השאלה מהו הנהר הארוך בעולם – הנילוס או האמזונס – עוררה ויכוח סוער במשך שנים. משלחת שתצא בקרוב ליערות הגשם של דרום אמריקה שואפת לענות עליה באופן סופי.
באמצעות סירות ממונעות באנרגיה סולרית ובדיווש, צוות בינלאומי של חוקרים מתכנן לצאת באפריל 2024 למקור האמזונס בהרי האנדים הפרואניים, ואז לשוט כמעט 7,000 קילומטרים לאורך קולומביה וברזיל אל שפך הנהר העצום בדרום האוקיינוס האטלנטי.
"המטרה העיקרית היא למפות את הנהר ולתעד את המגוון הביולוגי של המערכות האקולוגיות", אמר מתאם הפרויקט, החוקר הברזילאי יורי סנדה. הצוות גם מתכנן לצלם סרט תיעודי על המשלחת. כעשרה בני אדם שטו עד כה לכל אורכו של נהר האמזונס, לדברי סנדה, שמנהל את חברת הפקת הסרטים "אוונטורס" עם אשתו ורה.
האמזונס, אבי העורקים הפועם של יער הגשם הגדול בעולם, הוכר זה מכבר כנהר בעל הנפח הגדול ביותר בעולם, שכן הוא מזרים יותר מים מהנילוס, היאנגצה והמיסיסיפי גם יחד. אבל בה בעת קיימת מחלוקת גיאוגרפית ארוכת שנים בשאלה אם הוא ארוך מהנילוס, והיא נעשתה מורכבת בגלל סוגיות מתודולוגיות ומחלוקת בשאלה בסיסית מאוד: היכן האמזונס מתחיל והיכן נגמר.
ספר השיאים של גינס מעניק את התואר לנהר האפריקני, אבל "אורך הוא יותר עניין של הגדרה מאשר מדידה פשוטה", הוסיף הספר בהערה. אנציקלופדיה בריטניקה קובעת כי אורכו של הנילוס הוא כ־6,650 קילומטרים, ואורך האמזונס הוא 6,400. המדידה מגדירה את ראשיתו של הנהר בנהר אפורימאק שבדרום פרו.
בשנת 2014, מדען המוח והחוקר האמריקני ג'יימס "רוקי" קונטוס פיתח תיאוריה חלופית, שקובעת את מקור האמזונס רחוק יותר, בנהר מנטארו שבצפון פרו. אם היא תתקבל, זה אומר ש"למעשה, האמזונס ארוך ב־77 קילומטרים יותר ממה שחשבו גיאוגרפים קודם לכן", אומר קונטוס. שינויים נוספים בהגדרות המדידה ובפרטיה עשויים להאריך את האמזונס אף יותר, ואולי להציב אותו מעל הנילוס בדירוג הנהרות הארוכים.
המשלחת של סנדה תתחקה אחר מקורות נהר האפורימאק ונהר המנטארו. קבוצה אחת, בהדרכת קונטוס, תשוט במורד המנטארו בקיאק. השנייה תדהר לאורך גדות האפורימאק, רכובה על סוסים, עם החוקרת הצרפתייה סלין קוסטו, נכדתו של האוקיינוגרף האגדי ז'ק קוסטו. במפגש הנהרות יצאו סנדה ושני חוקרים אחרים לחלק הארוך ביותר של המסע, וישוטו בשלוש סירות קאנו שנבנו בהתאמה אישית, ואשר מצוידות בחיישן למדידת מרחק. "נוכל לבצע מדידה מדויקת הרבה יותר", אומר סנדה, ומוסיף שהחוקרים מתכננים להעביר את הטכנולוגיה המוטורית לשבטים ילידיים מקומיים בסוף המסע.
ההרפתקנים יחצו שטח מאוכלס באנקונדות, בתנינים וביגוארים – אבל הטורפים הללו לא מפחידים את סנדה, לטענתו. "אני מפחד מסוחרי סמים וכורים בלתי חוקיים", הוא טוען. הסירות יצוידו בתא נוסעים ממוגן ירי, והצוות מנהל משא ומתן עם הרשויות כדי להשיג ליווי חמוש לאזורים המסוכנים ביותר.
לדברי סנדה, ייתכן שהוויכוח על הנהר הארוך בעולם לא יוכרע, אבל הוא שמח שה"מירוץ" מושך את תשומת הלב לעושר הטבעי של יער הגשם באמזונס, וכן לצורך להגן על אחד הבלמים המרכזיים של שינויי האקלים. "האמזונס קיים, אבל ההשלכות של הפגיעה בו והחובה לשמר אותו שייכות לכולם", אמר סנדה.
המשלחת זוכה לגיבוי של ארגונים בינלאומיים, ובהם מועדון החוקרים ואוסף המפות של הרווארד. אם היא תצליח, ייתכן שהחוקרים יצאו למסע מדידות דומה לאורך הנילוס.
