כמעט שנה חלפה מאז החלו ארה"ב ואיראן לנהל משא ומתן בלתי ישיר על שיבה להסכם הגרעין. נכון לכתיבת שורות אלו, אין עדיין ודאות שהוא אכן עומד להתחדש, אחרי שנחתם לראשונה בשנת 2015, ובוטל מבחינה מעשית כשארה"ב פרשה ממנו ב־2018. ההעדפה הישראלית, כפי שביטא אותה ראש הממשלה נפתלי בנט, היא שההסכם הזה לא ייחתם: "חסרונות ההסכם עולים לאין ערוך על יתרונותיו", אמר.
אומנם בשבועות האחרונים הביעו הצדדים למשא ומתן אופטימיות שהדברים עומדים ממש לפני סיום, ואף נראה שהחלו צעדים לקראתו, כמו שחרור כמה מהאזרחים הבריטים שהוחזקו באיראן. אולם בתחילת השבוע הביע דובר מחלקת המדינה האמריקנית נד פרייס ספקנות מה. בשיחה עם עיתונאים אמר שנטל ההחלטה נמצא בידי איראן.
נראה שהמכשול העיקרי העומד בפני החתימה הוא הדרישה האיראנית שהאמריקנים יסירו את "משמרות המהפכה" מרשימת ארגוני הטרור. הדרישה הזו, שהאיראנים הציבו לפני חודשים רבים, נחשפה בחודש שעבר בנאום ראש הממשלה בנט בפני ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב. הוא כינה אותה "חוצפה", ואמר שהאיראנים "מבקשים לתת פטור מסנקציות לארגון הטרור הגדול בעולם".
בנט הסביר שההסכם מותיר לאיראן מסלול מהיר להעשרת אורניום ברמה צבאית. לדבריו, עד סיום תוקף המגבלות בהסכם, האיראנים אפילו לא יצטרכו להשמיד את כל הצנטריפוגות שפיתחו במהלך השנים האחרונות. המשטר האיראני מתעקש לסגור גם את החקירות הפתוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית: "מדובר ב'חקירות חמות' הנוגעות לממדים צבאיים אפשריים", אמר בנט. "איראן החביאה ועדיין מחביאה חומרים הקשורים לנשק גרעיני. היא נתפסה על חם, ועכשיו דורשת מהפקחים שתפסו אותה שיעמידו פנים ששכחו את מה שראו".
לסיכום הוא הבהיר את השפעת ההסכם על הפעילות האיראנית הכללית יותר באזור: "ההסכם יזרים כסף, מיליארדי דולרים, למכונת הטרור האיראנית – יותר מל"טים, יותר התקפות על ספינות, יותר רקטות על ישראל ובעלות בריתנו דרך הזרועות שלה", אמר בנט.
ההתנגדות הישראלית למהלך התגברה בשבוע החולף, ברמה ההצהרתית לפחות. ביום שישי שעבר פרסמו בנט ושר החוץ יאיר לפיד הודעה משותפת ש"משמרות המהפכה הם ארגון טרור שרצח אלפי אנשים, כולל אמריקנים. אנחנו מתקשים להאמין שארה"ב תסיר את הגדרתו כארגון טרור". עוד נכתב שהמשמרות "הם חלק מרכזי ובלתי נפרד במכונת הדיכוי הרצחנית באיראן. ידיהם מוכתמות בדם אלפי איראנים וברמיסת נשמתה של החברה האיראנית. הניסיון לבטל את הגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור הוא עלבון לקורבנות ומחיקה של מציאות מתועדת, שיש לה הוכחות חד־משמעיות. אנו מתקשים להאמין שהגדרת משמרות המהפכה כארגון טרור תבוטל תמורת 'הבטחה לא לפגוע באמריקנים'".
השיבה אל הסכם הגרעין הייתה אחד היעדים המרכזיים שהציב נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בסדר יומו עם כניסתו לבית הלבן. ההסכם המקורי נועד להבטיח שהמדינה הסוררת תיטוש את תוכנית הגרעין שלה בתמורה להשעיית העיצומים הכלכליים הכבדים שהושתו עליה. עם פרישת ארה"ב מההסכם, לאחר שהתברר שאיראן ממש לא ממהרת לנטוש את תוכניותיה הצבאיות, הושבו רוב העיצומים על הרפובליקה האסלאמית. השאיפה של ממשל ביידן כעת היא שהצדדים ישובו ל"ציות מלא" להסכם הישן, ומשם ימשיכו הלאה.
הפרטים המדויקים של ההסכם המחודש אינם גלויים עדיין. לפי דיווחים בסוכנויות הידיעות, הגבלת העשרת האורניום ל־3.67 אחוזים ושל המלאי ל־300 ק"ג אמורה להיוותר על כנה; בתמורה יופשרו מיליארדי דולרים איראניים המוקפאים בבנקים בדרום־קוריאה. גם לוחות הזמנים המקוריים מ־2015 נותרו על כנם, ומגבלת ההעשרה תפוג ב־2030. אלא שבינתיים התקדמה איראן בהעשרת האורניום עד לשיעור מסוכן של 60 אחוזים, לפי הודאתה שלה.
לשיחות עם איראן שותפות (אז כמו היום) ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, בריטניה וגרמניה. בראש המשלחת האיראנית לשיחות עומד כיום סגן שר החוץ עלי באגרי־קאני; בראש המשלחת הרוסית עומד שליח הקרמלין לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מיכאיל אוליינוב, ובראש המשלחת האמריקנית עומד רוב מאלי, שהיה חבר גם בצוות המו"מ של ממשל אובמה. בחודשים האחרונים נטען שמאלי הביא גישה פשרנית מאוד אל המשא ומתן, שגרמה לפרישתם של כמה מחברי צוותו.
