גופותיהם של חיילים רוסים פזורות לצד הריסות של כלי רכב צבאיים חרוכים ומבנים מופגזים. מטרים ספורים משם, מאחורי שורת משאיות מכלית, מתנדבים אוקראינים עומדים על המשמר, עיניהם נעוצות במערבל בטון המרוחק כ־200 מטרים משם. מאחוריו, בקצה העיירה בוקה, עומדים הרוסים.
קו החזית הזה באירפין, מצפון־מערב לקייב בירת אוקראינה, לא השתנה במשך שבועיים – למרות העליונות הצבאית הרוסית. זה עצמו נחשב לניצחון בעיני המפקד קספר ולוחמיו. "הרוסים ניסו לפרוץ קדימה", אומר הקצין הנמוך והחסון, שלא מסר את שמו המלא מסיבות ביטחוניות. "אבל הם לא ידעו שהאוקראינים מחכים להם. הטמנו מוקשים נגד טנקים בכל מקום", הוא צוחק.
כאשר כוחות רוסיים השתלטו על שדה תעופה צבאי בהוסטומל, כמה קילומטרים מצפון לאירפין, ביום הראשון של המלחמה, פרשנים צבאיים רבים צפו השתלטות מהירה על קייב. אבל יותר משבועיים לאחר מכן החיילים הרוסים מתקשים להתקדם. ביקור בשני קווי חזית פעילים – באירפין וסמוך לברובארי, מצפון־מזרח למרכז הבירה – מעלה תובנות על האסטרטגיה, הטקטיקה והיכולות של הכוחות האוקראיניים המגינים על קייב, וכן על טעויות טקטיות וחישובים שגויים של רוסיה באשר לעוצמת התנגדותה של אוקראינה.
ביום שלישי הכריז ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו על עוצר ברחבי העיר, במה שהוא כינה "רגע קשה ומסוכן" בזמן שהכוחות הרוסיים העצימו את מתקפותיהם. ארה"ב ו־20 מדינות נוספות, בעיקר חברות נאט"ו והאיחוד האירופי, התחייבו לשלוח לכוחות האוקראיניים נשק ותחמושת, כולל טילי נ"ט, טילי נ"מ, מקלעים ורובי צלפים. לא ברור כמה מהנשק הגיע לכוחות האוקראיניים בקייב, שנאלצים להסתמך בינתיים בעיקר על הארסנל שבהישג יד ולהתאים את הטקטיקה שלהם בשטח.
"הרוסים אינם מוכנים ללוחמה לא קונבנציונלית", מסביר רוב לי, עמית בכיר במכון לחקר מדיניות החוץ ומומחה למדיניות ההגנה הרוסית. "הם לא היו מוכנים לטקטיקות לא קונבנציונליות. לא ברור להם איך להתמודד עם המצב הזה של מחתרות, של לוחמת גרילה". על אף ההישגים, רוב הפרשנים והבכירים במערב עדיין צופים שבסופו של דבר כוחות רוסיים יקיפו את קייב ויתקדמו אל תוך הבירה, אולי בסיוע תקיפות אוויריות. גם אם זה נכון, כלל לא ברור שרוסיה תנצח בסוף.
בעיני הלוחמים האוקראינים זו מלחמת התשה. נראה שהם מנסים להאט את הצבא הרוסי ולשחוק אותו, תוך יצירת תנאים לתיקו ממושך בפאתי קייב. זה יקנה לאוקראינים זמן להפעלת לחצים נוספים על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין: הידוק העיצומים הבינלאומיים, ומאמצים דיפלומטיים בדרישה לנסיגה רוסית. בחזית, הכוחות של פוטין מתמודדים עם נשק מערבי שנמסר לאוקראינה, וגובר הזעם הבינלאומי על קטל אזרחים והפצצת אזורי מגורים ובתי חולים – מעשים שעשויים להיחשב לפשעי מלחמה.
חיילים אוקראינים מספרים בראיונות שהם גם מנצלים את החולשות של הרוסים עצמם, הנוקטים טקטיקות צפויות מראש, מתנהלים ללא מידע על השטח ואינם מוכנים לעימות מתמשך ושוחק. ברשתות ובשדה הקרב מדווח על חיילים רוסים שאזלו להם המזון, המים והדלק, וחלקם נכנעו. שיירות של צבא רוסיה האטו או נעצרו בשל כשלים מכניים.
"בשביל אוקראינה זה משחק של זמן", אומר מייקל קופמן, מנהל לימודי רוסיה במרכז לניתוחים ימיים בארלינגטון. "לנסות לעשות משהו אחר זה לבזבז הרבה פוטנציאל צבאי זמין. האם הם מסוגלים לגרש את הכוחות הרוסיים מאוקראינה? לא. האם הם מסוגלים לנצח במלחמה? כן".
