בעולם של טכנולוגיית מעקב מתקדמת, כולל מל"טים ולוויינים, למה לעזאזל שמדינה תשתמש בבלון לריגול?
זו הייתה השאלה שעלתה לכולם בראש השבוע, לאחר שפקידי ההגנה האמריקנים האשימו את סין בהטסת בלון מעקב בגובה רב מעל ארצות הברית, מה שגרם לשר החוץ אנתוני בלינקן לדחות את נסיעתו לסין. סין הכחישה שהבלון שימש לריגול, ואמרה שהוא שימש למחקר מדעי והוסט בטעות ממסלולו על ידי רוחות מערביות. כלי טיס של צבא ארה"ב הפיל אתמול (שבת) את הבלון ממש ליד חוף האוקיינוס האטלנטי, ליד קרוליינה.
למרות הזעם האמריקני, בלוני ריגול הם למעשה לא כל כך יוצאי דופן. לדברי גורמים רשמיים בארה"ב, הם נצפו מעל שטח המדינה מספר פעמים בשנים האחרונות. גם צבאות ארה"ב וגם בריטניה ביצעו בירורים לגבי בלונים בגובה רב. אבל רק בעשר השנים האחרונות לערך, בהן תשומת הלב הצבאית לבלונים חזרה לקדמת הבמה, לדברי מייקל קלארק, פרופסור אורח במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' בלונדון, "כי רואים כמה שימושיים הם יכולים להיות".
"בלונים מציעים כמה יתרונות על פני השימוש בלוויינים או במל"טים", אמר ג'יימס רוג'רס, אקדמאי בקורנל ובאוניברסיטת דרום דנמרק, המייעץ למועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לאיום הטרנס-לאומי של מל"טים. "לא רק שהם זולים יותר מאשר שיגור לוויינים לחלל, אלא על ידי פעולה בגבולות האטמוספירה של כדור הארץ, קרוב יותר לפני השטח, הם יכולים להשיג תמונות באיכות טובה יותר", הוא הוסיף. הדור האחרון של הבלונים הם היי-טק בפני עצמם, "שנחשפים כמערכות שיכולות לעוף עד לגובה של 90,000 רגל, לפרוס מערכות מזל"ט משלהן" ולגלות טילים נכנסים.
בלונים יכולים להמריא מעל לטווח של רוב המטוסים, אמר קלארק, ומהירותם האיטית פירושה שהם לא תמיד נקלטים במכ"ם. טכנולוגיה נוספת או צבע יכולים לעזור להסתיר אותם עוד יותר. לבלונים יש גם יתרון על לוויינים מכיוון שהם יותר ניתנים לתמרון, לפי מלקולם מקדונלד, פרופסור ומהנדס טכנולוגיית חלל מאוניברסיטת סטרטקלייד בסקוטלנד. "התנועה של לוויין מאוד צפויה, בלון (או כלי טיס אחר) מציע הזדמנות לטיסה בלתי צפויה, לתפוס את אלה בהם אתה צופה בהפתעה", אמר מקדונלד. "עם בלון יש סיכוי גבוה יותר לקבל משהו שאולי לא תראה או תשמע מהחלל".
לוויינים יכולים לספק תמונות ברזולוציה גבוהה, אמר קלארק – אבל בלונים יכולים להישאר באזור אחד לתקופות ארוכות יותר מאשר לוויינים, אם מזג האוויר מאפשר זאת. יש גם תועלת בעלות: לוויין עשוי לעלות עד 300 מיליון דולר לאורך חייו, לפי הערכה מ-2020; אפילו הבלון הכי טכנולוגי יהיה זול יותר. מקדונלד, הפרופסור מאוניברסיטת סטראטקלייד, אמר כי "קשה מאוד לראות בלון במכ"ם, אם כי מפרץ החיישנים שמתחתיו יהיה גלוי יותר".
גורמים רשמיים בארה"ב הודיעו ביום חמישי שהם עוקבים אחר הבלון במשך כמה ימים, אך המתינו להפילו עד יום שבת, תוך ציון חששות לגבי הפוטנציאל של הריסות הבלון לפגוע באנשים או ברכוש על הקרקע. ייתכן שהדאגה לחשיפת יכולות ההגנה האמריקניות עשויה הייתה להילקח בחשבון גם כן, אמר מקדונלד. "אילו היו מגיבים מוקדם יותר זה היה מאשר לסינים שההגנה האווירית של ארה"ב ראתה את זה", אמר על הרשויות בארה"ב. "אם אתה יודע איפה זה, אתה יכול לצמצם כל סיכון שהוא מהווה. אבל, אם אתה יורה אותו אתה עלול לחשוף יכולת התקפית שאתה מעדיף לשמור בסוד".
הפלת בלונים הוכיחה את עצמה כקשה בעבר. בשנת 1998, למשל, מטוסי קרב קנדיים, בריטים ואמריקאיים ניסו ללא הצלחה להפיל בלון חיזוי מזג אוויר שסטה ממסלולו ואילץ טיסות אזרחיות לסטות ממסלולן גם כן. לצבא האמריקני היה מזל טוב יותר הפעם: מטוסי קרב, שפעלו בהוראת הנשיא ביידן, הפילו את בלון המעקב הסיני מול חופי דרום קרוליינה בשבת אחר הצהריים.
עוד נותר לראות את ההשלכות של הפעולה. אבל הפלת לוויין של מדינה אחרת תהיה גם מאתגרת יותר ואולי תבשר על מירוץ חימוש בחלל, או גרוע מכך. נוכחות של בלון חשוד נוסף מעל אמריקה הלטינית רק מחזקת את הטענה של וושינגטון שהבלונים נשלחו בכוונה, אמר קלארק.
סטיב צאנג, מנהל מכון סין בבית הספר ללימודי מזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון, טען כי לכל בלון ריגול יהיה כנראה "ערך סמלי, מה שמראה שהסינים מסוגלים לשלוח משהו באוויר כדי לסקור את מתקני צבא ארה"ב. הם עושים את זה בגלל שבמשך עשרות שנים ארה"ב שולחת מטוסי ריגול לאורך החוף הסיני ולפעמים מעל המרחב האווירי הסיני כדי לפקח עליהם בדרכים שלסינים לא היה הרבה מה לעשות לגביהם. עכשיו יש להם מה לעשות, אז הם עושים".
