(JTA) מנהיגים יהודיים באירופה טוענים כי החלטת האיחוד האירופי שלא לאפשר סוגים מסויימים של שחיטה כשרה, מהווה התערבות באופן שבו יהודים ומוסלמים מקיימים את מצוות הדת שלהם.
הפסיקה האחרונה של בית המשפט הגבוה של האיחוד האירופי מאשרת את האיסור שהטילה בלגיה על ייצור בשר כשר וחלאל, ומוציאה מחוץ לחוק את מנהגי שחיטת הבהמות מבלי שאלה יעברו תחילה הליך של הלם חשמלי שיגרום לאבדן הכרה.
השוחטים היהודים והמוסלמים אינן נוהגים להמם תחילה את הבהמות בשל הלכות דתיות דומות, המחייבות שבעל החיים יהיה בהכרה בעת שחיטתו. בית המשפט ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים כי זוהי שיטה אכזרית.
אולם החלטת בית המשפט של האיחוד האירופי מ-17 בדצמבר הלכה צעד אחד נוסף: בהחלטה נטען טוען יהודים ומוסלמים יכולים וצריכים למצוא דרך שתאפשר להמם את הבהמות באמצעות מכת חשמל.
היבט זה של הפסיקה מצית מחדש ויכוחים פנימיים בקהילות מוסלמיות ויהודיות על רקע טענות לפיהן בית המשפט מכרסם בהפרדה בין דת ומדינה.
"זה החלק המדהים", אמר שמעון כהן, מנהל קמפיין 'שחיטה UK', ארגון לונדוני הפועל כנגד הניסיונות לאסור שחיטה כשרה. לבית משפט חילוני, הוא אמר, ״אין סמכות לומר לאנשים אם הם יכולים או לא לקיים אלמנטים מסוימים בדתם. אני אולי לא מסכים עם חלק מהמגבלות, אך לא עם המנדט. אבל לבית משפט חילוני אין זכות לומר לי איך לנהוג. כאן הם הרחיקו לכת".
פנחס גולדשמיט, נשיא ועדת רבני אירופה, אמר כי "זה אבסורד שבית המשפט שואף להגדיר שחיטה". גולדשמיט דחה את פרשנות בית המשפט לפיה הלם חשמלי תואם את ערכי היהדות. לדבריו, בשר של בעל חיים שהומם באופן כלשהו, כולל בהלם חשמלי, לפני שחיטתו לא יכול להיחשב כשר.
האיסורים בבלגיה הם חלק ממאבק המתנהל ברחבי אירופה בין פעילי זכויות ורווחת בעלי חיים לבין נציגי קהילות מוסלמיות ויהודיות בנוגע לשיטות השחיטה כשרה ושחיטת חלאל.

בשנים האחרונות, הצטרפו פוליטיקאים ופעילים מתנגדי הגירה לוויכוח בניסיון לדחוק ולמזער את עקבות הנוכחות המוסלמית באירופה, ובכמה מקרים, גם את הנוכחות היהודית. מאבק דומה מתפתח סביב ברית מילה של בנים. חלק מפעילי זכויות הילדים טוענים כי זהו מנהג אכזרי.
הפסיקה בנושא השחיטה, שדחתה את העתירה שהוגשה על ידי קבוצות מוסלמיות ויהודיות בבלגיה, טוענת כי מכיוון ש"אלקטרונרקוזיס" – הלם חשמלי – אינו קטלני, מותר לרשויות הדת לאמץ אותו במסגרת הטקסים הדתיים הנהוגים. בנוסף קבעה הפסיקה כי מאחר שהאיסור מוגבל רק לחלקים בבלגיה, יהודים ומוסלמים יוכלו עדיין להשיג אספקת בשר כשר וחלאל, מה שמצמצם את הפגיעה בחופש הפולחן שלהם.
כהן דוחה טענות אלה. הידע המדעי המסביר מה גורם לבעל חיים לסבול פחות – הלם חשמלי או חתך סכין חד ומהיר – רחוק מלהיות ברור וחד משמעי, טען כהן. לדבריו, שאלה זו כפופה לפרשנויות דתיות שהן מעבר לתחום השיפוט של בית המשפט. ובאשר לטענת האספקה, הוא ציין כי כבר כעת מורגש מחסור בבשר כשר באירופה.
נראה שפסיקת בית המשפט נשענה על סמכותו של וטרינר מוסלמי, ג׳מאל זהרי, שהעיד בפני ועדה פרלמנטרית בלגית בנושא איכות הסביבה והביע תמיכה זהירה בשיטת ההלם החשמלי.
"זה לא שאנחנו לא רוצים בזה", אמר זהרי על שיטת ההלם החשמלי. "אנחנו רק מבקשים לשמר שתי דרישות מוסלמיות: שבעל החיים יהיה בחיים [כאשר משספים את צווארו] ושבעל החיים ידמם". הוא הוסיף: "זוהי עמדתי כרופא המייצג את ועד המוסלמים בבלגיה".
דבריו עוררו סערה בקהילתו. ועד המוסלמים בבלגיה התנער מזהרי, ופרסם הודעה שטענה כי עמדתו "מייצגת את דעתו האישית בלבד" ואת דעת המיעוט.
"בנוסף להתבוססות בתחומים דתיים שאינם מעניינו", אמר כהן, "בית המשפט כרך יחד מנהגים מוסלמים ויהודים. לכל אחת מהדתות שיטות מובחנות וייחודיות למנהג השחיטה. פסיקת בית המשפט הגיונית כמו העברת שבת ליום ראשון מפני שזה יתאים לנוצרים", אמר כהן.
חלקו של הבשר הכשר ברחבי האיחוד האירופי זניח, והוא מהווה פחות מאחוז אחד מ-2.5 מיליון הבהמות הנשחטות בבריטניה מדי שנה, אמר כהן. ממסמך של הפרלמנט האירופי עולה כי תעשיית בשר החלאל, גדולה הרבה יותר והיוותה 6% מהשוק הכללי בשנת 2012.
מצב השחיטה הכשרה באירופה אינו אחיד.בהולנד, קיים הסדר המאפשר עיכוב של 40 שניות בין שיסוף צוואר הבהמה לבין מתן מכת חשמל. זו הייתה הפשרה שאפשרה את שובה של השחיטה הפולחנית לאחר שזו נאסרה זמנית בשנת 2011.
בשנת 2011 הצטרפה הולנד לזמן קצר לרשימת מדינות האיחוד האירופי שבהן נאסרה בחוק שחיטה פולחנית, ובהן דנמרק, שבדיה, פינלנד, אסטוניה וסלובניה. הסנאט ההולנדי הפך את האיסור בשנת 2012, בטענה כי הוא מפר את חופש הפולחן. גם פולין הוציאה את המנהג מחוץ לחוק בשנת 2013, אך מאז צמצמה את האיסור כך שיכלול רק בשר המיועד ליצוא.
פסיקת בית המשפט של האיחוד האירופי היושב בלוקסמבורג, "אינה עוזרת במאבק לשמור על חוקיות השחיטה", אמר כהן, והוסיף עם זאת שעד כה, הקבוצה שלו לא מפסידה במאבק.