קארים חאן הבריטי, נבחר ביום שישי לתפקיד התובע הבא בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. חאן יחליף את פאטו בנסודה, שתסיים את תפקידה בחודש יוני הקרוב, ויכהן בתפקיד התובע במשך תשע שנים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
לא כולן צריכות אקדח: כשהמאבק באלימות גברית מסתכם בחינוך הנשים
האנטי־ביביסטים הם החברים הכי טובים של נתניהו
אין ימין ושמאל: כל הטוויטר מובך מדני דנון
חאן שמכהן כבר כמה שנים כסנגור בבית הדין, נחשב לכאורה למועמד ה"נוח" יותר עבור ישראל מבין ארבעת המועמדים שהתמודדו לתפקיד. אולם, בינתיים, עצם בחירתו, לא משפיעה על ישראל לכאן או לכאן. זאת כיוון שבנסודה כבר החליטה שיש מקום לפתוח בחקירה נגד ישראל, על בסיס התביעה הפלסטינית.
כזכור, בשבוע שעבר ערכאה בבית הדין אישרה את החלטתה של בנסודה, וקבעה אף היא כי יש לבית הדין סמכות לעסוק בתביעה הפלסטינית ולחקור את ישראל. כעת, כל שנותר הוא שבנסודה תודיע באופן רשמי לצדדים שהיא פותחת בחקירה, מה שעדיין יכול לקרות בארבעת החודשים שנותרו לה בתפקיד. אם היא לא תנקוט בחודשים הקרובים בצעד הזה, יונח הדבר לפתחו של חאן. גם כאן, איש אינו יודע בוודאות מה יעדיף התובע החדש לעשות.
וללא קשר לבחירתם, הבעיה העמוקה יותר בכל הנוגע לבית הדין בהאג, אינה נוגעת לזהותו של תובע כזה או אחר. עצם העובדה שמוסד בינלאומי, שהוקם כדי להוות כתובת של מוצא אחרון עבור קרבנות פשעי מלחמה איומים, נענה לתביעה פלסטינית פוליטית לחלוטין כלפי ישראל – מראה כי אין לצפות ממנו לשום סוג של צדק או להחלטה משפטית שאינה נגועה בפוליטיקה. מכך עולה כי בית הדין הולך בדרכם של מוסדות בינלאומיים אחרים דוגמת מועצת זכויות האדם של האו"ם, שהפך להיות גוף מוטה לחלוטין נגד ישראל.
מה שמחזק את הטענה הוא העובדה שאחד מ"פשעי המלחמה" המרכזיים בגינו תובעים הפלסטינים, הוא ההתיישבות הישראלית בכל יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. בית המשפט החליט כי יש בסמכותו לדון בכך – אף שלפלסטינים אין מדינה ושישראל אינה חברה בבית הדין. כל אלו מבהירים כי אין כאן עניין משפטי.
נזכיר גם כי במהלך בדיקת הסמכות של הערכאה שהגישה את מסקנותיה בשבוע שעבר, שבע מדינות: אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל, צ'כיה, גרמניה, הונגריה ואוגנדה, הגישו לה חוות דעת הטוענות כי אין לבית הדין סמכות לדון בתביעה והיא החליטה בכל זאת כי יש לה. זאת מול חוות דעת בלתי ענייניות רבות שהוגשו לערכאה בידי ארגונים פרו-פלסטיניים, שלא נגעו בכלל בשאלה הרשמית של סמכות, אלא שבו על הטענות הקבועות (והשקריות) המושמעות כנגד ישראל ובהן הרג ילדים, טיהור אתני ורצח עם.
לא רק ישראל סבורה שבית הדין איבד את דרכו. בחודשים האחרונים יושב על המדוכה פורום בינלאומי של משפטנים, בו חבר בין היתר גם השופט ריצ'רד גולדסטון, שמוכר בישראל כמחבר דו"ח הביקורת על התנהלות צה"ל בעופרת יצוקה. חברי הפורום פרסמו בדצמבר האחרון מסמך מפורט של המלצות לבית הדין, כיצד עליו לקיים מערך של ביקורת פנימית.
ח"כ מיכל קוטלר־וונש, הממונה על פעילות הכנסת מול בית הדין בהאג, אומרת כי קארים חאן מכיר את נבכי בית הדין הפלילי הבינלאומי לאורך שנים: "מתוקף תפקידו של חאן בשנים האחרונות כמי שעסק במעשים של דאעש, יש לו הבנה של האבחנה בין ארגוני טרור שאותם מכפיפים לדין הבינלאומי, לבין מדינות שומרות חוק שמקבלות עליהן את דיני המלחמה. זה שיח שיצטרך להתחיל להתקיים". לדעתה, ברגע שיש דו"ח כזה שדורש רפורמה, המדינות המממנות את בית הדין, לא יוכלו להתעלם ממנו.
עם זאת, גם היא לא ממהרת לקבוע כי חאן הוא חיובי יותר עבור ישראל: "אני חושבת שזו בחירה חשובה לבית הדין עצמו. השאלה היא לא אם הוא יבטל את החלטת התובעת הנוכחית, אלא האם יוביל את הרפורמה הדרושה לכך שבית הדין ישוב לייעודו המקורי. לדעתי, אם זה טוב לבית הדין, וזה טוב למי שבית הדין אמור להגן עליהם – קרבנות של פשעי מלחמה שאין להם כתובת אחרת לפנות אליה – בסופו של דבר זה יהיה טוב גם לישראל. ישראל באמת מכבדת את הדין הבינלאומי ובאמת נמצאת בצד הנכון של ההיסטוריה, ולכן אם חאן יחזיר את בית הדין לייעודו האמתי, זה יהיה טוב לא רק לישראל, אלא גם לפלסטינים".
