בית המשפט העליון בארה"ב שוקל האם ניתן לתבוע את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב על פיגוע של ארגון דעאש ב-2017 במועדון לילה טורקי, בהתבסס על הטיעון שהפלטפורמות סייעו בצמיחת ארגון הטרור. החלטת השופטים בתיק הזה ובתיק דומה נוסף שעלה אתמול (ג'), חשוב במיוחד בגלל שעד עתה החברות היו "מוגנות מאחריות באינטרנט", מה שאפשר להן להפוך לענקיות שהן היום.
ביום הדיונים הראשון, השופטים רמזו שאין להם כוונה לפסוק פסיקה מרחיקת לכת שתשנה את המציאות באינטרנט. במקרה שיידון היום בבית המשפט, העוסק בפיגוע במועדון לילה בטורקיה שבו מתו 39 בני אדם, יכול לספק תקדים לשופטים אם הם רוצים להגביל את ההשפעה שלהם.
בלב התיקים עומדים בפני השופטים שני חוקים פדרליים. הראשון הוא סעיף 230 של חוק "הגינות התקשורת הפדרלי", המגן על חברות טכנולוגיה מתביעות על תוכן שהועלה באתרים שלהן על ידי משתמשים. השני הוא חוק "צדק נגד תומכי טרור" המאפשר לאמריקנים שנפגעו ממתקפת טרור בחו"ל לתבוע פיצוי כספי בבית המשפט הפדרלי.
במקרה שידון היום, משפחתו של אדם שנהרג בפיגוע במועדון הלילה ריינה באיסטנבול, תבעה את גוגל, טוויטר, פייסבוק ויוטיוב, לפי חוק הטרור. בני משפחתו של נאווראס אלאסף, שהם אזרחי ארה"ב, אומרים כי החברות סייעו ועזרו לפיגוע משום שסייעו לצמיחת ארגון המדינה האסלאמית, שלקחה אחריות לפיגוע. בית משפט בדרג נמוך יותר נתן לתביעה להתקדם והיא הגיעה לבית המשפט העליון.
החברות טוענות כי לא ניתן לתבוע אותן כי הן לא סייעו ביודעין או באופן מהותי לפיגוע בטורקיה. אם השופטים יסכימו איתן, הם לא צריכים להגיע לשאלות גדולות יותר לגבי סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת והאם הוא מגן על פלטפורמות כשהן ממליצות על תוכן. השאלות הרחבות יותר על סעיף 230 עמדו במרכז התיק בו דנו השופטים אתמול. במקרה זה, משפחתו של סטודנט אמריקאי, שהיה אחד מ-130 הרוגים בפיגועים בפריז, תבעה אותו על פי חוק הטרור.
משפחתו של נוהמי גונזלס טענה שדעאש השתמש ביוטיוב כדי להפיץ את המסר שלו ולגייס אנשים למטרתו. לדבריהם, האלגוריתם של יוטיוב, הממליץ על סרטונים למשתמשים על סמך הרגלי הצפייה שלהם, היה קריטי לצמיחתה של ארגון הטרור. בתי משפט בדרגים נמוכים יותר קבעו שסעיף 230 מנע את התביעה.
