אם שואלים את ג'ים בריידנסטין, מנהל סוכנות החלל של ארה"ב, נראה שניהול תחנת החלל הבינלאומית עשוי להילקח מידי הסוכנות ולעבור לשוק הפרטי. בריידנסטין גילה בריאיון שנאס"א כבר מנהלת שיחות עם כמה חברות לגבי האפשרות שיצטרפו למאגד (קונסורציום) שישתלט על תפעול תחנת החלל הבינלאומית, ויפעיל אותה כמעבדת חלל מסחרית. "הגענו למצב שיש מי שמסוגל לנהל את תחנת החלל באופן מסחרי", הוא סיפר בריאיון הראשון שלו מאז נכנס לתפקיד בחודש אפריל. "דיברתי עם חברות גדולות רבות שמעוניינות להשתלב במיזם באמצעות קונסורציום".
הבית הלבן הוא שפתח את הדיון הסוער בעניין עתידה של המעבדה הסובבת את כדור הארץ, כשמסר כי תוכניתו היא להסיר את המימון הממשלתי הישיר מהתחנה עד 2025, ובמקביל לנסח תוכנית מעבר שתמסור את התחנה לידי המגזר הפרטי. כמה חברי קונגרס אמרו שיתנגדו בתוקף לכל תוכנית שתסיים את חייה של התחנה בטרם עת. הסנטור טד קרוז מטקסס אמר שבהחלטה לבטל את מימון התחנה אשמים "בולי עץ" במשרד הניהול והתקציב.
לא ברור מי, אם בכלל, היה רוצה לקחת עליו את הפעלת התחנה, שעולה לנאס"א בין 3 ל־4 מיליארד דולר בשנה ומופעלת בשותפות בינלאומית של אמריקה עם רוסיה, יפן, קנדה וסוכנות החלל האירופית. התחנה – מעבדה שחגה סביב כדור הארץ במרחק כ־400 ק"מ מהקרקע – מאוכלסת באופן רציף מאז שנת 2000. בהסרת הלוט מהתוכנית למסחור תחנת החלל, בראשית השנה, נמסרו מהבית הלבן פרטים ספורים בלבד על התוכנית. כעת, כאשר הם מכינים את תוכנית המעבר, בבית הלבן אומרים שיבקשו "ניתוח שוק ותוכניות מסחריות מהמגזר העסקי".
אופיה הבינלאומי של התחנה עלול להפוך את העניינים למורכבים יותר, אך ייתכן שתוכל לקום שותפות עסקית בינלאומית שגם הממשל יידרש להשתתף בה, אומר פרנק סלזר, סמנכ"ל מערכות חלל באיחוד האמריקני לתעשיות אוויר־חלל. לדבריו, "יהיה קשה ביותר להפוך את ה־ISS (תחנת החלל הבינלאומית) למוצב מסחרי באמת, מפאת ההסכמים הבינלאומיים שארה"ב מעורבת בהם. התחנה תמיד תהיה תרכיב בינלאומי, שדורש את מעורבותה של ממשלת ארה"ב ושיתוף פעולה רב־לאומי".
בריידנסטין סירב בריאיון למסור את שמות החברות שהביעו עניין בניהול התחנה, ואמר שהוא מודע לכך שחברות עלולות לגלות ש"קשה לסגור עסקה במקרה הזה". הוא הוסיף שנותרו שבע שנים לתכנון עתידה של התחנה, ושהדיון המוקדם בנושא החל לפי בקשת הבית הלבן.
מינויו של בריידנסטין, חבר קונגרס רפובליקני לשעבר מאוקלהומה, אושר בהצבעה צמודה בסנאט בראשית האביב, והוא התיישב בכיסא מנהל נאס"א לאחר שנותר ריק במשך 15 חודשים. הדמוקרטים יצאו נגד מינויו, בטענה שהרקע הניהולי והמדעי שלו לוקה בחסר לעומת מה שנדרש בתפקיד. רבים אף תייגו אותו כמכחיש שינוי אקלים, בגלל דברים שאמר בעבר, אך בשימוע בסנאט הוא אמר שדעותיו התפתחו, ושהוא מאמין שפעילות אנושית היא הגורם המוביל בשינוי האקלים. הדברים הביאו לתשואות מצד דמוקרטים כמו הסנטור בריאן שאטס מהוואי, שהתנגד עד אז למינוי. "הגעתי למסקנה שזו התפתחות אמיתית", אמר שאטס לאחר הדיון.
