"קחו שני כדורים וצלמו סלפי": הוראות הרופא שלכם עשויות יום אחד לדרוש צילום סרטון בטלפון החכם שיוכיח שאתם נוטלים את תרופותיכם. חוקרים בוחנים כיצד יישומונים לניטור נטילת כדורים יכולים לסייע לרופאים ולחולים לעקוב אחר מהלך הטיפול. מומחים מהללים את היעילות של הטכנולוגיה הזאת, אך יש מי שחוששים מסוגיות של פרטיות וביטחון מידע.
"נטילת תרופות בסלפי" עובדת כך: פותחים יישומון במכשיר הטלפון, מראים את התרופות למצלמה, שמים אותן בפה ובולעים. אסור לשכוח להראות את הלוע הריק למצלמה כדי להוכיח שהמנה היומית נמצאת כבר בדרכה לבטן. לאחר מכן שולחים את סרטון ההוכחה למרפאה.
אוהדי הטכנולוגיה הזאת אומרים שהיא מטפלת בבעיה גדולה: חולים אינם נוטלים כמחצית מתרופות המרשם הכרוניות שלהם בשל עלותן, השפעות הלוואי שלהן או שכחה. כשמדובר בטיפול להתמכרות מסמים, דילוג על מנת תרופות עלול לגרור הידרדרות מסוכנת. המכון הלאומי לפגיעת סמים מממן מחקר לבניית יישומון בטלפון החכם למטופלים כאלה, כדי לראות אם ישתמשו בו.
"אם נצליח לשמור את החולים מעורבים בתהליך, נוכל להבטיח טיפול ארוך יותר שלהם", מסבירה החוקרת המובילה ד"ר ג'ודית צוי מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. השלב הבא של מחקרה יהיה השוואה בין חולים שמשתמשים ביישומון הניטור המכונה "אימוקו" ובין חולים שאינם משתמשים בו, כדי לראות אם יש הבדל ביניהם.
במרכז טיפול אחד בטנסי, חלק מהחולים הסובלים מהתמכרות לסמים כבר משתמשים ביישומון כדי להוכיח לרופאים שנטלו את המנה היומית, והם עונים על שאלות הבודקות כיצד הם מסתדרים עם המחקר. "בכל פעם שהם נכנסים ליישומון אנחנו מקבלים מידע. האם הם סובלים מ'קרייב' לסם? האם הם חשים נטיות התאבדותיות?" אומר סקוט אולסון, מנכ"ל חברת 'פת'ווי הלת'קייר' מדאלאס, שמנסה את היישומון במרכז שלה בעיר ג'קסון שבטנסי. "ייתכן שההבדל בין הישארותו של חולה נקי ובין הידרדרותו טמון בשיחת טלפון מיועץ".
אולסון סבור שחברות הביטוח ישלמו על שירות שיסייע לניטור המטופלים. מטופלי שחפת כבר מקבלים שירותי ניטור במרכזי הבריאות, המרכזים משלמים כ־35־50 דולרים בכל חודש על שירותים אלו לכל מטופל, ומרכז בריאות קטן עשוי לשלם לפחות 500 דולרים בחודש על שירות זה למטופליו.
"טיפול בצפייה ישירה" (DOT) – הכולל וידוא נטילת תרופות – כבר נפוץ בטיפול בשחפת, שבו לשכחה של חולה אחד עלולות להיות השלכות חמורות על החברה כולה. אם המטופלים אינם נוטלים את האנטיביוטיקה שלהם, חיידקי השחפת המידבקים שלהם עלולים להתחזק, לפתח עמידות לתרופות ולסכן את הקהילה.
לא קל ליטול תרופות בכל יום במשך שנה לפחות, ולכן באופן מסורתי מרכזי הבריאות שולחים את עובדיהם לבתי החולים ולמקומות העבודה שלהם כדי לצפות בהם בזמן שהם נוטלים את תרופותיהם. אך כיום חולי שחפת רבים מעדיפים פיקוח מרחוק, וכך גם האחיות. האחות פגי קולי השתמשה במשך שנים ב"סקייפ" כדי לשוחח בצ'אט עם מטופלים הנוטלים תרופות נגד שחפת. "בשיחת טלפון בת שתי דקות אנחנו יכולים להשיג את אותה תוצאה שהיינו משיגים בשעה של עבודה שרובה עוברת בנסיעה במכונית", סיפרה קולי, שעובדת במרכז הבריאות של מחוז טקומה־פירס שבמדינת וושינגטון.
