באזהרת המסע נכתב: "עליכם לדעת כי ביטחון הציבור במדינה זו הינו גרוע, מקרי שוד וירי שכיחים מאוד. עליכם להיות זהירים, להתרחק מאנשים חשודים ולהימנע מלצאת בלילה". לא, אין מדובר באזהרת מסע לקולומביה, למקסיקו או לאזור מוכה מלחמה כלשהו בעולם. את האזהרה הזו פרסמה שגרירות סין בוושינגטון לאזרחיה המתעתדים לבקר בארה"ב, והיא מצטרפת לאזהרות מסע מפני אסונות טבע וביקורות מכס שפרסמה השגרירות בעבר. זה לא שבבייג'ינג באמת חושבים שהסכנות בארה"ב גדולות מאלה שקוריאה הצפונית, נאמר. מדובר באחד הכלים שבאמצעותם סוגרת בייג'ינג חשבונות עם ארה"ב במסגרת מה שמכונה "מלחמת הסחר" שפרצה בין המדינות, במטרה לפגוע בתיירות לארה"ב.
מתברר כי מאחורי הכותרות הראשיות, העוסקות ברובן במונדיאל, מתנהלת מלחמה של ממש המסעירה את שוקי ההון ומטלטלת אותם טלטלה רבתי. היום עומד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להטיל מכס על מוצרים סיניים נוספים ב־800 קטגוריות בשיעור של 34 מיליארדי דולרים, והוא מאיים להגדיל את המכסים עד ל־450 מיליארד. סין מצידה הודיעה ביום רביעי כי תטיל מיידית מכס על מוצרים אמריקניים בהיקף דומה של 34 מיליארד דולר. הנשיא צוטט ברשת פוקס ניוז: "מלחמת הסחר החלה כבר לפני שנים על ידי סין, ועד עכשיו ארה"ב הפסידה".
"אנחנו במציאות כלכלית חדשה הגורמת לרעידת אדמה בכל הכלכלות בעולם", אומר לנו ערן פסטרנק, מנכ"ל חברת השקעות. "זו תוצאת הפוליטיקה החדשה של טראמפ, המתנהג בצורה בלתי צפויה, בוטה ואגרסיבית, במיוחד כלפי סין".
האין זה מפני שסין הביאה זאת על עצמה בהתנהלותה הבלתי הוגנת מבחינת יחסי הסחר שלה עם העולם?
"נכון, סין היא 'בריון שכונתי' המתנהלת באופן מניפולטיבי וגס כבר 20 שנה. היא מצפצפת על כל תקנות הסחר בעולם, אינה אוכפת זכויות קניין, מעתיקה טכנולוגיה של חברות המערב בחסות הממשלה, עושה מניפולציות על המטבע – והעולם שתק עד היום מכיוון שהיה לו נוח מאוד להעלים עין. כולם ידעו שמי שלא עובד עם הסינים, לא קיים. ברגע שעלות הייצור בסין היא רבע ואפילו פחות מעלות הייצור באירופה או בארה"ב, אתה רוצה את המפעל שלך שם, אחרת אתה יוצא מהמשחק. זה נמשך עד שטראמפ הגיע".
הוא לא עושה דבר שלא הבטיח בבחירות.
"במסע הבחירות שלו אמר טראמפ בצורה ברורה מאוד: 'לא במשמרת שלי'. הוא החליט לצאת למלחמה עם הסינים".
טראמפ החליט להילחם בסחר הבלתי הוגן הזה שלפיו, למשל, על יצרן רכב אמריקני שמוכר רכב לסין מוטל מכס בשיעור 25%, ואילו על יצרן סיני שמוכר רכב בארה"ב המכס הוא 2.5%. זו הסיבה העיקרית לגירעון הסחר הגדול בין שתי המדינות, שבו ארה"ב מוכרת לסין בסך 150 מיליארד דולר בשנה ואילו סין מוכרת 500 מיליארד בשנה.
"טראמפ החליט לנקוט שיטה מפתיעה ופחות מקובלת בעולם עד היום: ציוצים בטוויטר על כך שהוא מטיל מכסים בהיקף של 50 מיליארד על הסינים משום שהם 'משחקים משחק בלתי הוגן'", אומר פסטרנק. "המכסים יוטלו על מוצרים בתחומי התעופה, האלקטרוניקה, החשמל ועוד מגוון רחב של מוצרים. הסינים, ברוב טיפשותם, ענו לו באותה מטבע והכריזו כאמור כי גם הם מטילים מכסים בהיקף 50 מיליארד דולר על פולי סויה ועל מוצרים אחרים המיובאים מארה"ב. טראמפ הבין עם מי יש לו עסק, ואמר 'או־קי, לא 50 מיליארד – 150 מיליארד'. הוא פשוט הפך עליהם את השולחן".