במהלך הריאיון אמר בריידנסטין שלא היה מאורע יחיד שגרם לו לשנות את דעתו. בתקופתו כיושב ראש ועדת המשנה לענייני אקלים בקונגרס, הוא אמר, הקשיב לעדויות רבות. "שמעתי הרבה מומחים וקראתי הרבה. הגעתי למסקנה שפחמן דו־חמצני הוא גז חממה ששחררנו הרבה ממנו לאטמוספרה, ובכך תרמנו להתחממות הגלובלית שאנו עדים לה. ועשינו זאת בדרכים משמעותיות ביותר".
בריאיון הנרחב ציין בריידנסטין את החזרה לירח ואת השבת השיגורים המאוישים לחלל מאדמת ארה"ב כעדיפויות עליונות מבחינתו. נאס"א אף הציעה את בנייתו של מוצב קרוב לירח שיוכל להיות מאויש מפעם לפעם, עם רכב חלל שיוכל להוביל משאות לקרקע הירח. המוצב ייבנה בידי נאס"א בשיתוף פעולה של שותפות תעשייתיות ובינלאומיות, כך אמר.
"נפגשתי עם מובילי סוכנויות חלל רבים מכל העולם", אמר בריידנסטין. "יש עניין רב במוצב סמוך לירח, מכיוון שמדינות רבות רוצות גישה לקרקע הירח, וזה יעזור גם להן וגם לנו. כמו כן, המוצב יעזור גם להרחבת השותפות שאנו כבר עדים לה בתחנת החלל הבינלאומית". לפי בריידנסטין, חלקה הראשון של המערכת לא ישוגר עד 2021 או 2022. מנגד, כבר השנה ייתכן שבואינג וספייס איקס, החברות שנאס"א מעסיקה כדי שישגרו את האסטרונאוטים שלה לתחנת החלל, יוכלו לשגר את טיסותיהן המאוישות הראשונות. אך אפשר שהטיסות הללו יידחו לשנה הבאה.
מאז ביטול תוכנית מעבורת החלל האמריקנית ב־2011, רוסיה הייתה זו שהטיסה את האסטרונאוטים של נאס"א לתחנה, תמורת סכומים שהצטברו במשך השנים למאות מיליוני דולרים. בריידנסטין אמר שזו "מטרה גדולה, לחזור ולשגר אסטרונאוטים אמריקנים ברקטות אמריקניות מאדמה אמריקנית".
גם בואינג וגם ספייס איקס סבלו מעיכובים ומכשולים בתוכניותיהן. גורמי בקרה ממשלתיים הביעו בעבר דאגה מבעיה במערכת ביטול הטיסה של בואינג, שעלולה לגרום לחללית "ליפול" ולסכן את בטיחות הצוות. מבואינג נמסר שהבעיה נפתרה יחד עם עוד בעיה, הקשורה למגן החום שלהם, שהיה עלול להינתק ו"לגרום בכך נזק למערכות הצניחה". ג'ון מולהולנד, מנהל תוכנית הצוות המסחרי של בואינג, דיווח לקונגרס מוקדם יותר השנה ש"ניתוחי החברה מעידים שחרגנו מעבר לנדרש לביטחון הצוות".
בריידנסטין והצוות שלו יצטרכו גם לחתום על החלטתה של חברת ספייס איקס לתדלק את ה"פאלקון 9" לאחר שהצוות כבר נמצא בתוך החללית, מעשה שיש אומרים שעלול לסכן את חיי האסטרונאוטים. אך במהלך דיון ועדת הביטחון של נאס"א לאחרונה, חלק מחברי הוועדה סברו שהפרוצדורה יכולה להיות "אפשרות מעשית" כל עוד יש אמצעי בקרת ביטחון הולמים.
אילון מאסק, מייסד ספייס איקס ומנכ"ל החברה, אמר לכתבים בחודש שעבר שהוא לא סבור שתהליך התדלוק מאיים על ביטחון האסטרונאוטים. "ביכולתנו להסדיר את הנהלים כך שחומר ההנעה יוזרם לפני שהאסטרונאוטים יעלו, אבל אני באמת סבור שהעניין נופח מעבר למידה".
בריאיון אמר בריידנסטין שטרם התקבלה החלטה בנוגע לנוהלי התדלוק. "לא נתתי עוד אישור לשום דבר", אמר. "נוודא שהעניין ייבחן בכל דרך שרק תוכלו לדמיין, וזה מה שקורה כעת. לא נסכן אף אחד ללא צורך".
