רק לפני כמה שבועות דווח על רצח אנטישמי של הקשישה היהודייה וניצולת השואה מיריי קנול בפריז, ומחקר עומק מעלה כי לא היינו צריכים להיות מופתעים: גולשי הבירה הצרפתית הם האנטישמיים ביותר באירופה, כך לפי ניתוחה של מערכת ניטור האנטישמיות של משרד התפוצות. אחרי פריז, בפער ניכר, מופיעות הערים: דבלין (אירלנד), ברלין (גרמניה), איסטנבול (טורקיה), בריסל (בלגיה), מרסיי (צרפת), גלזגו (סקוטלנד) וברמינגהאם (בריטניה). המערכת סוקרת ציוצים בטוויטר ופוסטים בפייסבוק ברחבי העולם בשפות אנגלית, צרפתית, ערבית וגרמנית. בהמשך צפויים במשרד להרחיב את מגוון השפות, וכך להגיע לניתוחים מדויקים יותר.
וזו לא רק פריז: צרפת בכללה היא המדינה האנטישמית מכל המדינות שנבדקו במערכת. באופן לא מפתיע, זו גם המדינה עם האוכלוסיות היהודיות והמוסלמיות הגדולות ביותר ביבשת. בצרפת, על אף החקיקה והענישה המחמירות יחסית, מידת ההסתה הגבוהה מדאיגה במיוחד. שיא האמירות האנטישמיות ברשת היה ביום ההכרה בירושלים בירת ישראל בידי נשיא ארה"ב, וביום השואה הבינלאומי בחודש ינואר.
המערכת של המשרד ניטרה מתחילת השנה יותר מ-60 אלף פוסטים בטוויטר ובפייסבוק, שהגיעו למאות אלפי אנשים. הם עוסקים בהכחשת שואה, עיוות הזיכרון ההיסטורי של השואה, האדרת המשטר הנאצי והגחכת שואה. הפרסומים העוסקים בשואה הם כ-10 אחוזים מכלל ההסתה האנטישמית שהמערכת ניטרה ברשת.
בפילוח נושאי הפוסטים לפי שפות אפשר לזהות שהכותבים באנגלית עסקו בהשוואת מדינת ישראל לגרמניה הנאצית, בהכחשת רצח העם היהודי בידי גרמניה הנאצית ועוזריה, בהכחשת ממדי ההשמדה ומנגנוני הפעולה שלה (למשל, תאי הגזים) או בהכחשת כוונת ההשמדה, בהאשמת היהודים או ישראל בהמצאת השואה או בהגזמה בתיאור ממדיה, ואף בהאשמת היהודים בהכרזת מלחמה על גרמניה ובגרימת השואה. לאחרונה, בעקבות החוק הפולני, זיהו במערכת יותר ויותר האשמות המייחסות ליהודים אחריות לשואה ושותפות בביצועה, כניסיון לטהר שיתוף פעולה של עמים אחרים עם הנאצים.
הניטור בערבית מעלה תמונה שונה: פוסטים בשפה הערבית עוסקים יותר בתיאוריות קונספירציה שלפיהן השואה היא מזימה שרקחו היהודים כדי "לגנוב" את ארץ ישראל, או לחלופין מזימה שרקחו עמי אירופה כדי להיפטר מיהודי היבשת ולשלוח אותם לפלסטין.
בשפה הצרפתית הפוסטים העוסקים בהכחשת השואה ובעיוות זכרה הם מיעוט, בעקבות החקיקה הצרפתית האוסרת על כך באופן ברור וחד. אלאן סוראל, מכחיש שואה ידוע לשמצה, נשפט לשישה חודשים בכלא וקיבל קנס של 10,000 אירו בגין פרסום קריקטורה הלועגת לשואה ומציגה את אושוויץ כ"קופה רושמת" של כסף עבור היהודים.
תופעה נוספת שנפוצה ברשת הטוויטר בצרפתית היא דחיית "חובת זיכרון השואה", שמתבטאת בטיעון ש"מדברים יותר מדי על השואה", ב"תחרות קורבנות" מצד מיעוטים אתניים אחרים שדוחים את ייחודיות השואה כמאורע חד-פעמי בהיסטוריה, ובלעג לקורבנות השואה שלדעתם "מתקרבנים" יותר מדי.
ממדי התופעה בגרמנית קטנים יחסית. הפוסטים המכחישים את השואה בשפה הזו עוסקים בעיקר בהשוואות בין מדינת ישראל ומנהיגיה לגרמניה הנאצית, יש שיאמרו בניסיון לנקות את המצפון הגרמני, וכן בעיסוק באשמה ובאחריות של הדור הנוכחי בגרמניה ובאוסטריה לאירועי השואה ומלחמת העולם השנייה, בבחינת "עד מתי יאשימו אותנו".
"הרשתות החברתיות עושות היום יותר מבעבר כדי להילחם בתופעה, אך המספרים עדיין גדולים", אומר יוגב קרסנטי, מנהל המאבק באנטישמיות במשרד התפוצות. "אנו מצפים שהרשתות יאכפו באופן הדוק יותר את כללי הקהילה שהן עצמן קבעו, האוסרים על הסתה גזענית.
"המידע הייחודי שיש למשרד התפוצות מאפשר לנו לראשונה לייצר מדיניות מוכוונת מטרה, מבחינת חקיקה, אכיפה או חינוך. כפי שאפשר לראות, אתגרי חינוך השואה במדינות ערב וברשות הפלסטינית שונים מאלו שבפולין, ומה שמתאים לבית ספר שתלמידיו הם מהגרים מהמזרח התיכון אינו מתאים לבית ספר שתלמידיו ברובם ילידי אוסטריה".