ה"סלפי" לא דורש נסיעה ולא קביעת תור. הצילום העצמי הפך לחלק משגרת היום של חולי שחפת רבים בסיאטל, סן־פרנסיסקו, לוס־אנג'לס ויוסטון, שבהן החיסכון בנסיעות ובשעות העבודה בשנה האחרונה מוערך ב־100 אלף דולר.
בבוסטון, באלבקרקי ובחמש ערים נוספות בוחנים החוקרים אם הטכנולוגיה תסייע לחולי צהבת סי, וירוס שמופץ במהירות בין בני הדור החדש של משתמשי סמים בהזרקה. התרופות החדשות לצהבת סי יכולות לרפא את החולה, אך הן יקרות – 75 אלף דולר לטיפול בן 12 שבועות – ולכן חברות הביטוח רוצות לוודא שהמטופלים נוטלים אותן.
"אני סבור שיש בכך הבטחה רבה", אומר החוקר ד"ר אלן ליטווין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום־קרוליינה, הבודק אם החולים נוטלים את תרופותיהם יותר כשמישהו צופה בהם עושים זאת.
ומה הלאה? איש ביטוח ממרילנד מתכנן להשתמש בטכנולוגיה בקרב מי שסובלים מסוכרת ומיתר לחץ דם כדי לוודא שחולי "מדיקייר" ו"מדיקאייד" נוטלים את תרופותיהם. לפי חברות הזנק שמוכרות יישומונים כאלה, אפשר להשתמש בהם גם לצורך ניטור מרחוק של נטילת תרופות של הורים מזדקנים.
עם זאת, מומחים חוששים מסוגיות של פרטיות וביטחון מידע, ומהאפשרות של ענישה למי שלא ייטלו את תרופותיהם. "זה הנעלם הגדול ביותר", אומרת קרולין נויהוז, מומחית לאתיקה רפואית במרכז הסטינגס בניו־יורק. "האם אפשר לדמיין תוכנית שבה ההטבות קשורות לצייתנות, ושבה איש הביטוח אומר 'לא נשלם עוד על התרופות שלכם אלא אם תיקחו אותן באורח סדיר'?"
מפתחי היישומון אומרים שההתפשטות המהירה של טלפונים חכמים ברחבי העולם מייצרת הזדמנות לחסל את מחלת השחפת. אך ד"ר דניאל צ'ין, המוביל את המאבק בשחפת ב'קרן ביל ומלינדה גייטס', טוען שהכחדתה של המחלה עשויה להתממש באמצעות טכנולוגיות פשוטות וזולות יותר שאפשר להתאים למיליוני חולים.
הקרן תומכת במחקרים שנערכים בהודו ובסין בשתי טכנולוגיות מקומיות. האמצעי הסיני, שגודלו כקופסת נעליים של ילד, מזכיר למטופלים לקחת את תרופותיהם ושומר מידע לצורך בדיקה עתידית. בהודו מעדיפה הממשלה אריזת תרופות שמודפסים עליה מספרי טלפון: המטופלים מוציאים את המנה היומית שלהם, ואז מתקשרים למספר שמתגלה במקום שבו נשמרה התרופה.
מחלת השחפת קוטלת בכל שנה יותר מ־1.6 מיליון בני אדם בכל העולם, אף שאפשר למנוע את רוב מקרי המוות באמצעות טיפול רפואי. "אם אנו מתעתדים לחסל את המחלה הזאת, אנו זקוקים לטכנולוגיה", טוען ד"ר ריצ'רד גרפיין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן־דייגו, שסייע לפתח את "שוראדהר", אחד היישומונים לטלפונים החכמים.