לפני חודש יצא בבהילות סגן נשיא סין ליו הי כשהוא מלווה ביועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא לפגישות בוושינגטון, אחרי שהבינו כי "בעל הבית השתגע". לדעת מומחים, לסין יש הרבה יותר מה להפסיד ממלחמת הסחר מאשר ארה"ב מכיוון שהיא מוכרת לה בין 45 ל־50 אחוזים ממרכולתה. אם שוקי אמריקה יינעלו בפני סין, היא עלולה לקרוס כלכלית. משקלה הסגולי של ארה"ב הוא 25% מהתוצר העולמי, אבל במונחי כוח קנייה היא הצרכן החזק בעולם, וסין אינה יכולה להרשות לעצמה לאבד את השוק האמריקני.
"הרטוריקה השתנתה", מציין פסטרנק. "טראמפ מדבר בשפה של הדיקטטורים ומצליח לשנות את דפוסי ההתנהגות של קוריאה הצפונית, של סין, של איראן, של פוטין, כולם דיקטטורים המבינים שלא בטוח שכדאי להתעסק איתו. זה מה שגורם לטלטלה ולחוסר הוודאות שאנו רואים עכשיו".
לדעת יוסי פריימן, מנכ"ל בית ההשקעות "פריקו", יש לארה"ב יתרון מובהק על פני סין ואירופה והן יהיו מוכרחות להתיישר לפי התכתיב האמריקני ולו רק בגלל שלאמריקנים יש אלטרנטיבות סחר אחרות. "כרגע מלחמת הסחר היא יותר בתחום המילים ופחות במעשים אם כי חלק מהמעשים מתחילים להתממש" הוא אומר לנו. "הממשל נותן להבין כי הוא קורא תיגר על כל הסכם הסחר הבינלאומי. ארה"ב לא הייתה יכולה להרשות לעצמה מלחמה בחזיתות כה רבות אלמלא הצמיחה המואצת שהיא נמצאת בה, הטבות המיסוי שהיא מעניקה והריבית האטרקטיבית הנותנת לה יתרון בזרימת ההשקעות. היא הפכה גם ליצואן דלק לא קטן וזה מאפשר לה גם להרגיע את שוק הדלקים החושש מהטלת עיצומים על איראן. האם היא תצא עם ידה על העליונה? לדעתי כן".
עם זאת, אומרת שלבי הולידיי, פרשנית הוול סטריט ג'ורנל, לסין יש אמצעי תגובה כואבים. "היא יכולה למשל לפחת את שער היואן, כפי שעשתה כבר בעבר, שכן לממשלה יש שליטה מלאה על השער, ובכך להוזיל את המוצרים הסיניים ברחבי העולם. צעד זה ינטרל את עליית המחירים שתיגרם כתוצאה מהטלת המכסים האמריקניים. עם זאת, גם לאפשרות זו יש מגבלות שכן פיחות גדול מדי עלול לגרום לבריחת הון החוצה".
לדברי הפרשנית, "צעד נוסף שסין עלולה לנקוט הוא 'הענשתן' של החברות האמריקניות הרבות הפועלות וסוחרות בתחומה. למשל, לעכב רישיונות, למנוע מיזוגים עם חברות סיניות או להגביר את הפיקוח על מוצרים אמריקניים. היא גם יכולה לתת עדיפות לחברות מתחרות ממדינות אחרות, או לנצל את התקשורת להשפעה על הצרכן הסיני שלא לצרוך תוצרת ארה"ב. בעבר זה עבד".
טראמפ משוכנע שיצליח בדרכו לאלץ את הסינים להסכים לפשרה.
"נכון. הוא כבר אמר לסינים שהם כבר הפסידו ואנחנו ניצחנו, אבל זה לא נכון. במלחמת סחר איש אינו מנצח".
הפלדה בעד טראמפ
הנשיא האמריקני אינו מסתפק בסין והוא, מתברר, גורר גם את אירופה ואת קנדה אל אותה מלחמת סחר. פרשני הוול סטריט ג'ורנל מעריכים שאירופה תהיה הקורבן למתרחש. כבר כעת החלו משקיעים רבים לממש את הנכסים האירופיים שלהם, ומשכו מיליארדי דולרים מקרנות מניות ואג"ח שמתמקדות בשוק האירופי. מניות יצרניות הרכב האירופיות איבדו 11% בחודש האחרון, ומדד Stoxx Europe של 600 המניות ירד ב־3.3%.
"לדעת כלכלנים", טוען פריימן, "טראמפ צודק בדרישתו מהאירופים להגדיל את הוצאות הביטחון של נאט"ו, גם אם הוא אומר זאת בצורה בוטה ולא דיפלומטית בעליל כפי שמצופה ממנהיג העולם המערבי. איש אינו אוהב שלוקחים לו את מה שיש לו, אבל מדינות אירופה יבינו שה'פור' שקיבלו נפסק וארה"ב אומרת להם 'עד כאן', והם יצטרכו לנהל מו"מ על תנאים טובים יותר לארה"ב. אחרת, הם אלה שייפגעו".
