שערורייה משונה אך טיפוסית אחזה בארה"ב בימים האחרונים, וכמו כל כך הרבה אחרות, גם היא נטועה עמוקות במלחמת התרבות המתמשכת שם. לפני כשבועיים, מותג הבירה הפופולרי "באד-לייט" בחר לשכור פרזנטור חדש: דילן מאלווייני, אושיית טיקטוק פופולרית עם יותר מ-10 מיליון עוקבים, שעלה לגדולה כשתיעד את המסע שלו מגבר גיי לאישה טראנסית בהומור מיזוגני להחריד שכמובן וידא שהוא יעלה שוב ושוב לכותרות ויזכה לאהדה (ולפעמים סגידה) מהצד השמאלי של המפה.
ההחלטה לשכור אושיה גבר נשי שהקשר בינו ובין בירה מקרי בהחלט עוררה תמיהה רבה מצד רבים בארה"ב, וזעם קדוש מצד אחרים. מיד קמה צעקה גדולה על הבחירה במאלווייני, כאשר בתוך רגעים ספורים נרקמת תנועת מחאה שהבטיחה להחרים את הבירה (ואת כל המוצרים של חברת האם שלה, אנהאוזר-בוש). אחרים הגדילו לעשות וטבלו את בהונותיהם בשוק הפוליטי הממוסחר-ממילא של אמריקה בהקמת מותגי בירה חדשים ו"ימניים", טרנד פופולרי שהחל כאשר שותפו של בן שפירו, ג'רמי בורינג, פתח חברת סכיני גילוח משלו במחאה על פרסומות שמאלניות של חברת ג'ילט.
נראה שמאלייני – שביסס את כל הקריירה שלו על שערורייתיות מוגזמת – נהנה מהסערה ופרסם סרטון ביזארי שלו יושב באמבטיה (לבוש כמו אישה, כמובן) ומוקף בפחיות של בירה. זה השיג את המבוקש, וחימם את האווירה עוד יותר.
אחרי ימים של סערות, חרמות ועשרות אלפי תגובות על כל פוסט ברשתות החברתיות, אנהאוזר-בוש פרסמו חצי-התנצלות של המנכ"ל ברנדן ויטרוורת', שאמר שהחברה "מעולם לא התכוונה" לפלג אנשים על רקע פוליטי אך נמנע מהתייחסות ישירה אמיתית לנושא, מסיבות שאמורות להיות מובנות לכולם. יש מי שביקשו לקשור את ההצהרה הזו לירידה כלשהי במניות החברה – שצנחו בכשישה מיליארד דולר אחרי שהפרשה התפוצצה – אך עוד לא ברור האם ישנו קשר אמיתי.
למביטים מבחוץ – וגם לרבים מהמביטים מבפנים – זו נראית כמו סערה בכוס בירה, ובמובנים רבים זה בדיוק מה שהיא. ממדי הבהלה היו עצומים וכנראה מוגזמים, אך כמובן שנבעו מכך שהמאבק לא באמת עסק בבירה בכלל. הימין האמריקני מצביע כבר שנים על תופעה מתרחבת של "אידיאולוגיה טרנסית" שמבקשת לשזור רעיונות מגדריים קיצוניים בכל תחום תרבותי ופוליטי בארה"ב, בעוד שהשמאל קורא להם משוגעים מצד אחד ועושה את זה בדיוק מצד שני. באד לייט לא הייתה החברה הראשונה ששילבה מסרים כאלו במוצרים שלה, אך נראה שדווקא ההחלטה למרוח דוגמה כה קיצונית לאותו "טרלול פרוגרסיבי" מפורסם כמו מאלווייני על פחיות של בירה הייתה סוג של קש ששבר את גב הגמל.
המאבק בטרנסג'נדריזם כאידיאולוגיה חצה בשנים האחרונות את הקווים הפוליטיים המסורתיים וסיפח אליו פלח של שמאלנים – בעיקר נשים ליברליות – שחוששים מההשפעה של האידיאולוגיה הזו, בעיקר על ילדים ונוער שנחשפים אליה בגיל צעיר ועלולים לקבל החלטות רפואיות עם השלכות מרות מאוד על חייהם בשל ההשפעה הזו. "משפיענים" כמו מאלווייני מעלים חשש מיוחד בהקשר הזה, שכן בפלטפורמות גדושות ילדים כמו טיקטוק, הם מציגים את הטנרסג'נדריזם כמשהו מגניב ופופולרי. ישנם גם מי שבאופן ישיר מנסים לשכנע ילדים לדרוש נוגדי הורמונים או ניתוחים פלסטיים שונים. תנועת הנגד משמאל תופסת תאוצה במספר מדינות ובאופן מודגש בבריטניה, שם מובילה הסופרת הפופולרית ג'יי-קיי רולינג מאבק פמיניסטי והפכה בשל כך למטרה לאינספור הודעות גנאי ואיומים על חייה.
