בצל המהפכים הפוליטיים שהתרחשו במצרים בשנים האחרונות, ושלל הבעיות שאיתן היא מתמודדת, מתקיימת במדינה פעילות ספורטיבית ענפה למדי. גולת הכותרת של הספורט המצרי היא ללא ספק נבחרת הכדורגל, שהוא הענף הפופולרי ביותר במדינה.
נבחרת מצרים, הידועה בכינויה 'הפרעונים', היא מהנבחרות החזקות ביותר באפריקה זה שנים רבות. היא הראשונה שזכתה בגביע אפריקה לאומות, בטורניר הראשון שנערך ב־1957, והראשונה שזכתה בו שלוש פעמים ברציפות, בין השנים 2006 ו־2010, עם שבע זכיות במפעל בסך הכול. הנבחרת העפילה לראשונה למשחקי הגביע העולמי של 1934, שנערכו באיטליה (ניצחה במוקדמות במפגש כפול את נבחרת ארץ ישראל), ושבה לאיטליה למשחקי מונדיאל 1990.
לאחר כמה שנים חלשות יותר, חזרה נבחרת הכדורגל המצרית השנה במלוא כוחה. היא העפילה בפעם השלישית בתולדותיה למשחקי גביע העולם, ותתמודד בחודש יוני הקרוב בטורניר שייערך ברוסיה. לאחר שלב מוקדמות מצוין גברו המצרים על קונגו 1:2 במשחק דרמטי. את שער הניצחון שהכריע את המשחק הבקיע החלוץ הנערץ מוחמד סלאח בבעיטת עונשין בתוספת הזמן, וגם השלים צמד במשחק.

סלאח הפך בשנים האחרונות לסופרסטאר אמיתי בכדורגל האירופי. הוא פרץ בבאזל השווייצרית (שם סירב להגיע לארץ למשחק מול מכבי תל־אביב), ואחרי רומן לא מוצלח עם צ'לסי עבר לאיטליה, שם פרח במדי פיורנטינה ורומא. מארץ המגף הוא חזר, בתמורה ל־42 מיליון אירו, אל אנגליה וליברפול, שאותה הוא מוביל לעונה נהדרת בליגה, ואל גביע האלופות, עם 28 שערים ב־30 הופעות, כשהוא מוליך את טבלת מלך השערים בפרמייר ליג.
לאחרונה פורסם שריאל מדריד הגדולה חפצה בשירותיו של סלאח, אבל ליברפול הציבה בעבורו תג מחיר של 220 מיליון אירו, והוא צפוי להאריך חוזה אצל האדומים ולהרוויח מאות אלפי דולרים בחודש. סלאח ניצל לפני חודשים אחרונים את מעמדו בחברה המצרית, והצטרף למאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים במדינה. "משום שאני מבין כי לגבר ולאישה יש אותן הזכויות והאחריות, החלטתי לתמוך בקמפיין", צייץ הכוכב בטוויטר. סלאח כיכב גם בבחירות לנשיאות, כאשר לא פחות ממיליון פתקים לבנים ששמו נכתב עליהם נספרו בקלפיות.
מגרש הכדורגל המצרי הפך לערב אחד בפברואר 2012 לזירת קרב, בשל המצב הפוליטי העדין במדינה. באותו אירוע, במהלך משחק ליגה שגרתי, פרצה מהומה גדולה בין אוהדי קבוצת אל־אהלי, מועדון הכדורגל המצרי המפורסם ביותר בעולם ואחד הבכירים באפריקה כולה (8 זכיות בגביע האלופות האפריקני בנוסף לשלל הישגים נוספים), לבין אוהדי קבוצת אל־מסרי, במשחק שהתקיים באצטדיון בפורט־סעיד. הרקע למהומה, שהסתיימה ב־74 הרוגים ויותר מ־500 פצועים, היה תקיפה מצד אוהדי אל־מסרי, שביקשו לנקום באוהדי אל־אהלי, שנחשבת שגרירת השלטון המצרי, ואשר תומכיה הקיצוניים ניסו להגן על משטר מובארק באירועי כיכר תחריר.
בעקבות המקרה הופסקה פעילות הליגה המצרית עד לסיומה של אותה עונה, ובינואר 2013 גזר בית משפט מצרי 21 עונשי מוות על הנאשמים שהורשעו בהרג האוהדים, בנוסף ל־52 נוספים שנשלחו לתקופות מאסר ממושכות. הכרעת הדין הובילה להתפרעות אלימה נוספת, הפעם מצדם של בני משפחות המורשעים.