"זה רק מזרז את הסינים להבין שמחר זה יכול להיות הרבה יותר גרוע", מסביר פסטרנק. "טראמפ טוען לחוסר הגינות גם מצד אירופה, ומבקש לפתוח את ההסכמים מחדש. הוא מתכוון להפעיל מכבש בכל מקום שבו הוא רואה שהמכסים המוטלים על המוצרים האמריקניים גבוהים מאלה המוטלים בארה"ב. אם ארה"ב הייתה עד היום ידידה של אירופה והמערב, הרי שארה"ב של טרמאפ היא קודם כול 'אמריקה לאמריקנים', והעולם פחות רלוונטי ופחות מעניין. ראה את התנהלותו כלפי האו"ם, כלפי נאט"ו או אונר"א – ארגונים שארה"ב עצמה הקימה והיום מפוררת להם את הבסיס. זה עולם חדש".
האם טראמפ אינו צודק למעשה בדרישתו לסחר הוגן?
"כן ולא. הוא צודק בתביעתו להוגנות ושוויוניות. מצד שני צריך להבין שמנהיג המוריד מכסים פוגע בעמו. למעשה, אם בזכות המהלכים שלו סין תתנהל מחר בצורה הרבה יותר הוגנת ואתית, תאכוף זכויות קניין ולא תעתיק טכנולוגיה בצורה שיטתית וממוסדת בחסות הממשלה ותיפתח לעולם, הרי שהמהלך שעשה היה מדהים. ימים יגידו. אומרים שהוא מתנהג כאיש עסקים, כלומר, אינו רוצה לדרדר את המצב עד כדי פגיעה באמריקני הממוצע, אבל הוא מרים רף גבוה וסוגר באיזשהו מקום באמצע. אי־אפשר לדעת".
פריימן טוען כי במשך שנים רבות "ארה"ב הייתה מוכנה להסכים עם העיוות ביחסי הסחר כיוון שהיא, החזקה, תמכה בכך בעקיפין בשווקים השונים ורצתה להיטיב עם העולם. כעת הנשיא טראמפ רוצה להחזיר את כוחה ומעמדה וזאת על ידי יצירת תנאים שווים. הוא לא מוכן שייקחו אותו כמובן מאליו".
טראמפ מעוניין להחזיר את הייצור אל תוך ארה"ב ולייצר משרות ומקומות עבודה כפי שהבטיח. מה רע בזה?
"זה מה שהוא רוצה, אבל חברות רבות אומרות לו שהוא יאבד את הייצור בארה"ב שכן הן יעברו לאירופה אם המכסים שם על תוצרתן יעלו", אומר פסטרנק.
לדעת הדי כהן, הפרשנית הכלכלית של הניו־יורק טיימס, חברות אמריקניות רבות, כמו ג'נרל מוטורס ואחרות, מתנגדות למדיניותו של טראמפ. "הן חוששות שהדבר עלול להזיק לעסקיהן", היא אומרת לנו בריאיון מניו־יורק. "מצד שני, הוא זוכה לתמיכה מצד תעשיות כמו תעשיית הפלדה ומצד אלה המאמינים שצעדיו יביאו לגידול בתעסוקה והורדת האבטלה, מה גם שהם מעריכים את עמדתו הקשוחה. המדינה מקוטבת היום יותר מאי פעם, ורואים זאת בסקרי דעת הקהל. בעולם שבו הגלובליזציה הולכת ועולה, טראמפ דווקא מתייחס ליחסי הסחר של ארה"ב כאל משחק סכום אפס שבו ארה"ב מנצחת או מפסידה. בסוף השבוע יתפרסם דו"ח התעסוקה, אך עדיין יהיה מוקדם לבחון אם לצעדיו אלה של טראמפ יש השפעה על המצב".
בינתיים אי־הוודאות הולכת וגוברת. היצרנים אינם יודעים מה יהיו המחירים העתידיים של חומרי הגלם שהם מייבאים, פלדה למשל, שבה הכול החל, או כמה יעלה לייצר בסין. החרפת המלחמה עלולה לייצר הטלת סנקציות מצידה של ארה"ב על מי שסוחר עם סין, דוגמת ההחלטה לעשות זאת מול איראן – מהלך שייצור שני גושים עולמיים בנוסח המלחמה הקרה. העולם נמצא למעשה בהמתנה לאן הדברים יתפתחו.
