יומיים לאחר ההתנקשות בפאדי מוחמד אל-בטש, פרסמה הבוקר משטרת מלזיה זוג קלסתרונים של החשודים. לא מדובר בצילומים, אלא בקלסתרונים שהורכבו בעבודת משטרה על פי עדויות של עוברי אורח. ניסיון להשוות את הקלסתרונים לצילומים של נוסעים שעלו על טיסות יוצאות ממלזיה בשלושת הימים האחרונים הוא לא בלתי אפשרי. אולם, מדובר במשימה מאתגרת במיוחד. יתרה מכך, אם לשפוט על פי דבריו של מפכ"ל משטרת מלזיה, המתנקשים עשו עבודה נקייה במיוחד. הם אמנם נקלטו במצלמות רחוב, אך פניהם הוסתרו על ידי קסדות.
האם מדובר באפס עקבות. לא בטוח. המשטרה תנסה כעת להתחקות אחרי תנועות המתנקשים, דרך ההיסטוריה של שכירת אופנועי הקוואסקי. בעבודת נמלים תנסה משטרת מלזיה להרכיב תצריף של תנועותיו של אל-בטש בימים ובשבועות האחרונים ותנסה לאתר את העוקבים אחריו, באמצעות עבודת נמלים של איסוף מידע ממצלמות רחוב.
אם לשפוט על פי דבריו של מפכ"ל משטרת מלזיה. זוג המתנקשים עשה עבודה נקיה במיוחד. "אנו זקוקים לקצה חוט", אמר המפכ"ל, שפנה אל הציבור בבקשה למידע. לדבריו, "עד כה לא הצלחנו לומר בוודאות אם כוחות חיצוניים מעורבים בחיסול". לא בטוח שזה אכן המצב. בניגוד להערכות המאוד זהירות של מפכ"ל המשטרה, אמר סגן ראש ממשלת מלזיה, אחמד זהיד חמידי כי לא רק שפאדי אל-בטש היה פעיל בארגונים פרו-פלסטינים, אלא היו לו קשרים לארגון מודיעין זר. נראה, אמר, ש"הפך לסוג של נטל על מדינה אויבת לפלסטין".
גם אם חמידי נמנע מלנקוט בשמה המפורש של ישראל, נראה שלאיש אין ספק מי היא המדינה האויבת לפלסטין. קצת יותר מורכב לפרש מה זהותו של ארגון המודיעין הזר עמו היו לפאדי אל-בטש קשרים. אבל נראה שלא יהא זה מופרך להעריך כי מדובר באיראן. למרות, שלא ניתן לשלול בשלב זה אפשרויות נוספות. למלזיה יש קשרים מורכבים עם הרפובליקה האסלאמית. מצד אחד, מלזיה היא אחת המדינות הבודדות בעולם שאינה דורשת ויזת כניסה מאזרחים איראנים. מצד שני, גם הקהילה האיראנית במלזיה וגם הביון האיראני מהווים עבור המלזים כאב ראש לא קטן.
במלזיה מוטרדים גם מניסיונות השיעיזציה העיקשים של האיראנים וגם מהתנהגות פרועה של סטודנטים איראנים המתארחים בארצם. מלזיה בדומה למדינות כמו אזרביג'אן וטורקיה הפכה ליעד שאליו איראנים נוסעים כדי לבלות, לשתות ולפרוק עול באופן שבאיראן היה מכניס אותם אל מאחורי סורג ובריח. קואלה למפור היא גם יעד לאיראנים צעירים שעוזבים את איראן בדרכם למקלט במדינות המערב.
אל-אקצה, עזה, טורקיה, לבנון
בינתיים, הולכים ומתרבים הקווים לדמותו של המחבל שחוסל. אל-בטש, 35, התגורר בשבע השנים האחרונות בקואלה למפור עם אשתו וילדיו. מלזיה מספקת לסטודנטים פלסטינים סביבת חיים איסלאמית עשירה, נוחה ומודרנית. נוחה לאין שיעור מהחיים במחנה הפליטים ג'בליה שבו גדל. את תואר הדוקטור שלו בהנדסת חשמל עשה באוניברסיטת מאלאייה, ועבד כמרצה בכיר במכון הבריטי-מאלזי. הוא היה דמות מוכרת היטב בסביבתו הקרובה. אתמול פרסם המכון שבו עבד דף אינטרנט לזכרו. הסטודנטים שלו תיארו אותו כמרצה חייכן ואהוד.
למרות הריחוק הפיזי, נראה כי אל-בטש היה מחובר על בסיס יומיומי לאירועים בעזה. הוא היה פעיל ב-MyCare, קומפלקס של ארגונים פרו-פלסטיניים להעצמה איסלאמית, לשחרור מסגד אל-אקצה מן הכובש הציוני ולחיזוק אומת האסלאם, באמצעות חיבור בין העולם הערבי לעולם האיסלאמי הרחב תחת המטרייה של עזרה הומניטרית וחינוך.