בשנה שעברה אישר הפרלמנט המצרי 96 סעיפי רגולציה חדשים, הקשורים בארגוני ספורט. בין השאר נקבע כי כל אלימות כלפי שחקן, מאמן או חבר בארגון ספורט תעלה בשנת מאסר לכל הפחות וקנס של 50 אלף לירות, וכי מי שיסית או יגרום למהומות במגרש עצמו ייענש במאסר בפועל ובקנס של עשרת אלפים לירות.

אחים בצמרת
ספורט מצליח ופופולרי נוסף במצרים הוא הסקווש. שחקני סקווש מצרים נמצאים כבר שנים בצמרת הענף העולמית, וזוכים להישגים מכובדים מאוד בזירה הבינלאומית. בין עשרת המדורגים הראשונים בעולם שבעה הם מצרים. אלוף העולם הנוכחי הוא מוחמד א־שורבאגי בן ה־27, שידוע בכינוי 'החיה של אלכסנדריה', וחי בבריסטול, אנגליה.
א־שורבאגי כבש לראשונה את פסגת הדירוג העולמי ב־2014, זכה ב־29 טורנירים עד היום (לרבות שתיים באליפות ארה"ב הפתוחה), וזכה בתואר העולמי ב־2017 לאחר שניצח בגמר את אחיו הצעיר מרוואן, שמדורג כיום רביעי בעולם. שחקן סקווש מצרי בכיר נוסף הוא כארים עבד אל־גוואד, בן 26, שחי בקהיר, ובמאי 2017 העפיל לראשונה למקום הראשון בדירוג העולמי. גוואד זכה באליפות העולם הפתוחה ב־2016 (שמצרים אירחה), זכה ב־13 תארים עד היום והוא מדורג כרגע במקום החמישי.
מצרים נוספים שכבשו בעבר את הפסגה העולמית בסקווש הם רמי עשור (מדורג עשירי בעולם) ועמאר שאבנה. עם כל כך הרבה כישרון בצמרת העולמית, לא מפתיע שבשנה שעברה, במרסיי בצרפת, החזירה לעצמה הנבחרת המצרית את התואר אלופת העולם בסקווש, לאחר טורניר מושלם שבו ניצחה שבע פעמים ברציפות, בלי לרשום ולו הפסד אחד. היה זה התואר העולמי הרביעי של המצרים, מאז נוסדה שם נבחרת סקווש בשנת 1969.

גם נשות הסקווש המצריות שולטות בענף העולמי, וארבע מהן מדורגות כרגע בין החמש הטובות בעולם. המדורגת ראשונה היא נור א־שארביני, בת 22 מאלכסנדריה, שזכתה בשתי אליפויות עולם עוקבות, ב־2015 וב־2016. באליפות ב־2017 במנצ'סטר נוצחה א־שארביני בידי בת ארצה, ראנם אל־ואללי, שמדורגת שנייה בעולם. את השלישייה העולמית הפותחת משלימה נור א־טייב, בת 25 מקהיר, שזכתה עד היום בשלושה תארים. עם איכות כזו, ברור מדוע נבחרת הנשים המצרית בסקווש שולטת גם היא ביד רמה בצמרת הבינלאומית. היא מגיעה בקביעות כמעט למעמד חצי הגמר או גמר אליפות העולם, וזכתה בתואר באליפות האחרונה ב־2016.
הספורט המצרי הוא גם חלק בלתי נפרד מהמשחקים האולימפיים. המצרים השתתפו לראשונה במשחקים בשנת 1912, באולימפיאדת שטוקהולם, אז ייצג את ארץ הנילוס ספורטאי אחד בלבד. זה היה בענף הסיף, והוא לא השיג תוצאה יוצאת דופן. מאז הופיעו המצרים בתחרויות לסירוגין, כשהם נעדרים לעתים מסיבות מדיניות ופוליטיות.
מאז 1984 בלוס־אנג'לס מגיעה משלחת מצרית באופן רציף לאירוע הספורט הגדול בעולם. בכל מה שקשור לזכייה במדליות במעמדים האלה, לנו הישראלים יש רק מה לקנא בשכנינו הדרומיים. עד היום זכו המצרים ב־32 מדליות אולימפיות, מתוכן שבע מוזהבות (חמש בהרמת משקולות ושתיים בהיאבקות), 10 מכסף ו־15 מארד. מאז אירועי תחריר התקיימו שתי אולימפיאדות, ולשתיהן הגיעה משלחת מצרית.