ברחבי המדינה, האוקראינים נסוגו בחזרה לערים הגדולות וסירבו להילחם ברוסים בשטח פתוח. מוסקבה השיגה שליטה בערים בדרום, ובהן חרסון ומליטופול, אך היא מתקשה לכבוש את מריופול הסמוכה וכן מוקדים אחרים באוקראינה, כמו חרקיב, צ'רניהיב וסומי. בעיר מיקולייב, בדרום המדינה, כוחות אוקראיניים בולמים זה שבוע ויותר התקדמות רוסית גדולה מערבה, לעבר עיר הנמל האסטרטגית אודסה.
אך המוקד החשוב ביותר של המלחמה הוא בירת אוקראינה. עד כה בלמו האוקראינים את המאמץ הרוסי הראשי: לכתר את הבירה ולכבוש אותה תוך שימוש בשדה התעופה בהוסטומל כגשר אווירי לאספקת טנקים, כלי רכב משוריינים וכלי נשק אחרים. כוחות אוקראיניים הפילו כמה מסוקים רוסיים, ועד כה מנעו מטור המשוריינים הארוך של רוסיה להגיע לבירה. "הבעיה הגדולה ביותר היא שרוסיה לא ארגנה מבצע צבאי כראוי", אומר קופמן. "הם חשבו שהם פשוט הולכים להיכנס ואפילו לא יצטרכו להילחם. זה הוביל לאסונות רבים".
בשבת שעברה היתמר עשן שחור מעל העיירה בוצ'ה, וברקע נשמעו מטחי פגזים בלתי פוסקים. כ־25 קילומטרים משם, בצד השני של הבירה, ניסו כוחות רוסיים להתקדם אל תוך קייב מצפון־מזרח. טור של טנקים נע בכביש המהיר לעבר העיירה בְּרוֹבָארִי. כשחלפו על פני מקבץ בתים, הכוחות האוקראיניים זיהו את ההזדמנות. הם הלמו בשיירה בפגזי ארטילריה ובטילי נ"ט, והשמידו או השביתו כמה טנקים ונגמ"שים משוריינים. חיילים רוסים נמלטו מכלי הרכב וברחו לתוך היער, לפי סרטונים שפרסם צבא אוקראינה ברשתות. טנק אחד האט ונעצר, אפוף להבות.
המארב חשף את הטקטיקה הלא יעילה והבלתי מוסברת של הרוסים. הטנקים וכלי הרכב הצבאיים האחרים זחלו לאט על הכביש המהיר, מה שהפך אותם למטרה קלה. הם גם נצמדו זה לזה, מה שאפשר לפגז ארטילרי יחיד לנטרל כמה כלי רכב. כמו כן, חיילי רגלים לא נעו במקביל לשיירה ביער או לצד הכביש כדי לזהות מארבים אפשריים.
הפתעה נוספת, לדברי אנליסטים, היא שחלק מהטנקים היו עתיקים ולא מצוידים היטב, כולל טנק טי־72 מהתקופה הסובייטית – דגם שייצורו החל לפני יותר מ־50 שנה. "מוזר לראות את זה", אומר לי, מהמכון לחקר מדיניות החוץ. "קייב היא המשימה המכרעת, המטרה המכרעת, ובכל זאת הם משתמשים באמצעים ישנים מאוד כדי לכבוש אותה".
המארב הוביל גם לנפגעים אזרחיים. החיילים הרוסים שנמלטו מהשיירה הסתתרו בכפרים הסמוכים וירו בכל מי שנראה להם חשוד. ביומיים שלאחר מכן פונו 23 אזרחים וחיילים לבית החולים בברובארי, רבים מהם עם פציעות ירי, לפי דיווחו של ולנטין בגאניוק, מנהל בית החולים. בין הפצועים היו גם בני משפחה שנורו לאחר שעזבו את ביתם. כדורים פגעו בידו של האב בעודו נוהג, וקצצו שלוש מאצבעותיו. הוא גם נפצע בראשו. בתו בת ה־14 נפגעה אף היא. האב הצליח להסיע אותם למקום מבטחים. "הרוסים תקפו אותם כשניסו להימלט מהכפר", אמר בגאניוק.
