ובין מי שטרם התחסנו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
ראש העיר לוד: "דרוש 'חומת מגן 2' למיגור הטרור הפלילי"
"בונה הארץ, איש החזון והמעש": פרידה ממשה מושקוביץ
רייטינג וגידופים בשידור חי: כשבן גביר וטיבי נפגשו אצל רינה מצליח
מטרת קואליציית החברות היא לסייע בפיתוח עותק מאובטח של רשומות החיסון, שיישמר ב"ארנק דיגיטלי" בטלפונים חכמים. היא אף מתכננת לספק ניירות מודפסים עם קוד QR שיאפשרו לאנשים נטולי טלפונים לגשת לרשומה מאובטחת המתעדת את החיסונים שקיבלו, ולהיכנס למקומות שעשויים לדרוש תעודה כזו.

"אנחנו רוצים לבנות משהו שיסייע לצרכנים לשלוט בפרטי החיסונים שלהם ולנהל אותם בנוחות, ויאפשר להם להתחיל לחזור לחיים", אמרה ג'ואן הארווי, נשיאת פתרונות טיפול בחברת אוורנורת', ענף שירותי הבריאות של חברת סיניה, השותפה בקואליציה. ההודעה מלמדת על תפקידו האפשרי של עמק הסיליקון בשלב הבא של המגפה: תבנית דיגיטלית מאובטחת לתיעוד חיסונים תוכל לסייע למנוע זיוף תעודות חיסון, אם וכאשר שירותי בריאות ברחבי העולם ינפיקו אותן.
אולם מומחי בריאות וביו־אתיקה ופעילים למען פרטיות חוששים מהיוזמה, במיוחד נוכח העובדה שבעיות טכניות מונעות מתן חיסונים לאמריקנים רבים שמצויים בקבוצות סיכון.
בתי ספר ומקומות עבודה שונים דרשו בעבר הוכחה מתלמידים ומעובדים לכך שהתחסנו, אך פרופ' ניטה פרחאני, מנהלת יוזמת המדע והחברה באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, הזהירה מפני דרישה מוקדמת מדי להוכחת חיסון. "אני מתנגדת לזה כרגע, כל עוד נמנעת גישה לחיסונים נגד הנגיף לחלק מהאנשים", אמרה פרחאני. לדבריה, הגיוני יותר לבחון מערכות כאלה בהמשך השנה, כאשר החיסון יהיה זמין יותר ויהיו עדויות נוספות ליעילותו.
פרחאני הזהירה שדרישת הוכחת חיסון עלולה להוביל ל"חברה דו־מעמדית", שתעניק למחוסנים גישה למקומות עבודה ולמקומות ציבוריים שאחרים לא יהיו רשאים לגשת אליהם. היא אף הביעה את החשש שהצבת דרישות כאלה לפני שנדע יותר על יעילות החיסון תעניק לאנשים תחושת ביטחון כוזבת.
חברות הקואליציה ב"מיזם תעודות ההתחסנות" טוענות בתגובה כי בתי עסק ומוסדות חינוך יוכלו להחליט בעצמם אם לחייב תעודת חיסון. יש גופים שכבר פועלים בכיוון הזה: חברות תעופה כבר הציגו יישומון דרכון בריאות ששמו CommonPass. כיום הדרכון מציג את תוצאות בדיקות הקורונה שעברו נוסעים, אך גם נתוני התחסנות עשויים להופיע בו באופן דומה.
אלברט פוקס־קאהן, מייסד ומנכ"ל מיזם הפיקוח על טכנולוגיית מעקב, תהה מדוע חברות טכנולוגיה מתמקדות ביצירת דרכונים לחיסונים ולא בבעיות הטכניות שמונעות את חיסון האזרחים בפועל. לדבריו, על התעשייה להמתין להוראות גורמי בריאות הציבור לפני שיקפצו לפתח פתרונות. "זה מיותר לחלוטין", אמר פוקס־קאהן. "זה עוד מאותו רצון כושל שנחשפנו לו כבר לאורך המגפה הזו – לפתור כל בעיה באמצעות טכנולוגיה".