ב־2012 הגיעה ללונדון משלחת של 110 ספורטאים מצרים, והם השתתפו בתחרויות ב־20 ענפים שונים. הם חזרו הביתה עם ארבע מדליות, כשהמתאבק כרם איבראהים ג'אבר זכה במדליית כסף (הוא זכה גם בזהב, באתונה 2004), ועלא א־דין אבו־אל־קסאם הפך למצרי הראשון שזוכה במדליה בענף הסיף, כשסיים גם הוא במקום השני. בנוסף הגיעה נבחרת הכדורגל לרבע גמר הטורניר האולימפי, והובסה בידי יפן.
למשחקי ריו 2016 הגיעו המצרים עם משלחת מכובדת של 120 ספורטאים – 83 גברים ו־37 נשים – והם התחרו ב־22 ענפי ספורט. אחת מהן, שרה אחמד, עשתה היסטוריה כשהפכה לאישה הראשונה ממצרים שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית ארד בהרמת משקולות. מרים המשקולות מוחמד איהב זכה גם הוא במדליית ארד, ואת מדליית הארד השלישית של המצרים בתחרות השיגה לוחמת הטקוואנדו הדאיה מלאק.

מה שאנחנו נזכור מהמצרים במשחקים הללו הוא את סירובו של הג'ודוקא אסלאם א־שהאבי ללחוץ את ידו של אורי ששון הישראלי, לאחר שנוצח בקרב בסיבוב הראשון. א־שהאבי זכה לבוז צורם מהאוהדים באולם, ולנזיפה מוועדת המשמעת של הוועד האולימפי הבינלאומי, שקבעה כי התנהגותו הפרה את כללי משחק ההוגן. בסיום התחרות, בשל הלחץ הגדול שהופעל עליו, בנוסף לביקורת על ההפסד, החליט הג'ודוקא הצעיר לפרוש. במשחקי החורף השתתפו המצרים פעם אחת בלבד, ב־1984, אז התקיימו המשחקים בסרייבו. את המצרים ייצג ספורטאי אחד, גולש הסקי ג'מיל א־רידי, והוא סיים במקום האחרון בתחרות הגלישה במורד, ובמקום לפני האחרון בתחרות הסלאלום.
במצרים פורח בשנים האחרונות משחק לנשים בשם 'רולר דרבי'. מדובר בספורט תחרותי שבו שתי קבוצות של חמש שחקניות מחליקות על גלגיליות ומתחרות במגרש אליפטי. כל אחת מהקבוצות ממנה מתקלת (ג'אמרית), שתפקידה לצבור נקודות באמצעות עקיפת השחקניות היריבות, בסיוע חברותיה לקבוצה. המשחק הומצא בארה"ב בשנות ה־30, וב־15 השנים האחרונות נמצא בנסיקה דווקא במזרח התיכון, לאחר שנוסדו קבוצות גם בביירות, בדובאי ובאבו־דאבי.
כרגע מיוצג הענף במצרים באמצעות מועדון אחד רשמי, שפועל בקהיר בשם Cairoller. בגרסה המצרית מכנים את השחקניות הטירוניות 'מומיות', את המסייעות המובחרות 'קליאופטרות' ואת המנוסות והטובות, שמתפקדות בתור מתקלות, 'קיירולר'. את המשחק הביאו לקהיר שתי מורות אמריקניות שעובדות בבית ספר מקומי, ושם גם נערך האימון הראשון של המשחק במצרים.
הבעיה שאיתה מתמודדות הבנות שעוסקות בתחום היא העלות הגבוהה של הציוד הנלווה, בעיה הנפתרת חלקית בזכות ציוד יד שנייה שמגיע כתרומה למצרים מקבוצות בארה"ב. בעתיד צפויה להיפתח במדינה ליגה תחרותית לרולר דרבי, ובשנה האחרונה החלה הקבוצה לשחק באופן תחרותי, לאחר שפגשה קבוצות ממרסיי ומאבו־דאבי.
ההעצמה הנשית בספורט המצרי מוצאת ביטוי גם בנבחרת ראגבי לנשים, שהוקמה בשנת 2015, ובקבוצת מחניים מצרית, שזכתה בשנה שעברה בטורניר גדול באפריקה.
