הסיפור הבא עומד לגרום כאב ראש רציני לשר המשפטים גדעון סער. בבית המעצר ניצן ברמלה יושב זה שנתיים גבר צעיר, סנדור ישראל קשארו שמו. קשארו, יהודי יליד הונגריה, הגיע לישראל לפני כשלוש שנים. הוא ואשתו שכרו דירה בנתניה, ויחד עם שני ילדיהם הקטנים החלו לחיות את החיים. העתיד נראה ורוד. קשארו התנדב לצה"ל, ואף הספיק לשרת שמונה חודשים בחיל הרפואה. אך יום בהיר אחד, בצאתו ממרפאה שעבד בה ברמת־החייל, קפצו עליו בלשי משטרת ישראל, אזקו אותו והביאו אותו למעצר.
בדיעבד התברר שקשארו הוא עבריין נמלט, שממשלת הונגריה הוציאה נגדו בקשת הסגרה על חלקו בפרשה חמורה של עבירות שוחד והעלמת מס בהונגריה. הגרסה של קשארו למה שקרה קצת שונה: לשיטתו, משפט השוחד שהתנהל נגדו בהונגריה היה בכלל מעין משפט ראווה, נקמה על פעילותו הפוליטית, ועל כך שהיה מעורב בהפצת סרטון פורנוגרפי בכיכובו של ראש עיר ידוע שהוא גם חבר קרוב של ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן.
בשביל ממשלת אורבן השמרנית, שחרתה על דגלה את קידום ערכי הנצרות והמשפחה, פרסום הסרטון גרם למבוכה ענקית. לא סתם מבוכה: ראש העיר היה נכס פוליטי של מפלגת השלטון. בתור ספורטאי לשעבר שזכה במדליית זהב באולימפיאדת סיאול והפך לגיבור לאומי, ניבאו לו גדולות. אך הסרטון המציג אותו בנסיבות מביכות ביותר על סיפונה של ספינת שעשועים חיסל את הקריירה הפוליטית שלו.
קשארו, שנידון לחמש שנות מאסר, החליט לערער על כך לבית המשפט העליון בהונגריה, אך עוד לפני הדיון נמלט לישראל בזהות בדויה. כאן החל בהליכי התאזרחות, ובהמשך אף הצטרפה אליו משפחתו. בינתיים בהונגריה מכונת הצדק המשיכה לנוע. ההליכים נגדו נמשכו, ובערעור הוחמר עונשו לשבע שנות מאסר. לא זו בלבד, אלא שהרשויות אף הוציאו נגדו צו מעצר בינלאומי והמשיכו לחפש אחריו.
ההונגרים לא היו עולים מהר כל כך על עקבותיו של קשארו, אלמלא הרגיש חופשי ובטוח במדינתו החדשה. בטוח עד כדי כך שהחל להפיץ ביוטיוב סרטונים קצרים ומצחיקים שהוא תוקף בהם את ראש ממשלת הונגריה ואת הצמרת הפוליטית במולדתו הישנה. הסרטונים, צריך לומר, נעשו בכישרון והם מצליחים להעביר את גיחוכם של הפוליטיקאים ההונגרים, ובראשם אורבן, גם למי שאינו דובר הונגרית.
בשיחה עמו השבוע מתוך הכלא סיפר קשארו כי לאביו היה אוסף גדול של מדים ואביזרים מתקופת מלחמת העולם השנייה, שהוא נהג להשכיר לסרטים תקופתיים. מי שיציץ באינסטגרם של קשארו יראה אותו מצולם עם כוכבי קולנוע שהגיעו לבודפשט לצורך סרטיהם, ובהם בראד פיט ודניאל קרייג.
אבל כל זה שייך לחייו הקודמים של קשארו. לא עוד קבלות פנים זוהרות בבודפשט וסרטונים ביוטיוב; החלה סאגת המשפט של קשארו בישראל. בהיותו נטול אמצעים מונה לו עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. במהלך משפט ההסגרה העלתה ההגנה סדרת נימוקים לכך שאין להסגירו להונגריה, החל בכך שלבקשת ההסגרה לא צורפו כלל פסק הדין וגזר הדין מהונגריה – ועד לטיעונים שקשארו נרדף פוליטית במולדתו ושבהונגריה שוררת אנטישמיות קשה, ועל כן נשקפת לו סכנה ממשית אם יוסגר. ההגנה הציגה גם דו"חות אמריקניים וגרמניים על תנאי הכליאה הקשים בהונגריה, אף שמדובר במדינה שחלים עליה תקנות של האיחוד האירופי.