במהלך 11 החודשים האחרונים סירבו האיראנים לדיונים ישירים עם האמריקנים, משום שהם אלה שפרשו מההסכם; הדרישה סרבלה את המהלך, משום שהמשלחות ישבו בבתי מלון נפרדים בבירת אוסטריה, והמסרים ביניהן עברו באמצעות אנריקו מורה, נציג האיחוד האירופי לשיחות. עמדת המשלחות האירופיות במהלך השיחות הייתה לכאורה תמיכה בארה"ב. המשלחת הרוסית ניצבה יותר לצד האיראנים: לפני כשבועיים אמר אוליינוב בריאיון לכלי תקשורת איראני ש"האיראנים נלחמו למען האינטרסים שלהם כמו אריות. הם נלחמו על כל פסיק, והם הצליחו. איראן קיבלה הרבה יותר משיכלה לצפות לו. יותר ממה שאני או כל אחד אחר ציפה שיקבלו".
בשלב מסוים סברו בישראל שאיראן לא באמת מעוניינת לשוב להסכם, ושהיא אפילו נהנית באופן כלשהו לשטות באמריקנים. השבוע אף נחשף בוול סטריט ג'ורנל שטהרן הצליחה לעקוף חלק מהעיצומים שהוטלו עליה באמצעות הקמת מערכת בנקאות ופיננסים חשאית, שטיפלה בהעברת עשרות מיליארדי דולרים.
ראש האגף האסטרטגי במשרד החוץ יוש זרקא אמר השבוע בריאיון לטלגרף הבריטי: "ההערכה שלנו היא שחלק גדול מהכסף שהאיראנים יקבלו כתוצאה מההסכם יושקע בשלוחות הטרור שלה. לבנון נמצאת במשבר חמור. הכסף יכול לאפשר לחיזבאללה לנהל את לבנון, וזה מטריד ביותר. איראן עומדת להכפיל את המאמצים שלה להתבסס בסוריה מבחינה צבאית. ברור שהמתיחות בינינו ובין איראן עומדת לגדול מאוד". כבר ב־2023, הוא הסביר, "תוכל איראן לייבא ולייצא טילים וטכנולוגיית טילים. אז ברור שאנחנו מאוד מודאגים מזה".
משלחת ישראלית בראשות זרקא נשלחה בחודש שעבר לווינה, לפגישות עם הרוסים ועם ראש סבא"א רפאל גרוסי. המטרה הייתה לוודא שכל העוסקים במלאכה מבינים היטב את החששות הישראליים, להבהיר מהם הקווים האדומים מבחינת ישראל, להציע רעיונות ולהביא הבחנות המבוססות על המודיעין הישראלי.
בשיחה עם גרוסי, הנושא העיקרי שעלה היה "התיקים הפתוחים" שהזכיר בנט בנאומו – חקירות סבא"א נגד אתרים באיראן שנעשה בהם שימוש אסור באורניום, ובהם האתר בטורקוזבאד שראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו חשף בנאומו באו"ם בשנת 2018. "רק בחודש שעבר הם הסירו כ־50 ק"ג חומר רדיואקטיבי מהמתקן", אמר אז ראש הממשלה נתניהו. "עשרות הקילוגרמים האלה פוזרו ברחבי טהרן בניסיון להסתיר ראיות". איראן דרשה לסגור את ארבע החקירות, אך העמדה הישראלית היא שאסור בשום פנים לקשור בין חידוש הסכם הגרעין להפרות האיראניות, שכן הדבר יפגע ביכולת המקצועית של סבא"א, במה שיהווה תקדים מסוכן לגבי מדינות אחרות שהיא מפקחת על הנעשה בהן.
כשבועיים אחרי פגישת נציגי ישראל עם גרוסי שוחח איתו גם בנט, ערב נסיעת גרוסי לטהרן. כששב משם בירך בנט את החלטתו של גרוסי "לא להיענות לתביעה האיראנית לסגור את התיקים הפתוחים תחת לחץ פוליטי". אבל הדרישה האיראנית לסגירה לא נפסלה למעשה על הסף, אלא נדחתה בכמה חודשים. גרוסי יודיע, ביוני ככל הנראה, אם בכוונתו לסגור את התיקים.
הדרישה האיראנית העיקרית שנותרה כרגע היא כאמור הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. גם היא אינה נוגעת ישירות להסכם הגרעין: משמרות המהפכה הוכרזו כארגון טרור אחרי היציאה מההסכם, אבל בלי קשר אליו. האיראנים הם שדורשים לקשור בין השניים, מתוך מניע כלכלי בעיקר: חלק ניכר מהכלכלה האיראנית נשלט בידי משמרות המהפכה, והכללת המשמרות ברשימת ארגוני הטרור משמעה שכל גוף בינלאומי שיתמוך בהם עשוי לעמוד לדין פלילי בארה"ב, ולהסתכן בעיקול נכסיו. ההערכה היא שמשמרות המהפכה מחזיקים בכמעט חצי מהכלכלה והתעשייה האיראנית, ממכירת פיסטוקים ועד מטוסי קרב וטילים; אפשר להפעיל על איראן לחץ רב באמצעות הכללתם ברשימת ארגוני הטרור, ולכן הם מסרבים לאפשר זאת.
במהלך הפסגה המשולשת בשארם א־שייח' ביום שלישי הובהר בפומבי שהדאגה מפני הכשרת משמרות המהפכה בעיני ארה"ב היא עניין אזורי. בנט, נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי ונסיך הכתר של אבו־דאבי מוחמד בן־זאיד דנו בהשלכות השיבה להסכם הגרעין, וכן בתרחישים של הוצאת משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור. לשלושת המנהיגים ברור שהתחזקות איראן עלולה להוביל לתוצאות הרסניות לאזור כולו.
