סקירה חדשה ומסיבית של כמעט 400 שוניות אלמוגים ברחבי העולם מגלה שכרישים שפעם נפוצו במים ההם הולכים ונעלמים, סימן מטריד לכך שלדגים האימתניים נשקפת סכנת הכחדה גבוהה בהרבה ממה שחשבו בעבר.
אוכלוסיות של חמישה כרישי שונית מצויים הציגו צניחה מדהימה של בין 60 ל־73 אחוזים במהלך חצי המאה האחרונה, כך דיווח לאחרונה צוות של 150 חוקרים בכתב העת "סיינס".
"זה לגמרי שומט לסת", אמר דיוויד שיפמן, ביולוג ימי מאוניברסיטת מדינת אריזונה, שלא היה מעורב במחקר. "זה אומר שאם אתה מסתכל על כל כרישי השונית בכל השוניות בכל מקום, אתה מגלה דפוס דומה מאוד". התוצאות גורמות לחשש לא רק באשר לאובדן הטורפים המפורסמים הללו, אלא גם מההשפעות על דגים לכל אורך שרשרת המזון, ועל קהילות החוף התלויות במערכות אקולוגיות ימיות תוססות כדי להשיג חלבון.
האוקיינוס, במילים פשוטות, לא יהיה מקום בריא ללא כרישים. "מבחינתנו, המדענים שעובדים עם כרישים, המצב מפחיד", אמר מריו אספינוזה, ביולוג ימי באוניברסיטת קוסטה־ריקה ומחבר שותף של מאמר המחקר.
לדברי חוקרים, הסיבה לצניחה היא דיג־יתר פראי. במדינות אסייתיות רבות, מרק סנפיר כרישים הוא מנה שמוגשת בחגיגות גדולות, כאשר דייגים במים מסוימים קוצצים סנפירים מכרישים ומשליכים את יתר הגופה מעל הסיפון. ארצות הברית אסרה בשנה שעברה על מכירת סנפירי כרישים, אך המעדן עדיין נהנה מיוקרה בשווקים רבים.
באזורים אחרים, קבוצות דייגים פוגעים בשוגג באוכלוסיית הכרישים על ידי דלדול הטרף שלהם. ראש המחקר קולין סימפנדורפר, מדען כרישים מאוניברסיטת ג'יימס קוק באוסטרליה, לא ציפה לראות צניחות חמורות כל כך, אבל המדידות הסופיות היו מפכחות. "כולם שקעו לרמות שלא ציפינו".
כדי לערוך את מפקד הכרישים, חוקרים שעבדו ברחבי העולם – משוניות באוקיינוס ההודי סמוך למזרח אפריקה, דרך שונית המחסום הגדולה באוסטרליה, ועד צבירי אלמוגים באיים הקריביים – הפילו מצלמות "גו־פרו" מתחת למים לצד שקי פיתיון. ואז הם המתינו, תוך שהם מקליטים יותר מ־20 אלף שעות וידאו. צבא של מתנדבים השקיע שעות נוספות בצפייה בסרטונים כדי לחשב את הכרישים שהופיעו כדי לנשנש. הם התמקדו בחמישה מינים מרכזיים: כריש שונית קריבי, מפרקתן הבינים, כריש שונית אפור, כריש שחור־סנפירים וכריש לבן־קצוות.
"זה מאמץ עצום לבחון שעות רבות כל כך של צילומים", אמר סימפנדורפר. "כדי לחזור על המחקר בהמשך, ננסה כנראה להשתמש בהרבה יותר בינה מלאכותית". הירידות במספרים, שחושבו באמצעות מודלים שבוחנים כיצד שוניות בריאות צריכות להיראות, היו בולטות ביותר במדינות פחות עשירות עם תקנות רופפות. סמוך למדינות עשירות יותר ובאזורים מוגנים, המים שפעו כרישים רבים.
במקומות ללא כרישים רבים, מינים של כנפתנים פרחו והשתלטו על תפקיד הטורף העליון. אולם כנפתנים אינן תחליף אמיתי לכרישים. בלי הטורף העליון שלהן, שרשרות המזון של האוקיינוסים מתפרקות. הטורף מטפח את המגוון הביולוגי בשוניות האלמוגים על ידי אכילה מאוכלוסיות טורפות רבות בגודלן, מה שנותן לדגים אחרים הזדמנות לשגשג.
בסך הכל, שליש מכל הכרישים, הכנפתנים והמינים הקשורים נמצאים בסיכון להיכחד, כך הזהירו חוקרים בעבר.
בין האזורים המנוהלים טוב יותר נמצאים המים מול חופי קוסטה־ריקה, שעובדת עם אקוודור, קולומביה ופנמה. ארבע המדינות מתחרות על הרחבת וחיבור אזורים מוגנים ימיים באוקיינוס השקט והקלה על נדידת כרישים, לווייתנים וצבי ים בין אזורים עשירים מבחינה אקולוגית כמו האי קוקוס בקוסטה־ריקה וגלפגוס באקוודור. "אנחנו צריכים להתחיל לשפר את העבודה שאנחנו עושים עם הממשלות המקומיות", אמר אספינוזה.
מול חופיה של ג'מייקה, לעומת זאת, הכרישים מתקשים לשרוד בזמן שדייגים מקומיים דגים את הטרף שלהם במספרים גדולים. אחד המכשולים הגדולים ביותר להגנה על כרישים בג'מייקה ובמקומות אחרים הוא המוניטין שלהם. כל דיווח על כריש שנושך אדם, אף שאירועים כאלה נדירים, מעורר בקרב הציבור פחדים שמקשים על חקיקת מדיניות כדי להגן עליהם.
"ליוזמות שימור כרישים קשה מאוד להתקבל בברכה ולזכות לחיבוק ויישום בפועל", אמר דיין בודו, מנהל מדיניות האוקיינוס העולמי באקווריום ג'ורג'יה, שעשה חלק גדול מעבודות הסקר סביב ג'מייקה. "הם רואים בכרישים יצורים מרושעים".
ממצא אחד היה מעודד: שוניות רבות נטולות כרישים קרובות לשוניות אחרות המלאות בהן. על ידי הפחתת דיג־יתר, אותן אוכלוסיות בריאות יכולות ליישב מחדש את המים המדוללים מהכרישים. "בעיניי, המשמעות היא שלא מאוחר מדי", אמר שיפמן.