ב־2020 דחה בית המשפט המחוזי את הראיות לכך שקשארו נעצר מסיבות פוליטיות, בנימוק כי "הסתמכות על כתבות וסרטונים באינטרנט אינה יכולה להיות תשתית ראייתית מספקת". אבל מה אם בית המשפט הנכבד טעה? בעידן שבו רשתות חברתיות הן חזות הכול ומלחמות תודעה מתרחשות ברשת, הסתמכות על כתבות וסרטונים באינטרנט היא ראיה לכל דבר. גם לגבי הטענות בדבר תנאי הכליאה בהונגריה גילה בית המשפט ספקנות. "חזקה כי מדינת ישראל לא תחתום על אמנות הסגרה עם מדינות שיש בהם גילויי אנטישמיות במערכת המשפט ובמתקני הכליאה", כתבה השופטת חנה מרים לומפ מבית המשפט המחוזי בירושלים.
עמדת המחוזי נשמעה שוב בספטמבר בערעור לבית המשפט העליון. השופטים ניל הנדל, דפנה ברק־ארז ויוסף אלרון אישרו את החלטת לומפ וקבעו ש"טענת המערער שלפיה תנאי המאסר בהונגריה אינם ראויים לא נתמכה בראיות משכנעות ובמערכת עובדתית מוצקה. נוסף לכך, לא הוכח שיש סבירות גבוהה כי המערער ייפגע אם יוסגר בשל יהדותו או פעילותו הפוליטית. אין להכחיש שהתופעה הקשה של שנאת יהודים לא חלפה מן העולם, אולם הנחת המוצא העולה מן ההסכם בין המדינות היא כי הרשויות ההונגריות יבטיחו את שלום המערער, ואת הזכויות הקנויות לו להליך הוגן ותנאי מאסר נאותים".
האומנם?
עדויות מהכלא
קחו לדוגמה את סיפורו של ארז זיזוב. לפני כשנה השתחרר זיזוב מהכלא ההונגרי לאחר שריצה שבע שנים על הברחת סמים מדרום אמריקה להונגריה. מאז הוא משתדל לחיות בשקט בביתו בנהריה. אבל לדבריו הוא עדיין מתעורר בלילות שטוף זיעה מסיוטים חוזרים ונשנים שבהם סוהרים במדים מעירים אותו בצעקות באמצע הלילה, הופכים את תא המעצר ואוזקים אותו עם הפנים לקיר.
"סבלתי מאוד לא רק מהתנאים האיומים בכלא", הוא אומר, "אלא גם בגלל היותי יהודי – ולא כל כך בגלל האסירים כמו הסוהרים. התנכלו לי בגלל היותי יהודי, קראו לי ז'ידו, הייתי עבורם מטרד. למה אתה צריך להתפלל, למה אתה צריך אוכל מיוחד, נכניס לך חזיר לתא. יום אחד דרשו לקחת ממני את הכיפה והציצית. לא הסכמתי, בתגובה קיבלתי 20 יום בצינוק.
"כל יום היה בשבילי מלחמת הישרדות. כשכבר קיבלתי אוכל כשר, הסוהרים היה גונבים אותו. לא ראיתי רוע בחיי כמו שראיתי שם כלפי יהודים. מה שהציל אותי היה הקשר עם הרבנים ששמרו עליי ועם הקונסוליה הישראלית".
כחלק מההתנכלות המתמשכת כלפיו כיהודי, אומר זיזוב, הסוהרים היו משליכים לתאו פתקי שטנה עם מסרים כמו "יהודי מסריח, לא תצא מפה חי". יום אחד, הוא אומר, בשובו מהמקלחת חיכה לו בתא פתק עם צלב קרס, נאצות ואיומים. "יהודי מסריח, תמות בתא הגזים. היטלר צדק שהרג את בני מינך וגם אתה תמות אם תישאר כאן. הייל היטלר". זיזוב שמר על הדף, ובביקור של הקונסוליה בכלא העביר אותו לידי הקונסול בבודפשט תדי פופלינגר, שדיווח על האירוע למשרד החוץ.
ככל שהיחס כלפיו היה קשה מנשוא, אומר זיזוב, הוא לא היה הגרוע ביותר. בשנים האחרונות הוצפו בתי הכלא בהונגריה בפליטים מהמזרח התיכון. הונגריה סבלה ממשבר הפליטים כמו שאר מדינות אירופה, אך בשונה ממדינות אחרות הקימה גדר לאורך תוואי הפליטים כדי למנוע מהם להיכנס לתחומה. האופן הבלתי אנושי שבו נהגה הונגריה של אורבן בפליטים עורר ביקורת קשה ביותר מצד האיחוד האירופי ובכלל.
במהלך שהותו בכלא פגש זיזוב לא מעט זרים, "בעיקר מהגרים חסרי ישע, פליטים מהמזרח התיכון. אנשים אבודים, בלי עורך דין, בלי נפש חיה שתדאג להם". הם היו גמורים, הוא מספר, ואם היו מדווחים עליהם שהם משתוללים, היו נותנים להם זריקה פסיכיאטרית שהייתה הופכת אותם לזומבי לשלושה חודשים. חששתי כל הזמן שאולי גם לי יעשו את זה, ולכן לא התלוננתי".
