יותר ממאה מדענים קוראים לממשל ביידן לקדם את ההגנה על "אחד ממיני היונקים הימיים שנמצאים בסכנת ההכחדה הגדולה ביותר" על פני כדור הארץ: לווייתן רייס, שרק כחמישים פרטים ממנו נמנו אי פעם, ותועד רק במפרץ מקסיקו. היונק הימי הזה עשוי להגיע לאורך 12 מטרים ולמשקל של עד 30 אלף ק"ג – בערך המשקל של משאית כיבוי אש.
חוקרים ממנהל האוקיינוס והאטמוספירה הלאומי האמריקני (NOAA) הכריזו על גילוי מין הלווייתן הנדיר – המכונה גם "לווייתן מפרץ מקסיקו" – בראשית השנה שעברה. בעבר שיערו המדענים שהלווייתנים שנצפו במי המפרץ הם לווייתני ברייד, החיים גם באוקיינוסים אחרים ברחבי העולם, אבל בשנים האחרונות הם אישרו שלווייתני מפרץ מקסיקו שונים מבחינה מבנית וגנטית.
הלווייתנים הללו נתונים בסכנת הכחדה חמורה. "חלקנו מנסים להעלות את המודעות ללווייתן הזה כבר שנים רבות", אומר פיטר קורקרון, מדען בכיר וחוקר לווייתנים במרכז אנדרסון קאבוט לחיי האוקיינוס באקווריום ניו־אינגלנד. ועדיין, לדבריו, יותר מדי אנשים לא מודעים לסכנה, ולהגנות שהלווייתנים זקוקים להן נואשות: "כרגע, מדובר בלווייתן הנשכח".
לווייתני המפרץ חיים בעיקר בקניון התת־ימי דה־סוטו, כ־200 ק"מ מדרום למוביל שבאלבמה. הם חשופים לפגיעה מזעזועים סיסמים המלווים חיפושי נפט וגז, שעלולים לשבש "פעילויות חיוניות לאכילה ולרבייה על פני שטחי אוקיינוס גדולים", כתבה הקבוצה. דליפות נפט, לרבות אירועים כמו אסון "דיפּווטר הורייזון" האדיר ב־2010, מאיימות עליהם במחלות קשות ובמוות: הנפט עלול להוביל לבעיות נשימה ולהקשות על אכילה. "שדות הנפט והגז באמת יצרו סוג של מצב זוועתי", אמר מייקל ג'סני, מנהל הגנת היונקים הימיים בוועדה להגנה על משאבי הטבע.
התנגשויות עם כלי שיט הן איום חמור נוסף. בלילה מנמנמים לווייתני מפרץ מקסיקו בחלקו העליון של הים, וכך הם עלולים לחסום נתיבי ספנות. בשנת 2009, נקבה מיניקה נמצאה מתה במפרץ טמפה, לאחר שככל הנראה נהרגה מפגיעת ספינה. "כמה נתיבי שיט חוצים את בית הגידול של הלווייתן לאורך צפון המפרץ, וסביר להניח שסכנת ההתנגשות תגדל עם פיתוחי שדות נפט וגז חדשים", כתבו המדענים. "כשמספרם מועט כל כך, אובדן לווייתן יחיד מאיים על הישרדות המין".
עשרות שנות מאמץ מדעי הושקעו בגילויו של הזן, ששחה במשך שנים מתחת לאפם של המדענים האמריקנים. הלווייתן הוא חלק מ"מערך לווייתני ברייד", קבוצה שקשה להבחין בין הזנים השונים בה בראייה בלבד. הביולוג דייל ו' רייס זיהה את האוכלוסייה לראשונה בשנות השישים.
אסון דיפווטר הורייזון עורר מחדש את העניין המדעי ביונקים הימיים במפרץ וכן בחיות בר אחרות. דגימות גנטיות מלווייתנים באזור העלו שקיימת במים שושלת נבדלת מבחינה אבולוציונית. פריצת דרך הגיעה בשנת 2019, כאשר זכר נסחף אל החוף ומת בפלורידה. כמה חודשים לאחר מכן חילץ את השרידים צוות המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע. צורתה המובהקת של הגולגולת הפכה לראיה מכרעת לכך שהלווייתן הוא זן חדש למדע. וכך לראשונה נמצא לווייתן גדול שחי במימי ארה"ב במשך כל השנה. "זהו הלווייתן הגדול היחיד ששייך כולו, כביכול, לארה"ב", אמר ג'סני. "וזה נותן לנו, לדעתי, אחריות מסוימת על הגנתו".
