גל כתום, צהוב, סגול ולבן צבע את גבעות קליפורניה בשל "פריחת־על" נדירה בעקבות חורף רטוב במיוחד. שטחים עצומים שבמשך חודשים רבים בשנה צבעם חום יבשושי הניבו מארג צבעוני שאפשר לראות אותו אפילו מהחלל. "זה כמעט כמו ציור", אומרת טריאנה מונטסראט (29), בעודה מביטה בפרגים, בתורמוסים ובסחלבים שמכסים את הקרקע. "זה כל כך מורכב, כל כך יפה. זה משהו שהמוח שלי לא היה יכול לדמיין".
המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב נאבקה בחודשים האחרונים בסערות חוזרות ונשנות שהביאו גשמים שהיו קרובים לשבור את שיאי המשקעים השנתיים. תושבי קליפורניה, שרגילים ללבוש מכנסיים קצרים ולהרכיב משקפי שמש גם בחורף, נסוגו לבתיהם, וגילו לפתע נזילות שלא הבחינו בהן במשך כמה שנים שחונות. אך כאשר החורף רווי המשקעים פינה את מקומו לאביב, הטבע חשף תגמול מרהיב: פריחת־העל, תופעה לא מוגדרת אך ברורה שמפציעה מפעם לפעם, כשהאדמה הצחיחה זוכה להשקיה ביד נדיבה.
פריחת־העל כבשה זה מכבר את דמיונם של מי שהתמזל מזלם לראות אותה, מהמיסיונרים הספרדים המוקדמים ביותר ועד כמה מענקי הספרות האמריקנית. לרוע המזל, אומרים חובבי טבע, עידן האינסטגרם והטיקטוק פירושו שהפריחה העדינה הזו עלולה להפוך בקלות לקורבן של הפופולריות שלה. במרחק קצר מהשדה הפורח שביקרנו בו נסגר לציבור מסלול הליכה, בשל העומס. העיירה השכנה, אלסינור לייק, סגרה את שערי נקיק ווקר, והציבה שם ניידת כדי לוודא שאף אחד לא ייכנס. האמצעים הללו הם חלק ממאמץ להימנע מחזרה על "אפוקליפסת הפרגים" של 2019: בפריחת־העל הקודמת גדשו את האזור עשרות אלפי תיירים ויצרו פקקי תנועה מפלצתיים ששיתקו את הכבישים. משפיענים ותיירים שוחרי סלפי הפקירו את מכוניותיהם לאורך הכבישים המהירים וצעדו היישר אל פרחי הבר, דורסים את כל מה שבדרכם במסע אחר התמונה המושלמת.
"זה היה סיוט. הם פשוט רמסו הכול, וריסקו הרבה מהפרחים", אומר פיט ליסטון, הבעלים של פארק שעשועים מקומי. "באזור שמעל נקיק ווקר, אתה עדיין יכול לראות איפה דרסו שבילים ב־2019. שום דבר לא צמח מחדש, אפילו בפריחת־העל הזו". בפארק שלו בנקיק סקאל חוגרים תיירים לאומגה ומזכירים להם שקטיף הפרחים אסור. למטיילים הם אומרים להיצמד תמיד לשבילים.
בסיורים באומגה מעל הנקיק, התיירים שועטים באוויר מעל הפרחים, ונהנים מהמראות המפעימים בלי לחשוש מקטל צמחים. עבור חובבי צילום כמו ליסה מאייר, האומגה מציעה דרך מושלמת לראות את ההרים הצבעוניים. התמונות שלה בהחלט יגיעו לאינסטגרם, היא אומרת, אבל היא תוודא שיהיו להן כיתובים אחראיים. "כנראה אפרסם משהו על הגנה על הפרחים ולא לדרוך עליהם ולהיות מודעים לאן אתם הולכים", היא אומרת. גם בעיני מונסראט זו הדרך המושלמת להתענג על המחזה בלי להשאיר חותם על הנוף. "תמיד רציתי לטייל בפריחת־על", היא אומרת. "אבל רציתי לוודא שהיא תישאר כאן כדי שהדורות הבאים ייהנו ממנה".
רוב האנשים מסכימים שיש להגן על הפרחים, איך איש אינו רוצה שהשבילים ייסגרו ושאנשים יוכלו לצפות בתופעה רק באמצעות מצלמות רשת, כפי שנעשה באלסינור לייק. "כל פריחת־על מאפשרת לציבור להתחבר לטבע ולהגדיל את ההתלהבות מהמגוון הביולוגי בקליפורניה", אומר אוון מאייר מקרן תיאודור פיין, ארגון שמדגיש את הצמחייה הטבעית של דרום קליפורניה. "בסגירת נקיק ווקר, אלסינור לייק שלחה את המסר ההפוך". במקום למנוע מאנשים ליהנות מהתצוגות המופלאות הללו, הוא אומר: "אנחנו צריכים לפתח אתיקה של הערכה לטבע בתוך התרבות שלנו".