את תנאי החיים בכלא הוא מסכם במילה אחת: "זוועה. תאים צפופים, לפעמים היו שמים 14 איש בתא, הכול מסריח. מקלחות רק פעמיים בשבוע במים קפואים. שירותים חשופים בתאים. אין חומרי ניקוי. האוכל בעיקר לחם ופחמימות. הטיול היומי הוא בשש בבוקר בחצר של חמש על חמש. ואם הטמפרטורה מינוס 16, אז בכלל לא יוצאים. היו מתאבדים בכלא, חותכים ורידים. אנשים חושבים שהונגריה מדינה אירופית נאורה. היא לא. יותר מכול יש בה שנאת זרים".
זיזוב גבר קשוח, שהכיר היטב את עולם הפשע לפני שנכנס לכלא בהונגריה. אבל כששמע שמדינת ישראל מתכוונת להסגיר יהודי להונגריה, הוא נחרד: "צריך לעשות הכול שלא יגיע לשם".
החלטת בית המשפט העליון להסגיר את סנדור ישראל קשארו להונגריה אינה סוף הדרך. נותר לו עוד סיכוי אחד אחרון: שר המשפטים. מתוקף סמכותו שמורה לשר האפשרות לקבל החלטה שונה מזו של בית המשפט העליון, שאינה מבוססת על שיקולים משפטיים בלבד אלא מביאה בחשבון גם שיקולים הומניטריים או דיפלומטיים. כך, אם השר סער יגיע למסקנה שהסגרה להונגריה עלולה להיות מסוכנת בעבור קשארו מסיבות של אנטישמיות בכלא, או מחשש לנקמנות פוליטית, הוא יכול לאפשר לו לרצות את עונשו בישראל במקום בהונגריה. בתנאים הנוכחיים, זה הדבר הטוב ביותר שקשארו יכול לצפות לו.
אולם מדינות אינן נוטות לוותר בקלות על הסגרה. ואם ברקע נמצאים שיקולים בלתי מחמיאים בעליל כמו אנטישמיות, קשה לצפות מצד ההונגרים למהלך נטול סיבוכים. גם העיתוי מוסיף למורכבות. ב־3 באפריל יתקיימו בהונגריה בחירות כלליות. אלו בחירות לא פשוטות. הפוליטיקה בהונגריה נמצאת בנקודת רתיחה כבר חודשים ארוכים, ובאופן שאינו נפרד מענייננו, על סדר היום תוכנת פגסוס, שממשלת הונגריה רכשה מחברת NSO.
משחקי ריגול
קצת כמו באומיקרון, גל הפגסוס בהונגריה הקדים את ישראל. כבר ביולי בשנה שעברה חשף תחקיר של "פרויקט פגסוס", המורכב מצוות חקירה בינלאומי של עיתונאים וחוקרים, כי ממשלת אורבן עקבה אחרי עיתונאים, עורכי דין ופוליטיקאים. בין העיתונאים שמכשירי הטלפון שלהם נפרצו היה סבולאץ' פאני, עיתונאי חוקר באתר "דירקט 35", המכסה סוגיות רגישות של יחסי חוץ וביטחון. הטלפון שלו נפרץ 11 פעמים. לוחות הזמנים הראו שהפריצות התרחשו מיד לאחר שהוא ביקש מגופי ממשלה תגובות לכתבות שעבד עליהן. ההנחה היא שהרשויות בהונגריה רצו להקדים ולגלות באילו תחקירים מדובר, ובאותה הזדמנות גם לאתר את מקורותיו של העיתונאי. בין האנשים שהטלפונים שלהם נפרצו היה גם אוליגרך, חבר ילדות של ראש הממשלה אורבן שהפך ליריבו הפוליטי.
