בסוף המשחק, היה קשה להבין איך לא כולם חזו את התוצאה הזו מראש. בשבועיים שלפני הסופרבול, עשרות פרשנים דנו והתחבטו בכל היבט וכל זווית של שתי הקבוצות שהעפילו לגמר – הקנזס-סיטי צ'יפס והטמפה-ביי באקנירס. לכאורה, מדובר בשתי קבוצות פוטבול מאוזנות, עם התקפות נפיצות, הגנות ארסיות ומספיק שחקנים טובים בתפקידי מפתח כדי להגיע לבמה הגדולה ביותר בספורט האמריקני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שלושה אבות: הגברים שמדגמנים הורות באינסטגרם
– צפו: אלבום רביעי והופעה של "קובארי"
– כך רובין הוד של וול סטריט הצליח לחמוק מהאח הגדול
אבל הנרטיב המרכזי היה כל כך ברור, כל כך קל, שהוא מיד הפך לדומיננטי והטיל את צילו על כל מאמץ משמעותי לחזות מראש תוצאה על בסיס העובדות בשטח: טום בריידי, הקוורטרבק בן ה-43 של טמפה-ביי שכבר קבע את מקומו כשחקן הטוב ביותר אי פעם עם שש טבעות ניצחון, מול פטריק מהומס, היריב הצעיר שהיה בן 6 כשבריידי זכה בסופרבול הראשון שלו אך כבר הספיק לזכות באחד בעצמו ולאיים לכבוש שני היסטורי שנה לאחר מכן.
כמנהלי ההתקפה, הקוורטרבקים לא נמצאים על המגרש באותו זמן, ולכן השיח סביבם הוא לא מה האחד יצליח לעשות לשני אלא כיצד ישתוו אחד לשני במאמציהם להוביל את קבוצתם לניצחון. נרטיב כזה – זקן השבט מול הצעיר המוכשר, דארת' ויידר מול לוק סקייווקר, דוד מול גוליית – היה כמעט היחיד שנשמע, עד שנראה שכולם שכחו מהעובדה שלא מדובר בדו-קרב אישי, אלא במלחמה של ממש בין שתי קבוצות. מאבקים אלימים בשוחות, מרוצים רגליים על שולי המגרש, מופעים אתלטיים מרהיבים בניסיון לחטוף כדור שועט מהאוויר, ותכנון אסטרטגי וטקטי של מהלכים שמכוונים לנצל ברמה המקסימלית את חולשותיו של היריב. אלה שורשיו של פוטבול. ובמצב הזה, הגוליית שלנו הוכח כמנצח פעם אחר פעם.
רוב הפרשנים חזו ניצחון של הצ'יפס, אבל אחרי פחות מרבע אחד כבר היה ברור שגם אם תוצאה כזו אפשרית, היא לא תהיה קלה. אחרי שני רבעים, היא הפכה לכמעט בלתי אפשרית. אחרי שלושה, הם היו צריכים נס. ברבע הרביעי, היה נראה שגם השחקנים של קנזס סיטי כבר נכנעו לבלתי נמנע. קו ההגנה של הבאקנירס היה מפלצתי, והסתער על מהומס בפראות בכל פעם שהוא קיבל את הכדור. הקוורטרבק שהפך למפורסם בזכות יכולתו להוציא יש מאין ולהפוך מהלכים מפסידים למנצחים, מצא את עצמו מתרוצץ אחורה וקדימה על המגרש, מנסה לחמוק מהשחקנים הענקיים שאצים לעברו, מנסה למצוא שחקן פתוח במורד המגרש אליו יוכל למסור את הכדור. אבל ההגנה של טמפה-ביי, יסוד ההצלחה של הקבוצה אולי אף יותר מבריידי עצמו, לא ויתרה על סנטימטר. האדם שהוכתר שחקן ההתקפה הטוב ביותר של הדור האחרון לא הצליח למסור טאצ'דאון אחד. שחקני ההתקפה של הצ'יפס היו חסרי אונים עד כדי רחמים.
ובריידי? בריידי היה נראה נינוח כמו שרק אדם שכבר הופיע בתשעה משחקי גמר יכול להיות. האדם שהפך ניצחון לאומנות גרם למשחק להיראות קל. האדם ששבר שלוש פעמים ברצף את שיא הגיל המבוגר ביותר של קוורטרבק שמגיע לסופרבול, נראה טרי ורענן לכל אורכו. כן, היה לו קו שהגן עליו מכל רע, אבל הוא הפגין מומחיות שבאה רק מניסיון, ותקיפות ששורשיה נעוצים ברצונו חסר המעצורים לנצח.
ובסוף, כשהוא עמד על הבמה והניף את גביע הניצחון בפעם השביעית, צופים היו יכולים לראות בעיניים שלו שהוא לא מתכנן שזו תהיה הפעם האחרונה. המייקל ג'ורדן של ה-NFL לא מתכנן לעבור לבייסבול ולא מעוניין בחיים השקטים של פרישה. את הפרשנים הוא ילמד שאי אפשר להמר נגדו. לשחקנים הצעירים הוא יזכיר שיש להם דבר או שניים ללמוד. את השיאים שכבר שבר, הוא מתכנן לשבור שוב. המלך חי וזורק, ושכל השאר יעמדו בתור.