חבויות במעמקי היערות בפאתי קייב, מצפון־מערב לעיר, סוללות ארטילריה אוקראיניות פגעו בעמדות הרוסים באירפין ובבוצ'ה, בניסיון להאט את ההתקדמות הרוסית. הגשר המחבר את הבירה לאירפין הושמד בידי האוקראינים כדי למנוע מכלי רכב משוריינים רוסיים לעבור. כאמצעי זהירות נוסף, הדרך מהגשר ההרוס למרכז קייב נחסמה בקוביות בטון גדולות שהוצבו במרחקים של 100 מטרים זו מזו, במשאיות, בצמיגים ובשקי חול.
בצד השני של הגשר, בכניסה למרכז אירפין, קבוצות מתנדבים חמושים חפרו תעלות על גבעה עם נקודת תצפית כדי לפגוע בכוחות הרוסיים או לנסות לארוב להם. מול הגבעה הוצבו לוחמים אוקראינים מוסווים מאחורי עצים. לוחמים אחרים הוצבו בתוך מבנים. הם הביטו אל הרחובות שהרוסים יידרשו לעבור בהם כדי לנוע לכיוון קייב. "יש להם קו משלהם להגן עליו, ואנחנו חייבים לשמור על העמדה שלנו", אומר איגור זדורוז'ני, בן 30, קצין צבא לשעבר שמגן כעת על העיר. "כרגע יש קיפאון".
המלחמה היא אוסף עימותים קטנים, לעיתים קרובות במחסומים אוקראיניים, הפגזה ארטילרית משני הכיוונים ורגעים של קרבות רחוב כבדים. "הם תוקפים את העמדות שלנו", אומר ארטיים, בן 34, מתווך נדל"ן שהפך לחייל. "ואז אנחנו תוקפים אותם, והם נסוגים לאחור". כמו כל הלוחמים האוקראינים שהתראיינו לוושינגטון פוסט לאורך קווי החזית, הוא סירב למסור את שמו המלא מסיבות ביטחוניות.
הוא אמר שהכוחות הרוסיים אינם מכירים את הגיאוגרפיה של אירפין. לפעמים הם פונים בפניות לא נכונות או נתקעים עם שיירה של טנקים ונגמ"שים ברחובות צרים ללא מוצא. זה מאפשר ללוחמים אוקראינים בתוך המבנים לפגוע בהם. הרוסים "מבולבלים בעיר", אומר ארטיים.
זדורוז'ני, קצין הצבא לשעבר, אומר שהכוחות האוקראיניים ממתינים שיפנו את האזרחים מאירפין לפני שיתחילו "לנקות את העיר" מהרוסים. "אין להם די אספקה, מזון, מים", הוא אומר. תושבים מדווחים על חיילים רוסים שבוזזים בתים וחנויות. "אין להם הרבה בנזין. הם יתעייפו. ואז נבוא ונגרש אותם". הידע המקומי על השטח העירוני הוא נכס אדיר למגיני קייב: "הכל, כל אבן, כל עץ, עובד לטובתנו".
לוחם אחר, רומן, בן 32, אומר שהתושבים מספקים מודיעין כדי לסייע לפגוע ברוסים, היכן שיש עדיין קליטה סלולרית: "הם מנסים לכבוש את קייב, אבל הם לא יצליחו. כל דבר עוזר לנו".
שאלה נוספת מלווה את השקיעה הרוסית בבוץ סביב קייב: האם מוסקבה תסלים את ההפצצות כדי ללחוץ על הממשלה להיכנע או לברוח? עד כה הם חסכו מהבירה את מטח התקיפות שפגעו בערים כמו חרקיב וצ'רניהיב. במחסום של הקצין קספר העצימו הכוחות הרוסיים את מתקפותיהם, והרסו בסוף השבוע שעבר בית כחול גדול ליד העמדה; האוקראינים לא השיבו אש. "המטרה שלנו היא להגן על עמדותינו, לא לתקוף את הרוסים", אומר קספר.
יש היגיון בטקטיקה הזו. הצבא האוקראיני לא יכול להתחרות בעוצמת הנשק הרוסי, וכוח האש שלו קטן בהרבה. אין טעם לבזבז משאבים על מתקפות נגד. לדברי קספר הם גם רוצים לשמור על הכביש מבוצ'ה פתוח, כדי לאפשר לאזרחים נוספים לברוח. הירי בסביבת הכביש עלול להפוך אותו לאזור קרב.
הרוסים, הוא מוסיף, שלחו צוותים לפוצץ מוקשים אוקראיניים. אבל מה אם טנקים רוסיים אכן יתגלגלו על הכביש לכיוון המחסום שלו יום אחד? קספר מחייך, הולך למחסן ויוצא עם טיל נ"ט ורימון רקטי. "אנחנו יודעים איך להגיד להם שלום", הוא אומר. "יש לנו כל מה שצריך"
