הבחירות לקונגרס האמריקני יתקיימו בעוד פחות מחודש, ופרשנים נאחזים לאחרונה בסקרי דעת קהל שמעידים שהדמוקרטים יכולים לשמור על רוב באחד מבתי הקונגרס לפחות. אולם התנהגותן של שתי המפלגות מצביעה על מסקנה אחרת: יש נטייה ברורה למפלגה הרפובליקנית, שרק הולכת ומתעצמת.
ברוב הניתוחים שפורסמו בתקשורת מתייחסים לנתונים הרדודים ביותר. פרשנים בוחנים שאלות כמו מדד ההצבעה הכללי, המודד רק איזו מפלגה המצביעים מעדיף שתזכה בקונגרס; הם גם בוחנים סקרים במערכות בחירות ספציפיות כדי לנסות להבין מה הסיכויים של מועמדים במרוצים החשובים. הנתונים האלה מניעים את נרטיב "הבחירות הצמודות". הממוצע הכללי של אתר הבחירות RealClearPolitics נותן לרפובליקנים יתרון של פחות מאחוז אחד, בעוד ממוצע הסקרים של האתר FiveThirtyEight נותן לדמוקרטים יתרון זעיר. הדמוקרטים מובילים בסקרים במרוצי מפתח לסנאט באריזונה, בפנסילבניה ובג'ורג'יה, והם צמודים גם בנבאדה, בצפון קרוליינה, באוהיו ובוויסקונסין. יחד, הנתונים הללו מצביעים על מרוץ פתוח.
לצד זאת אפשר למצוא רמזים על מגמות אחרות לחלוטין מדפוסי הוצאות התעמולה של שני הצדדים גם יחד. הרפובליקנים משקיעים בפרסום במרוצים למושבים בבית הנבחרים ובסנאט שבסביבה פוליטית ניטרלית לא היה להם שמץ של סיכוי לנצח בהם; בינתיים, הדמוקרטים שופכים כסף על תעמולה כדי להגן על מושבים בבית הנבחרים שאין שום סיכוי שהיו מפסידים אותם – אלא אם השטח מעדיף מאוד את הרפובליקנים. או ששתי המפלגות הפוליטיות לא יודעות מה הן עושות, או שהנתונים הפנימיים שלהן מספרים משהו שעומד בסתירה מוחלטת למסקנות של המומחים מהמידע הפומבי.
המרוץ למושב המחוז השישי של אורגון בקונגרס הוא דוגמה טובה לכך. הסקרים הפנימיים של המועמדת הדמוקרטית אנדריאה סלינס טוענים שהיא מנצחת באחוז יחיד, אבל גם מספרים שהרפובליקנים מובילים בארבעה אחוזים בסקר ההצבעה הכללי, המכונה "ההצבעה הגנרית" – זאת אומרת, הם תומכים ככלל ברפובליקנים ב־4 אחוזים יותר משהם תומכים ככלל בדמוקרטים. זהו מחוז שג'ו ביידן ניצח בו בהפרש של 13 אחוז בבחירות לנשיאות ב־2020; הוא כלל לא אמור להיות בסימן שאלה בסביבה פוליטית ניטרלית, אבל הסקרים של הדמוקרטים עצמם אומרים שהוא מתנדנד; משהו מוזר כאן.
הוצאות התעמולה של ועדת הקמפיין המרכזית הדמוקרטית מספרות סיפור דומה. הדמוקרטים הקצו לאחרונה עוד 585 אלף דולר במחוז השישי של אורגון, מה שהעלה את ההוצאה הדמוקרטית הכוללת במחוז הזה לכמעט 2 מיליון דולר; הדמוקרטים גם הוציאו יותר מ־2 מיליון דולר בהגנה על מושבו של חבר הקונגרס גרג סטנטון במחוז הרביעי של אריזונה סמוך לעיר פיניקס, שביידן ניצח בו בפער של 10 אחוזים, וגם שפכו מיליונים נוספים על מחוזות שביידן ניצח בהם בהפרשים שבין 7 ל־13 אחוזים. או שיש כאן בזבוז כספים מדהים, או שזה סימן אזהרה לכך שהנרטיב הלאומי לא מחובר למציאות.
דפוסי ההוצאות של הרפובליקנים מסמנים איתותים דומים בכיוון ההפוך. "קרן המנהיגות של הסנאט", זרוע ההוצאות העיקרית של מנהיג סיעת המיעוט בסנאט מיץ' מקונל, הוציאה לאחרונה 3.3 מיליון דולר כדי לתמוך במועמדת הרפובליקנית לסנאט בניו־המפשייר מגי האסן. בבחירות לנשיאות ניצח ביידן בניו־המפשייר בפער של שבעה אחוזים, הודות למצביעים לבנים בוגרי אוניברסיטה שבדרך כלל נוטים לדמוקרטים. למרות זאת, עד כה הקרן הוציאה כבר יותר מ־12 מיליון דולר על המרוץ של האסן.
דפוסי ההוצאות המשולבים של שתי המפלגות מציירים תמונת מצב שלפיה הרפובליקנים מובילים. הפרשן הפוליטי מקליפורניה רוב פיירס הרכיב מסמך אלקטרוני חיוני המציג את כל המושבים שהמפלגות רואות כתחרותיים, כפי שמעידות הוצאות המפלגות על הקמפיינים בהם. בסך הכול, ביידן ניצח במחוזות הללו בממוצע של כ־7 אחוזים בשנת 2020. אם סדרי העדיפויות של המפלגות באמת משקפים את התנועה הכללית לעבר הרפובליקנים מאז הניצחון של ביידן ב־2020, כשהוא ניצח ב־4.5 אחוזים, הדבר יצביע על כך שהרפובליקנים מובילים היום בכ־2.5 אחוזים.
אם זה נכון, לדמוקרטים אין סיכוי להחזיק בבית הנבחרים, וגם הסיכוי שלהם להחזיק בסנאט קלוש. למועמד הדמוקרטי טים ראיין לא יהיה סיכוי לנצח את ג'יי־די ואנס הרפובליקני במרוץ לסנאט באוהיו, בהתחשב בכך שטראמפ ניצח במדינה בהפרש של 8 אחוזים. זה גם מסביר מדוע הוועדה הדמוקרטית הלאומית לא נותנת לראיין מימון אף שהסקרים מצביעים על מרוץ צמוד.
הסנאטורים הדמוקרטים המכהנים מארק קלי (אריזונה), רפאל וורנוק (ג'ורג'יה) וקתרין קורטז־מאסטו (נבאדה) מייצגים כולם מדינות שביידן ניצח בהן בפחות מ־3 אחוזים ב־2020. אם הקול הלאומי הכללי נוטה ב־7 אחוזים לכיוון הרפובליקנים, המושבים של שלושתם בסכנה; אם הם ינצחו, זה יהיה רק בגלל חולשתם של המועמדים הרפובליקנים שמתמודדים מולם. תזוזה לאומית של 7 אחוזים תהפוך גם את המרוץ של האסן לתחרותי, מה שמסביר מדוע מקונל מוציא כל כך הרבה כסף על הניסיון להביא אותה לסנאט.
בפוליטיקה תמיד כדאי ללכת בעקבות הכסף. מנתוני ההוצאות של המפלגות עד כה עולה שבחירות האמצע נוטות לכיוון הרפובליקנים.
אוטובוס הקמפיין של הרשל ווקר, המועמד הרפובליקני לסנאט בג'ורג'יה. משמאל: הסנאטורית מגי האסןצילומים: אי.פי.איי, איי.אף.פי
