מחקר חדש טוען כי פרוות עצלנים מקוסטה ריקה מכילה חיידקים המייצרים אנטיביוטיקה שיכולה להוות פתרון לבעיה ההולכת וגוברת של "חרקי על" העמידים לארסנל התרופות ההולך ומתמעט של האנושות.
פרוות העצלן, מצא המחקר, מארחת קהילות שוקקות של חרקים, אצות, פטריות וחיידקים שחלקם עלולים להוות סיכון למחלות. עם זאת, אומרים מומחים, נראה כי היונקים המפורסמים בתנועתם האיטית, עמידים באופן מפתיע בפני זיהומים.
"אם אתה מסתכל על פרוות העצלן, אתה רואה תנועה: אתה רואה עשים, אתה רואה סוגים שונים של חרקים… בית גידול נרחב מאוד", אמר מקס צ'וואריה, חוקר מאוניברסיטת קוסטה ריקה, לסוכנות הידיעות הצרפתית. "ברור שכאשר יש דו קיום של סוגים רבים של אורגניזמים, חייבות להיות גם מערכות השולטות בהם", אמר.
צ'וואריה וצוותו לקחו דגימות פרווה מעצלנים בקוסטה ריקה כדי לבחון מה יכולה להיות מערכת הבקרה הזו. הם מצאו את קיומם האפשרי של חיידקים המייצרים אנטיביוטיקה ש"מאפשרים לשלוט בהתרבות של חיידקים שעלולים לגרום למחלות", כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Environmental Microbiology.
"אין זיהום"
העצלן הוא סמל לאומי בקוסטה ריקה הנינוחה, ואטרקציה תיירותית במדינה המרכז אמריקנית. גם מיני עצלנים בעלי שתי אצבעות (Choloepus Hoffmanni) וגם מיני עצלנים עם שלוש אצבעות (Bradypus variegatus) חוו צניחה באוכלוסייתם, כך על פי הרשימה האדומה של המינים המאוימים של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע. הם חיים תחת מחסה העצים בג'ונגל בחוף הקריבי, שם האקלים חם ולח.
ג'ודי אביי, האמריקאית, מנהלת מקלט בג'ונגל הרגוע כדי לטפל בעצלנים שנפצעו לאחר שבאו במגע עם בני אדם או בעלי חיים אחרים. היא מטפלת ומשקמת את היצורים במטרה לשחרר אותם בחזרה לטבע. "מעולם לא קיבלנו עצלן שהיה חולה, או שסבל מזיהום", אמרה ל-AFP. "קיבלנו עצלנים שנשרפו על ידי קווי חשמל וכל הזרוע שלהם פשוט נהרסה… ואין זיהום. אני חושבת שאולי במהלך 30 השנים (היינו פתוחים), ראינו חמש חיות שהגיעו עם פציעה נגועה בזיהום. אז זה אומר לנו שמשהו קורה במערכת האקולוגית בגוף שלהם".
אייווי, שהקימה את המקלט עם בעלה המנוח בקוסטה ריקה, לואיס ארויו, מעולם לא שמעה אפילו על עצלן בביתה באלסקה. מאז שקיבלה את העצלן הראשון שלה, שאותו כינתה "באטרקאפ", ב-1992, היא טיפלה בכ-1,000 בעלי חיים.
השראה מפניצילין
החוקר צ'וואריה לקח דגימות פרווה שנלקחו מעצלנים במקלט כדי לבדוק במעבדתו. הוא החל את המחקר שלו ב-2020, וכבר איתר 20 מיקרואורגניזמים "מועמדים" שמחכים לשמות. אבל הוא אמר שיש עוד דרך ארוכה לקביעה אם תרכובות העצלן יכולות להיות שימושיות לבני אדם.
"לפני שחושבים על יישום בבריאות האדם, חשוב להבין תחילה… באיזה סוג של מולקולות מדובר", אמר צ'וואריה. דוגמה לכך היא פניצילין, שהתגלה ב-1928 על ידי המדען הבריטי אלכסנדר פלמינג, שגילה כי זיהום פטרייתי של תרבית מעבדה הורגת חיידק הגורם למחלה. גילויו של קוטל החיידקים הראשון בעולם, או האנטיביוטיקה, זיכה אותו בפרס נובל לרפואה לשנת 1945.
עם זאת, עמידות מיקרוביאלית לאנטיביוטיקה היא בעיה הולכת וגוברת, כלומר, חלק מהתרופות כבר לא פועלות כדי להילחם בזיהומים שהם נועדו לטפל בהם. עמידות לאנטי-מיקרוביאלית היא תופעה טבעית, אך שימוש יתר ושימוש לרעה באנטיביוטיקה בבני אדם, בבעלי חיים ובצמחים החמירו את הבעיה. ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד שנת 2050, עמידות לאנטיביוטיקה עלולה לגרום ל-10 מיליון מקרי מוות בשנה. "פרויקטים כמו שלנו יכולים לתרום למציאת… מולקולות חדשות שניתן להשתמש בהן, בטווח הבינוני או הארוך, במאבק הזה נגד עמידות לאנטיביוטיקה", אמר צ'וואריה.