כולנו נשלם יותר
לדברי פסטרנק, התנודות בשוק ההון כתוצאה מההתרחשויות אינן משפיעות על הסביבה הכלכלית העולמית, אשר "נראית טוב". לדבריו, הכלכלה העולמית צומחת בקצב גבוה יותר משנים עברו, מה שמתבטא בתוצר, בייצור, בסחר החוץ, בצריכה, בתעסוקה ובכל המדדים החשובים.
מה יכולות להיות תוצאותיה של מלחמת סחר כזו?
"מלחמת סחר אינה טובה, אין בה מנצחים", הוא מבהיר. "זה מצב של 'לוז לוז סיטואיישן'. זה לא מי מנצח יותר, אלא מי מפסיד פחות. נכון שסחר צריך להיות הוגן, שוויוני ופתוח לכלל המדינות שכן אז רווחת הכלל גבוהה הרבה יותר. לכל מדינה יש היתרון שלה. לגרמניה יש תעשייה, לישראל – הידע, להודו חקלאות ולסין – ייצור זול. ברגע שכל מדינה מורידה את החסמים לסחר חוץ, אנחנו כצרכנים נרוויח יותר מהשפע והמחירים הנמוכים. אבל ברגע שעוד ועוד מדינות שוברות את הכללים, אנחנו נכנסים לעולם פרוטקציוניסטי, שבו כל אחד שומר על האינטרסים שלו אבל אני ואתה נשלם את המחיר. הטלפון והמכונית יעלו הרבה יותר. הנה, באירופה העלו עכשיו את המכסים על אופנועי הארלי דייוידסון, ומי שרוצה לקנות כעת את האופנוע הזה ישלם 20 או 30 אחוזים יותר. כל העולם נכנס למערבולת ולטלטלה". יצרנית האופנועים הוותיקה, שמנייתה ירדה בכ־30%, הודיעה כי היא מתכוונת להעביר את הייצור שלה אל מעבר לים, וזכתה לציוץ זועם של הנשיא, שאיים כי "יוטלו עליה מכסים שלא ראתה מימיה!"
עיקר דאגתם של הפרשנים והשווקים הוא על העובדה שטראמפ אינו מתייעץ עם איש לפני שהוא מטיל את פצצותיו, וכך נבצר מהם לדעת אם מדובר במדיניות שקולה הצופה פני עתיד או בגחמות של רגע. למרות זאת, איש אינו יכול לקחת מהנשיא את השינויים שכבר הצליח להנהיג. העולם הבין שארה"ב של היום עניינית וממוקדת יותר וסלחנית וסובלנית פחות, ע"ע קוריאה הצפונית. "אם הוא תכנן את כל מה שעשה עד היום, יהיו שיגידו שהוא גאון", אומר פסטרנק. "השאלה היא אם זו משנה סדורה או קפריזות מתחלפות, שעד כה הצליחו. הוא עושה את מה שאף נשיא או מדינה לא עשו עד היום, ואומר לסינים 'עד כאן'!"
המלחמה בעיצומה ואיש אינו יודע מה ילד יום. לדברי מומחי ההשקעות, הסינים אינם מוותרים על הכבוד הלאומי שלהם, ונשיא סין שי ג'ינפינג כבר הודיע כי הוא מחויב למדיניות של "עין תחת עין". במקרה כזה עלולה להתרחש עליית מחירים גבוהה בעולם וקריסת תעשיות. בינתיים המלחמה מתרחשת ברמת ההצהרות, אבל אם בעתיד הקרוב המכסים על פלדה ומתכות אחרות יזנקו, תעשיות רבות יעריכו מחדש את אפשרות קיומן.
אבל בימים האחרונים החלו להישמע בבייג'ינג קולות המטילים ספק במוכנותה של סין למלחמה. אקדמאים בולטים בסין החלו לפרסם מאמרים, המופצים באינטרנט הסיני המצונזר ומגיעים לעיני הגורמים הממשלתיים, שבהם הם תוהים אם הכלכלה הסינית, שצמיחתה כבר הואטה, מסוגלת לעמוד בכך.
איך תשפיע המלחמה הזו על ישראל?
"אנחנו לא הזנב של הכלב, אנחנו הפשפש על הזנב", צוחק פסטרנק. "אנחנו מרגישים את הטלטלות היות שאנו מוּטי סחר חוץ באופן מובהק, ואין ספק שעלולה להיות השפעה משמעותית בהיבט של הסכמי הסחר שלנו. מצד שני אנחנו על הגל המוצלח של הכלכלה העולמית, שהן חברות הטכנולוגיה הנמצאות בשיאן, שבהן אנחנו בחוד החנית כמרכז פיתוח עולמי, כך שאנו בתקופה טובה מאוד הנותנת לנו יתרון ברור. אך לא לעולם חוסן".
לאן זה הולך?
"אינני יודעת", מודה הדי כהן. "כדור הבדולח שלי די עכור בימים אלה…" 
