רבים בישראל מוטרדים מפסגת נשיאי רוסיה, איראן וטורקיה, שהתקיימה ביום רביעי באנקרה, אך במערכת המדינית סבורים שפגישת המנהיגים מעידה דווקא על קשיים שהמדינות הללו נתקלות בהם. ולדימיר פוטין, חסן רוחאני ורג'פ טאיפ ארדואן נועדו כדי לדון בעיקר על סוריה ועתידה. זו הפגישה השנייה של שלישיית המנהיגים בתוך חצי שנה.
בתגובה להצהרתו של רוחאני באנקרה שלפיה "הציונים מסייעים לגורמי טרור לתקוף בסוריה" אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אין גבול לאבסורד. תמנון הטרור האיראני מאשים את ישראל בטרור. אם רוחאני אינו בקי בפעולות הטרור והחבלה ש'כוח קודס' האיראני מבצע מדי יום בסוריה, ישראל תוכל לעדכן אותו". גורם מדיני ישראלי אמר על כך ל'מקור ראשון' ש"כאשר דברים מתפקדים כמו שצריך, אין צורך בתיאומים רבים כל כך בין המנהיגים. העובדה שהם נפגשים מלמדת שוב שהעסק חורק ברמה שמחייבת את ליבון הסוגיות שבמחלוקת בין המנהיגים עצמם".
לרוסיה, איראן וטורקיה יש אכן אינטרסים מנוגדים בסוריה. לשלוש המדינות גם היסטוריה בילטראלית בת מאות שנים שבהכללה הביאה אותן לאמץ דפוסים של "כבדהו וחשדהו" זו כלפי זו. איראן ורוסיה תומכות בשלטון אסד ובשלמות טריטוריאלית של סוריה ביום שאחרי המלחמה. מנגד, טורקיה רואה בגילויי העצמאות של הכורדים במזרח המדינה איום על קיומה, ועל כן מנהלת מבצע צבאי לבלימתם, ופולשת לשטח סוריה על פי הצורך. רוסיה מצידה מצהירה כי עם סיום המלחמה כל הכוחות הזרים צריכים לעזוב את שטחה, אך איראן לא מקבלת את העמדה הזו.
גם בבית הלבן התקיים ביום רביעי שעבר דיון על עתיד סוריה, אך תוצאותיו לא פורסמו בינתיים. הנשיא דונלד טראמפ קיים בימים האחרונים סבב שיחות עם מנהיגים מהמזרח התיכון, ובכללם ראש הממשלה נתניהו. נראה כי מטרת השיחות לבדוק את ההשלכות של החזרת החיילים האמריקנים מסוריה הביתה.
מי שלפי שעה לא קיימות בשיח על עתיד סוריה הן ישראל וארה"ב. ירושלים הבהירה פעמים רבות שלא תסכים להתבססות צבאית איראנית בסוריה, ומעת לעת פועלת בהתאם בכלים צבאיים. המסרים הללו הועברו גם לרוסים ולטורקים, וכמובן לאמריקנים, אך ארה"ב לא משתתפת בדיונים. יתרה מכך, הנשיא טראמפ הודיע בימים האחרונים כמה פעמים על כוונתו להסיג את הכוחות האמריקניים מסוריה, לאחר שלדבריו "דאעש הובס". במערכת המדינית בישראל אין חולק על כך שכתוצאה מהנסיגה האמריקנית, ישראל נותרה ללא ייצוג בשולחן הדיונים המדיני.
עו"ד צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר, אשר עומד בראש היחדה (קואליציה) למען הגולן, אומר שהפסגה בטורקיה מחדדת שוב את חוסר העיסוק הישראלי ביום שאחרי סיום המלחמה בסוריה. "יש שלוש מעצמות אזוריות שעתידו של המרחב הסורי רלוונטי לאינטרסים שלהן – איראן, טורקיה וישראל. אנו רואים ששתי הראשונות מנווטות את פעולותיהן בהתאם לאינטרסים שלהן. זווית ההסתכלות הישראלית, לצערי הרב, נותרה זווית טקטית בלבד, כאשר יש רתיעה מניצול הזדמנויות גיאו־אסטרטגיות".
לדברי האוזר, "הפסגה היא קצה תהליך ארוך שבו איראן וטורקיה הנכיחו את האינטרסים שלהן במרחב הסורי. ישראל בחרה להתמקד בהישגים טקטיים, תוך הזנחת דיון עמוק ומורכב באשר לאינטרסים הגיאו־אסטרטגיים, ולכן היא מחוץ למשחק".
עם זאת לדעת האוזר עוד לא מאוחר לפעול. לדבריו, "המענה האפקטיבי העיקרי שנמצא עדיין על השולחן הוא הטלת מלוא כובד המשקל הישראלי על ארה"ב ושאר ידידות ישראל, עם האמירה שהתשובה להתבססות איראנית או טורקית בסוריה בחסות רוסית תהיה הכרה בשליטה הישראלית ברמת הגולן ובשינוי המציאות ב־50 השנה האחרונות. ראוי להזכיר שהגולן הוא אחוז אחד מהשטח הסורי, ואין אופק אחר לגולן מאשר האופק הישראלי".
בשבוע שעבר התרחש סבב מהלומות מילולי נוסף בין ישראל לטורקיה כאשר הנשיא הטורקי האשים את ישראל בביצוע טבח בגבול עזה, ואילו ראש הממשלה נתניהו ענה לו שהצבא המוסרי בעולם לא יקבל הטפות ממי שבמשך שנים מפציץ אזרחים ללא אבחנה.