מעבר לכך, אל-בטש היה מחובר מאוד לרשתות החברתיות – פייסבוק וטוויטר. בימים האחרונים שחרר סדרה של ציוצי תמיכה בצעדת השיבה בעזה והתייחס לחיסולו של יאסר מורטג'ה, צלם הווידיאו הפלסטיני שנורה על ידי צלף ישראלי, לאחר שניסה לצלם את אירועי הגדר באמצעות רחפן. אם אכן, היה אל-בטש חבר במיזם הרחפנים של חמאס, התייחסותו מעניקה אולי ממד נוסף לדיון שפרץ על יחסה של ישראל לעיתונאים בעקבות חיסולו של מורטג'ה.
בכל מקרה, גם אם לא ברור, עדיין, מה היה חלקו של אל-בטש בפרויקט הרחפנים, הנהגת חמאס בעזה תיארה אותו כ"חבר משמעותי בארגון, והאשימה "יד בוגדנית" בחיסולו. העובדה כי לוחמים של גדודי עז-א-דין אל-קאסם הקיפו את ביתו במעין מחווה לזכרו, רומזת לכאורה כי היה חבר בזרוע הצבאית של חמאס. עוד התברר כי אל-בטש הוא קרוב משפחתו של חאלד אל-בטש, בכיר בג'יהאד האסלאמי, שדווקא האשים מיד לאחר ההתנקשות את ישראל. הוא גם בחר להעניק ראיון דווקא לאל-מיאדין, ערוץ התקשורת הלבנוני המזוהה עם חיזבאללה. וזו, לצורך העניין נקודה מעניינת במיוחד, מכיוון שכל נושא הפעילות בתווך אווירי, החל בגילשונים, מצנחי רחיפה ורחפנים מזוהה מלכתחילה בשיתוף פעולה חמאסי-איראני.
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–המטרה: הקמת 'צבא פלסטין' למלחמה בישראל
–קוקטייל שיעי בים סוף: פעילות איראן נגד ישראל לא עוצרת בסוריה
–ירושלים-מוסקבה-טהרן: מי יקבע את כללי המשחק במזה"ת?
אל-בטש הוא המהנדס השני הקשור לחמאס, שמחוסל בתוך פחות משנתיים בפעולה המיוחסת למוסד. לפניו, בדצמבר 2016 נורה למוות מוחמד אל-זווארי, ראש יחידת פרויקט המל"טים של חמאס. אולם, רשימת החיסולים ברחבי העולם המיוחסת לישראל ארוכה הרבה יותר. התאוריה המובילה, על פי פרסומים זרים, היא כי ישראל מחסלת באופן שיטתי מדענים פלסטינים הקשורים לפרויקט המל"טים הפלסטיני, בדומה לאופן שבו חוסלו בשיטתיות מדעני גרעין איראני, שגם הם יוחסו לסוכני המוסד הישראלי.
בין ההתנקשות באל-זווארי לחיסול של אל-בטש, אפשר לציין גם את ניסיון ההתנקשות במוחמד חמדאן בטריפולי לפני קצת פחות מחודשיים, שיוחס אף הוא למוסד. במקרה של חמדאן, רב עדיין הנסתר על הנגלה, אולם נראה כי יש אולי קשר להנהגת חמאס בטורקיה, שעסקה בין השאר גם בנושא הרחפנים ועברה בחודשים האחרונים מטורקיה ללבנון. המהלך, ככל הנראה הביא להידוק הקשר בין חמאס לחיזבאללה בתחום פיתוח רחפנים וטכניקות תקיפה מן האוויר, בין השאר באמצעות מצנחי רחיפה.
כזכור, בעקבות מעצרו וגירושו של ג'מיל טקלי, הפרופסור הטורקי שגורש לפני כחודש מהארץ, חשף השב"כ כי הנהגת חמאס טורקיה, שכאמור עברה בינתיים ללבנון, גילתה עניין בביקור בכנס בטחוני שהציג בין השאר אמצעי רחיפה. במאמר מוסגר נאמר, שיום לפני חיסולו של אל-בטש, התקיימה במלזיה גם כן תערוכה ביטחונית גדולה שבה הציגה טורקיה פיתוחים צבאיים בנושאי רחיפה. אחד הדברים, שיבדקו בין השאר, האם פאדי אל-בטש ו\או מתנקשיו אף הם ביקרו בתערוכה. מה גם, שעל פי המידע ששחררה ממשלת מלזיה, אל-בטש אמור היה לעלות על טיסה לטורקיה, שאליה לא הספיק להגיע בעקבות חיסולו. מה היה היעד של אל-בטש והאם טורקיה הייתה התחנה הסופית, או אולי שבכלל לבנון או איראן. מידע זה נותר עלום בשלב זה.
