יש מעט מקומות על פני כדור הארץ מבודדים כמו טרינדאדה, אי געשי שכדי להגיע אליו נדרש שייט של שלושה עד ארבעה ימים בסירה מול חופי ברזיל.
כתוצאה מכך, לא קשה להבין מדוע הגיאולוגית פרננדה אוולר סנטוס נבהלה לגלות באי סלעים שנוצרו מזיהום הפלסטיק שצף באוקיינוס. סנטוס מצאה לראשונה את סלעי הפלסטיק ב-2019, כשנסעה לאי כדי לערוך מחקרעבורת עבודת הדוקטורט שלה בנושא אחר לגמרי – מפולות, שחיקה ו"סיכונים גיאולוגיים" אחרים.
היא עבדה ליד שמורת טבע מוגנת הידועה בשם "חוף הצבים", מקום הגידול הגדול בעולם לצב הירוק שנמצא בסכנת הכחדה, כשנתקלה במקבץ גדול של הסלעים הכחולים-ירוקים המוזרים למראה. מסוקרנת, היא לקחה חלק חזרה למעבדה שלה לאחר מסע בן חודשיים באי.
לאחר ניתוח הסלעים, היא והצוות שלה זיהו את הדגימות כסוג חדש של תצורה גיאולוגית, הממזגת את החומרים והתהליכים בהם נוצרו סלעים בכדור הארץ במשך מיליארדי שנים עם מרכיב חדש: אשפה מפלסטיק.
"הגענו למסקנה שבני אדם פועלים כעת כסוכן גיאולוגי, ומשפיעים על תהליכים שבעבר היו טבעיים לחלוטין, כמו היווצרות סלע", אמרה סנטוס. "זה משתלב עם רעיון האנתרופוקן, עליו מדברים מדענים רבות בימים אלה: העידן הגיאולוגי של בני האדם המשפיעים על התהליכים הטבעיים של כדור הארץ. סוג זה של פלסטיק דמוי סלע יישמר בתיעוד הגיאולוגי ויסמן את האנתרופוקן".
אי גן עדן
הממצא הותיר אותה "מוטרדת" ו"כעוסה", אמרה סנטוס, פרופסור באוניברסיטה הפדרלית של פארנה בדרום ברזיל. היא מתארת את טרינדאדה כמקום "כמו גן עדן": אי טרופי יפהפה שהריחוק שלו הפך אותו למקלט לכל מיני מינים – ציפורי ים, דגים שנמצאו רק שם, סרטנים שכמעט נכחדו, הצב הירוק ועוד.
הנוכחות האנושית היחידה באי בדרום האוקיינוס האטלנטי היא בסיס צבאי ברזילאי קטן ומרכז מחקר מדעי. "זה מפעים," אמרה סנטוס, "אז זה היה מחריד עוד יותר למצוא משהו כזה – ובאחד החופים החשובים ביותר מבחינה אקולוגית".
סנטוס חזרה לאי בסוף השנה שעברה כדי לאסוף עוד דגימות ולחקור את התופעה יותר לעומק. בהמשך המחקר שלה היא מצאה תצורות פלסטיק דומות דמויות סלע עליהן דווח בעבר במקומות כמו הוואי, בריטניה, איטליה ויפן מאז 2014. אבל האי טרינדאדה הוא המקום המרוחק ביותר בעולם שהם נמצאו עד כה, היא אמרה, והביעה חשש שככל שהסלעים יישחקו, הם ישטפו מיקרופלסטיק לסביבה ויזהמו עוד יותר את שרשרת המזון של האי.
"שינוי פרדיגמה"
המחקר של סנטוס וצוותה, שפורסם בספטמבר בכתב העת Marine Pollution Bulletin, סיווג את הסוג החדש של ה"סלעים" שנמצאו ברחבי העולם לכמה סוגים: "פלסטיגלומרטים", בדומה לסלעי משקע; "פירופלסטיקה", בדומה לסלעים קלסטיים; וסוג שלא זוהה קודם לכן, "אבני פלסטית", בדומה לסלעי חום שנוצרו על ידי זרימת לבה.
"זיהום ימי מעורר שינוי פרדיגמה במושגים של תצורות סלע ומשקעים", כתב הצוות של סנטוס. "התערבויות אנושיות נפוצות כעת עד כדי כך שצריך לשאול מה באמת טבעי".
הצוות מצא המרכיב העיקרי בסלעים שגילתה סנטוס היה שרידים של רשתות דיג, אבל זרמי האוקיינוס סחפו גם שפע של בקבוקים, פסולת ביתית ושאר מיני אשפת פלסטיק מרחבי העולם אל האי, היא אמרה, והוסיפה שהיא מתכננת להפוך את הנושא למוקד המחקר העיקרי שלה.
טרינדאדה "הוא המקום הכי בתולי שראיתי אי פעם", אמרה סנטוס. "המראה של כמה הוא פגיע בפני אשפה המזהמת את האוקיינוסים שלנו מוכיח עד כמה הבעיה נפוצה ברחבי העולם".
