מחזור פלסטיק אמור לסייע להתמודדות עם בעיית הפסולת בעולם, אך מחקר חדש מצביע על כך שהוא עלול להחמיר בעיה סביבתית מדאיגה אחרת: זיהום מיקרופלסטיק.
מחקר שנערך לאחרונה והתמקד במתקן מחזור בבריטניה מצביע על כך שבין 6 ל-13 אחוז מהפלסטיק המעובד עלול בסופו של דבר להשתחרר למים או לאוויר כמיקרו-פלסטיק – חלקיקים זעירים הקטנים מחמישה מילימטרים, שנמצאו בכל מקום – משלג באנטארקטיקה ועד בתוך גוף אדם.
"יש פה פער כל כך גדול שאף אחד אפילו לא חשב עליו, שלא לדבר על חקר אותו בפועל", אמרה ארינה בראון, מדענית פלסטיק שהובילה את המחקר בזמן שהייתה באוניברסיטת סטרטקלייד בגלזגו, סקוטלנד.
המחקר מוסיף לחששות ההולכים וגוברים כי מחזור אינו יעיל כפתרון לבעיית זיהום הפלסטיק כפי שרבים עשויים לחשוב. רק חלק קטן מהפלסטיק המיוצר ממוחזר: כ-9% ברחבי העולם וכ-5 עד 6% בארצות הברית, על פי כמה הערכות עדכניות.
המחקר נערך במתקן יחיד למחזור פלסטיק, אך מומחים אומרים שאין להקל ראש בממצאיו. "זהו מחקר אמין מאוד", אמרה ג'ודית אנק, בכירה לשעבר בסוכנות להגנת הסביבה תחת נשיא ארה"ב ברק אובמה, שעומדת כעת בראש ארגון ההסברה Beyond Plastics. ולא הייתה מעורבת במחקר. "זהו רק מתקן אחד, אבל הוא מעלה בעיות מטרידות, והוא אמור לעורר השראה בסוכנויות הרגולטוריות הסביבתיות לשכפל את המחקר במתקני מחזור פלסטיק אחרים".
איך עובד מחזור פלסטיק?
אמנם יש הרבה סוגים שונים של פלסטיק, אבל מומחים רבים אומרים שרק דברים העשויים מסוג מספר 1 ו-2 באמת ממוחזרים ביעילות בארצות הברית. במתקני מחזור, פסולת פלסטיק בדרך כלל ממוינת, מנוקה, קצוצה או מגוררת לחתיכות, מותכת ומעצבת מחדש.
זה לא מפתיע שתהליך זה יכול לייצר מיקרופלסטיק, אמרה אנק. "באופן שבו פועלים מתקני מיחזור פלסטיק, יש הרבה חיכוך ושחיקה מכניים".
בראון וחוקרים אחרים ניתחו את פיסות הפלסטיק שנמצאו בשפכים שנוצרו על ידי מתקן המחזור. הם העריכו שהוא יכול לייצר עד 6.5 מיליון פאונד של מיקרופלסטיק בשנה, או כ-13% מהמסה של כמות הפלסטיק הכוללת שהמתקן מקבל מדי שנה. החוקרים גם מצאו כמויות גבוהות של מיקרופלסטיק כשבדקו את האוויר במתקן, אמרה בראון.
האם מסננים יעזרו?
המחקר בחן גם את מי השפכים של המתקן לאחר התקנת מסננים. עם סינון, אומדן המיקרו-פלסטיק המיוצר ירד לכ-3 מיליון פאונד בשנה.
אפילו עם השימוש במסננים במפעל, העריכו החוקרים שיש עד 75 מיליארד חלקיקי פלסטיק למטר רבוע בשפכים של המתקן. רוב החלקים המיקרוסקופיים היו קטנים מ-10 מיקרומטר, בערך בקוטר של כדורית דם אדומה אנושית, עם יותר מ-80% מתחת לחמישה מיקרומטר, אמרה בראון.
היא ציינה כי מתקן המחזור שנחקר היה "חדיש יחסית" ובחר להתקין סינון. "חשוב באמת לקחת בחשבון שלכל כך הרבה מתקנים ברחבי העולם אין שום סינון", היא אמרה. "אולי יש להם כמה, אבל זה לא מוסדר בכלל."
בעוד שמסננים יעילים יכולים לעזור, בראון ומומחים אחרים אמרו שהם לא הפתרון. "אני לא חושבת שאנחנו יכולים לסנן את הדרך שלנו לצאת מהבעיה הזו", אמרה אנק.
יותר מחקר ורגולציה טובה יותר
אנק ומומחי פלסטיק אחרים שאינם מעורבים במחקר אמרו כי הוא מדגיש את הצורך לבחון את הנושא יותר לעומק.
"הממצאים בהחלט מדאיגים מספיק כדי שיהיה ראוי לחקור הרבה יותר ולהבין כמה נושא זה עשוי להיות נרחב", אמרה אנג'ה ברנדון, מנהלת שותפה של מדיניות הפלסטיק של ארה"ב ב-Ocean Conservancy, עמותה ללא מטרות רווח.
בניגוד לדרכים אחרות שבהן מיקרופלסטיק יכול להתערבב בסביבה, מתקני מחזור יכולים להיות מקורות ניתנים לזיהוי, אמרה ברנדון. "אנחנו יודעים לאן מגיע הזיהום… ואנחנו יכולים לנקוט באמצעים כדי לעשות משהו בקשר לזה באמצעות היתרים, באמצעות רגולציה, דרך כל מיני חוקים שיש לנו", היא אמרה. "זהו תחום שנוכל לפעול בו, בתנאי שנלמד קצת יותר".
הסוכנות להגנת הסביבה הודיעה כי תבדוק את המחקר.
המשיכו למחזר
למרות ממצאי המחקר, מומחים הדגישו כי התשובה היא לא להפסיק את המחזור.
"מה שהמחקר הזה לא אומר לנו… זה שעלינו להפסיק למחזר פלסטיק", אמר ברנדון. "כל עוד אנחנו ממשיכים להשתמש בפלסטיק, מחזור מכני הוא באמת התרחיש הטוב ביותר של סוף החיים עבור חומרים אלה כדי למנוע מאיתנו להזדקק לייצור עוד ועוד פלסטיק".
פסולת פלסטיק שאינה בשימוש חוזר או ממוחזרת מגיעה בדרך כלל למזבלות או נשרפת, אמרה אנק. חשוב, היא ומומחים אחרים אומרים, שאנשים ימשיכו לנסות להפחית את כמות הפלסטיק שהם צורכים.
"זו לא סיבה מרכזית לכך שיש לנו בעיה כל כך משמעותית עם מיקרופלסטיק בסביבה", היא אמרה, "אבל זה יכול להיות חלק מזה, ויש בזה אירוניה כי זה כרוך במחזור".