אוכלוסיית הקנגורו של אוסטרליה עלולה לפגוע ולהיפגע אם תמשיך לצמוח ללא מעצורים. כך הזהירו השבוע אקולוגים במדינה, והמליצו על השמדה בקנה מידה תעשייתי של החיות הקופצניות.
עבור זרים הקנגורו הוא הסמל המוכר ביותר של הטבע האוסטרלי, אבל בתוך המדינה הפכה החיה המקומית לכאב ראש סביבתי עצום. לקנגורו יש מחזור גידול בעל השתנות קיצונית. כאשר יש עשב רב בשפע, אחרי עונה גשומה מאוד, מספרם עשוי לעלות בעשרות מיליונים. המוני קנגורואים מסוגלים להפשיט שטחי מרעה במהירות, והאקולוגית קתרין מוסבי מזהירה שכאשר המזון יאזל, הם ימותו ברעב בהמוניהם.
"בבצורת הקודמת הערכנו שבאזורים מסוימים מתו 80 או 90 אחוזים מהקנגורואים", אומרת מוסבי. "הם מתים מרעב; נכנסים לשירותים ציבוריים ואוכלים נייר טואלט, או שוכבים על הכביש מורעבים בזמן שהגורים שלהם מנסים לינוק".
לדבריה, הדרך הטובה ביותר להציל קנגורואים מהגורל הזה היא לירות בהם ולהשתמש בבשרם כדרך למתן את הצמיחה. "זה יפחית את המספרים כך שכאשר תהיה בצורת, לא נסבול מבעיות רווחה. אם נראה בהם משאב וננהל אותם כך, נימנע ממקרי המוות האסוניים שראינו בעבר".
אוכלוסיית הקנגורו מוגנת באוסטרליה, אך המינים הנפוצים ביותר אינם בסכנת הכחדה. ציידים בעלי רישיון רשאים לצוד אותם ברוב תחומי השיפוט. מדי שנה נורים כחמישה מיליון קנגורואים, כחלק מתעשייה מקומית שמשתמשת בבשרם למזון, כאוכל לחיות מחמד ועוד.
דניס קינג, מאיגוד תעשיית הקנגורו באוסטרליה, מאמין שהמדינה מצויה על סף גל צמיחה נוסף באוכלוסיית הקנגורו. "אחרי שלוש שנים של גשמים מרובים לאורך החוף המזרחי, זהו תרחיש הצמיחה המושלם של אוכלוסיית הקנגורו. מחזור הרבייה באמת הואץ", הוא אומר. לדבריו, אוכלוסיית הקנגורו הלאומית צנחה מתחת ל־30 מיליון בעקבות בצורת משתקת בתחילת שנות האלפיים, אך זינקה מאז ועלולה להגיע בקרוב ל־60 מיליון. לשם השוואה, באוסטרליה יש כיום רק כ־25.5 מיליון תושבים.
פעילי זכויות בעלי חיים גינו את ההשמדה המסחרית וכינו אותה "טבח אכזרי", אך ג'ורג' וילסון, חוקר מוביל בתחום ניהול אוכלוסיית הקנגורו, אומר שהניסיונות לסגור את התעשייה הונעו מכוונות טובות, אם כי בסופו של דבר היו מוטעים: "הם אומרים שזה לא אתי, אבל זה גם לא אתי לתת להם למות ברעב. אין קשר לאכזריות בסיפור הזה". מוסבי מסכימה ואומרת שהפסקת ההשמדה של הקנגורו תהיה המעשה האכזרי יותר בטווח הארוך.