למצרים יש ענף ספורט פופולרי נוסף בשם 'ספיד־בול', שהומצא במצרים עצמה ב־1961 בידי מוחמד לופטי, שהחל את דרכו הספורטיבית כטניסאי. המשחק הפך אהוד לאורך השנים במדינות שונות והוקמה פדרציה בינלאומית. מדובר במשחק שבו כדור קשור בחוט גומי לעמוד, והמתחרים משני הצדדים חובטים בו זה לעבר זה במטרה להשיג נקודות. באליפות העולם בשנה שעברה, שנערכה בשארם א־שייח' בהשתתפות 16 מדינות, זכו המצרים בכל מדליות הזהב, בתחרויות ליחידים ולזוגות.

נציג ב־NBA
עוד ענף אהוד במצרים הוא טניס, אף שכרגע אין למצרים שום נציג בצמרת הגבוהה, ורק כמה שחקנים נמצאים עמוק בתוך המאיות השנייה והשלישית. בשנות ה־70 העלה אסמאעיל א־שאפי את מצרים על מפת הטניס העולמית. הוא זכה בשישה תוארי ATP, הגיע לסיבוב הרביעי באליפות ארה"ב הפתוחה, ודורג בשיאו במקום ה־34 בעולם. בזוגות הוא זכה בעוד תשעה תארים, והעפיל עד למקום ה־26. נבחרת הטניס המצרית השתתפה כבר בטורניר הראשון של גביע דיוויס, ב־1929, וכרגע היא מתחרה, כמו ישראל, במסגרת הבית האירופי־אפריקני.
המצרים גם מארחים טורנירי טניס לאורך השנים, בעיקר מסדרת הפיוצ'ר, מהדרגה השלישית בטניס העולמי. ב־2016 התקיים בשארם א־שייח' טורניר לנשים מסדרת ITF העולמית, על מגרשים קשים, וחולקו בו פרסים בסך מאה אלף דולר. למצרים יש גם נבחרת בהוקי שדה, שמדורגת כרגע במקום העשרים בעולם, ומאז שנת 2000 סיימה שבע פעמים ברציפות (פעם אחרונה ב־2017) כסגנית אלופת אפריקה, לאחר שזכתה בעבר פעמיים בתואר.
גם כדורסל משחקים במצרים, ויש להם אפילו נציג ממוצא מצרי ב־NBA – עבדל נאדר, שנולד באלכסנדריה, ועבר עם משפחתו לארה"ב כשהיה בן שלוש. נאדר, שנבחר במקום ה־58 בדראפט ה־NBA של יוני 2016, סיכם עם הקבוצה ביולי שעבר על חוזה בסך שישה מיליון דולר לארבע שנים בקבוצה. בנוסף, משחקים היום שחקנים מצרים בליגות בקנדה, בגרמניה, ביפן ובלבנון, ומקביל מתנהלת ליגה סדירה במצרים עצמה.
נבחרת הכדורסל המצרית נחשבת אחת החזקות באפריקה. היא זכתה עד היום בחמש אליפות אפריקה, שיחקה בעבר ארבע פעמים באליפות אירופה (ואפילו זכתה בתואר ב־1949), והשתתפה שש פעמים באליפות העולם ושבע פעמים במשחקים האולימפיים, בפעם האחרונה ב־1988. בשנים האחרונות הפך ענף הגלישה לספורט עממי אהוד מאוד על הציבור המצרי, בנוסף לתחרויות דיג מקצועיות.
במצרים ממשיכים להיערך טורנירים מסוגים שונים. אמנם בין השנים 2010־2014 כמעט לא התקיימה פעילות בינלאומית במדינה, ודאי שלא ברמות הגבוהות, אבל ב־2014 אירחו המצרים את אליפות העולם בסקווש לנשים, וב־2016 את התחרות לגברים. ב־2015 התקיימה במדינה אליפות העולם בסנוקר לגברים ולנשים, ובשנה שעברה כבר נרשמה פריחה אמיתית: המצרים אירחו את אליפות העולם בקרב חמש מודרני, את גביע אפריקה בהוקי ואת אליפות אפריקה בסיף.
בנובמבר הקרוב צפוי להיערך בקהיר מרוץ למרחק של מאה קילומטרים, ובינואר הבא יתקיים המרתון המצרי בפעם ה־26, בעיר לוקסור. ב־15 ביוני תעצור כל המדינה את נשימתה, כאשר נבחרת הכדורגל תפגוש את אורוגוואי למשחק הראשון במסגרת הבית המוקדם במונדיאל.