מדענים השתמשו בתאי גזע כדי ליצור מבנים הדומים לעוברים אנושיים במעבדה, התפתחות שעוררה קריאות לרגולציה מחמירה יותר בתחום המתקדם במהירות. מספר מעבדות שונות ברחבי העולם פרסמו בשבעת הימים האחרונים מאמרים המתארים את המחקר שלהם בנושא גידול מודלים של עוברים אנושיים. לדברי מומחים, יש להתייחס אליהם בזהירות מכיוון שהמחקרים טרם זכו לביקורת עמיתים.
המעבדות השתמשו בטכניקות שונות כדי לעודד תאי גזע עובריים אנושיים, שיכולים להפוך לכל סוג של תא, להתאסף בעצמם למבנה הדומה לעובר – ללא צורך בזרע, ביצית או הפריה. המטרה היא לתת למדענים מודל לחקור עוברים אנושיים בדרכים שלא ניתן היה קודם לכן בגלל חששות אתיים, בתקווה לקבל תובנה חדשה לגבי הגורמים למומים מולדים, הפרעות גנטיות, אי פוריות ובעיות אחרות במהלך ההיריון.
ההכרזה הראשונה הייתה ביום רביעי שעבר, כאשר מגדלנה זרניקה-גוץ מאוניברסיטת קיימברידג' והמכון הטכנולוגי של קליפורניה תיארה את עבודת הצוות שלה במפגש השנתי של האגודה הבינלאומית לחקר תאי גזע בבוסטון. הדיווח על ההרצאה שלה התפרסם לראשונה על ידי העיתון "גרדיאן" הבריטי.
ביום חמישי פרסם הצוות של יעקוב חנא במכון ויצמן למדע בישראל מחקר טרומי המפרט את עבודתם על מודלים של עוברים אנושיים מבוססי תאי גזע. לאחר מכן, צוות זרניקה-גוץ הדפיס במהירות פרסום מוקדם משלו, ונתן מידע נוסף. מעבדות אחרות שבסיסן בסין ובארצות הברית הלכו בעקבותיו, והדפיסו פרסומים מוקדמים בסוף השבוע שעבר.
חוקרים הסתייגו מדיווחים בתקשורת המכנים את צברי התאים "עוברים סינתטיים", ואמרו שהם אינם סינתטיים לחלוטין, כיוון שצמחו מתאי גזע, ובנוסף לא צריך להגדירם עוברים.
'בלתי ניתן להשוואה'
מגוון הפרסומים הדגיש את האופי התחרותי ביותר של המחקר בתחום זה. באוגוסט בשנה שעברה, בהפרש של שבועות בודדים אחד מהשני, שני הצוותים, של זרניקה-גוץ וחנא, פרסמו מאמרים על עבודתם ביצירת המבנים דמויי העובר הראשונים באמצעות תאי גזע מעכברים.
שני הצוותים אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית כי המחקרים החדשים שלהם התקבלו על ידי כתבי עת יוקרתיים – וכי הם הציגו בכנסים את עבודתם, מספר חודשים לפני תשומת הלב התקשורתית האחרונה. חנא דחה את הרעיון שכל אחת מהקבוצות היא "ראשונה", ואמר שהם השיגו הישגים שונים לגמרי. הוא אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית שלדגמים שלו יש "שליה, שק חלמון, חלל מי שפיר" ותכונות עוברים אחרות שלדבריו חסרו למבנים של זרניקה-גוץ.
נראה כי חוקרים אחרים הסכימו שהמודלים של חנא היו מתקדמים יותר, וגם שיבחו את הצוות שלו על השימוש רק בשינויים כימיים ולא גנטיים כדי לשדל את התאים למבנים דמויי עובר. "הדמיון (של המודל של חנא) לעובר הטבעי הוא מדהים, כמעט בלתי ניתן להשוואה", אמר ג'סי וונפליט, חוקר במכון מקס פלנק לביולוגיה וגנטיקה של תאים מולקולריים בגרמניה.
דריוס ווידרה, מומחה לביולוגיה של תאי גזע באוניברסיטת רידינג בבריטניה, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי עדיף לחכות לביקורת עמיתים לפני שמשווים בין המחקרים. אבל "ההשפעה של שני המחקרים היא עצומה", הוסיף. "עלינו לנסות להימנע מהייפ לא בריא מכיוון שהטכנולוגיה הזו נמצאת בשלב מוקדם – אבל כבר עכשיו, יהיה צורך בהנחיות רגולטוריות חדשות".
בתוך 'הקופסה השחורה'?
שתי המעבדות אמרו שהן גידלו את מודל העוברים שלהן במשך 14 ימים, הגבול החוקי לגידול עוברים אנושיים במעבדה במדינות רבות. לאחר 14 ימים עוברים מתחילים לארגן תאים ליצירת איברים, כולל המוח, תקופה שנקראת "הקופסה השחורה" מכיוון שמעט ידוע על עוברים אנושיים מעבר לנקודה זו.
התקנות למחקר בתחום זה שונות בין המדינות, אך רובן חלות על עוברים שהופרו – פרצה שדגמים דמויי עוברים חדשים חומקים דרכה. אוניברסיטת קיימברידג' אמרה ביום שישי שהיא השיקה פרויקט לפיתוח מסגרת רגולטיבית ראשונה עבור מודלים של עוברים אנושיים מבוססי תאי גזע בבריטניה.
המדענים המעורבים הדגישו שהם לא מתכוונים להשתיל את דגמי העובר שלהם ברחם אנושי – ושגם אם זה ייעשה, זה לא יוביל לתינוק. מודל עוברים שהושתל בקופת מקוק כחלק ממחקר מוקדם יותר גרם לכמה סימני הריון, אך לא שרד, אמר ווידרה.
ג'יימס בריסקו ממכון פרנסיס קריק בבריטניה קרא לחוקרים "לנהוג בזהירות, בעדינות ובשקיפות". "הסכנה היא שלצעדים מוטעים או טענות לא מוצדקות תהיה השפעה מקררת על הציבור ועל קובעי המדיניות, זה יהיה כישלון גדול לתחום".