מקרה נוסף שבו השתמשה ממשלת הונגריה בפגסוס קשור לאוניברסיטה שהקים בבודפשט המיליארדר היהודי ג'ורג' סורוס. סורוס, המזוהה עם ליברליזם וזכויות אדם, הפך ליעד־על של אורבן. הוא הואשם בעידוד הכנסת מהגרים להונגריה, בתמיכה בזכויות הלהט"ב, ובעצם בכל דבר שמנוגד לקונספט "הדמוקרטיה הבלתי ליברלית" שהמציא אורבן. ולא, זה לא נשמע טוב, בדיוק כמו "הדמוקרטיה הריבונית" מבית מדרשו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
אורבן אף יזם קמפיין חוצות נגד סורוס. כרזות בעלות אופי אנטישמי נגד המיליארדר היהודי ניצול השואה נתלו על קירות והודבקו לרצפת הרכבות ברחבי המדינה, כדי שהעוברים ושבים יוכלו לדרוך על פרצופו. עד כמה דיבר הקמפיין להונגרים? לפי סקר של הליגה נגד השמצה מ־2019, הונגריה, לצד פולין ואוקראינה, היא אחת משלוש המדינות האנטישמיות ביותר באירופה. 71 אחוזים מתושביה סבורים שליהודים יש יותר מדי כוח כלכלי, 67 אחוזים חושבים שהיהודים שולטים בשווקים, ו־59 אחוזים חושבים שיהודים מדברים יותר מדי על מה שקרה להם בשואה. רבע מההונגרים סבורים ש"היהודים רוצים להחליש את תרבותנו הלאומית באמצעות תמיכה בהגברת ההגירה למדינתנו".
איכשהו, דבר מכל זה לא הפריע לרומן שלבלב בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובין ויקטור אורבן. נתניהו פיתח בכהונתו תפיסה מדינית שלפיה יחסים קרובים עם מדינות מזרח אירופה יסייעו לו ליצור משקל נגד להחלטות אנטי־ישראליות באיחוד האירופי. אז נחשב הקונספט הזה להברקה מדינית.
ארז זיזוב, ישראלי שנכלא בהונגריה: "קראו לי ז'ידו, ראו בי מטרד. למה אתה צריך להתפלל? למה אתה צריך אוכל מיוחד? נכניס חזיר לתא שלך. יום אחד דרשו ממני את הכיפה והציצית. לא הסכמתי וחטפתי 20 יום בצינוק"
זה החל ביולי 2017, כאשר נתניהו נפגש עם ראש ממשלת הונגריה אורבן ועם ראש ממשלת פולין דאז ביאטה שידלו בפסגת מדינות וישגרד, הכוללות את פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה. לפי תחקיר העיתון הפולני "גזטה ויבורצ'ה", אז גם הציע נתניהו את מרכולת ה־NSO לפולנים ולהונגרים גם יחד.
נוכח הרומן המדיני עם הונגריה, עו"ד מרדכי ציבין, המתמחה במשפט בינלאומי ובהסגרות, אינו אופטימי באשר לסיכוייו של קשארו להישאר בישראל. "אף שמדובר במקרה על רקע פוליטי, במדינה שאינה חפה מאנטישמיות ובבתי כלא עם סטנדרטים נמוכים של זכויות אדם – כל הסיבות המונעות הסגרה על פי החוק הבינלאומי – אין לי ספק ששר המשפטים יחתום על צו הסגרה. השיקול המדיני והיחסים עם הונגריה יכריעו את הכף לחובת מר קשארו".
פרופ' דבורה ליפשטדט, אולי חוקרת האנטישמיות והכחשת השואה החשובה ביותר כיום, לא התרשמה אז במיוחד מהרומן של ביבי ואורבן, לא מהאסטרטגיה של קירוב מדינות וישגרד, ובוודאי לא מהמחמאות שהעתיר נתניהו על אורבן. לדבריה, קמפיין החוצות שיזם אורבן נגד סורוס נתפס בתוך הונגריה לא כקמפיין נגד מי שתומך בהכנסת פליטים למדינה, אלא כקמפיין נגד סורוס "היהודי".
"ואם ישראל היא מדינת היהודים, המגנה על יהודים באשר הם", אומרת ליפשטדט, "הרי שהתנהגויות מסוימות של ממשלת ישראל אינן עולות בקנה אחד עם תמיכה בוויקטור אורבן, המריץ קמפיינים בעלי אופי אנטישמי גלוי בהונגריה. אי אפשר לחבק אותו ולומר לו 'אתה לוחם גדול באנטישמיות', כי הוא לא".
בספרה "אנטישמיות: כאן ועכשיו" כתבה ליפשטדט ש"אפשר להיות אנטישמי ופרו־ישראלי בו־זמנית", והביאה את אורבן כדוגמה.
בשבוע שעבר, שישה עיתונאים הונגרים שמכשירי הטלפון שלהם נפרצו על ידי תוכנת פגסוס הגישו תביעה נגד ממשלתם. החקירה בעניינם אינה מוגבלת להונגריה, והיא תיערך בשיתוף פעולה עם עורכי דין ועיתונאים ישראלים. מה שצפוי לייצר כאב ראש אטומי גם לשר הביטחון וגם לשר המשפטים. תיבת הפנדורה נפתחה, ואי אפשר לדעת לאן כל זה יתגלגל.
סנדור ישראל קשארו יכול רק לקוות שהחלטת שר המשפטים בעניינו תתקבל רגע לפני שיחסינו עם ממשלת הונגריה עולים על מסלול מתעתע ורגיש כפי שלא היה מעולם.
