עיתונאים רבים נהנו בשנה האחרונה לבקש מצ'טבוט הבינה המלאכותית החדש והנוצץ ChatGPT לכתוב את הטורים שלהם, רובם הסיקו שהבוט לא מספיק טוב כדי לקחת את העבודה שלהם. עדיין. אבל פרשנים רבים מאמינים שהעיתונות נמצאת על סף מהפכה שבה אלגוריתמים וכלי בינה מלאכותית שמייצרים תוכן תהיה שדה קרב מרכזי.
אתר החדשות הטכנולוגיות CNET אולי בישר על השלב הבא בעיתונות כאשר השתמש בהיחבא בתוכנת בינה מלאכותית בשנה שעברה כדי לכתוב כמה מהכתבות שלו. מאוחר יותר האתר נאלץ לפרסם מספר תיקונים לאחר שאתר חדשות אחר הבחין כי הבוט עשה טעויות, חלקן חמורות.
למרות הטעויות, חברת האם של CNET הודיעה מאוחר יותר על קיצוצים במשרות שכללו צוותי עריכה – אך המנהלים הכחישו שבינה מלאכותית עומדת מאחורי הפיטורים. ענק ההוצאה לאור הגרמני, אקסל שפרינגר, בין השאר, הבעלים של "פוליטיקו" והצהובון הגרמני "בילד", פחות מודאג.
"לבינה מלאכותית יש את הפוטנציאל להפוך את העיתונות העצמאית לטובה יותר ממה שהייתה אי פעם – או פשוט להחליף אותה", אמר מנהל קבוצת התקשורת מתיאס דופנר בחודש שעבר. הוא כינה בוטים כמו ChatGPT "מהפכה" עבור התעשייה, והכריז על ארגון מחדש שייראה "הפחתה משמעותית בעלויות" הכתיבה וההגהה. שתי החברות עובדות כדי להשתמש בבינה מלאכותית ככלי לתמיכה בעיתונאים, והן מסמנות את ההתפתחויות האחרונות בתעשייה.
בעשור האחרון, ארגוני מדיה משתמשים יותר ויותר באוטומציה לעבודה שגרתית כמו חיפוש אחר דפוסים בנתונים כלכליים או דיווח על תוצאות החברה. אתרי תוכן משקיעים רבות ב"אופטימיזציה למנועי חיפוש", הכוללת שימוש במילות מפתח בכותרת כדי להיות מועדפים על ידי האלגוריתמים של גוגל או פייסבוק ולהשיג כמה שיותר צפיות לתוכן שהם מפרסמים. חלקם אף פיתחו אלגוריתמים משלהם כדי לראות אילו סיפורים עובדים הכי טוב עם הקהלים שלהם ומאפשרים להם למקד טוב יותר את התוכן שהם מפרסמים.
אלכס קונוק, מחבר הספר "ניהול מדיה ובינה מלאכותית", אומר שמידת השליטה בכלי הבינה המלאכותית הללו תיקבע אילו חברות מדיה ישרדו ואילו יכשלו בשנים הקרובות. הוא אמר כי השימוש בכלים ליצירת תוכן יביא לכך שאנשים מסוימים יאבדו את מקום עבודתם, אך לא בתחומי הדיווח האנליטי או המתקדם. "בחלקים התכנים יותר של העיתונות – דוחות ספורט, תוצאות פיננסיות – אני כן חושב שכלי בינה מלאכותית מחליפים, וככל הנראה יחליפו יותר ויותר, עבודה אנושית", אמר.
לא כל האנליסטים מסכימים על הנקודה הזו. מייק וולדריג' מאוניברסיטת אוקספורד סבור ש-ChatGPT למשל, הוא יותר כמו "מעבד תמלילים מהולל" ועיתונאים לא צריכים להיות מודאגים. "הטכנולוגיה הזו תחליף עיתונאים באותו האופן שבו גיליונות אלקטרוניים החליפו מתמטיקאים – במילים אחרות, אני לא חושב שהיא תעשה זאת", אמר לאירוע שנערך לאחרונה על ידי המרכז למדעי המדיה. הוא בכל זאת הציע, כמו קונוק, שאפשר להשתמש בבינה מלאכותית למשימות משעממות.
העיתונאים הצרפתים ז'אן רוגנטה ומוריס דה רמבוטו מתעמקים יותר בשאלה עד כמה בינה מלאכותית יכולה להחליף עיתונאים. כדי להעמיד את ההנחה במבחן הם מפרסמים ניוזלטר בשם Qant שנכתב ומאויר באמצעות כלי בינה מלאכותית. בחודש שעבר, הם הציגו דו"ח בן 250 עמודים שנכתב על ידי בינה מלאכותית המפרט את המגמות העיקריות של תערוכת הטכנולוגיה CES בלאס וגאס. רוגנטה אמר שהם רוצים "לבדוק את הבוטים ולדחוף אותם עד הגבול".
הם מצאו במהירות את הגבול. הבינה המלאכותית התקשתה לזהות את המגמות העיקריות ב-CES ולא הצליחה לייצר סיכום ראוי לעיתונאי. הבוט גם גנב תכנים רבים מוויקיפדיה. המחברים גילו שהם צריכים להתערב כל הזמן כדי לשמור על התהליך, כך שאמנם התוכנות עזרו לחסוך זמן, אבל עדיין לא היו כשירות להחליף עיתונאים אמיתיים.
עיתונאים "סובלים מתסמונת 'התחליף הטכנולוגי הגדול', אבל אני לא מאמין בזה", אמרה רוגנטה. "הרובוטים לבדם פשוט לא מסוגלים לייצר כתבות. יש עדיין חלק מהעבודה העיתונאית שאי אפשר להאציל אותו למכונה".
