רוצים להאריך ימים? ייתכן שמגורים לצד שטחים ירוקים הם חלק מהפתרון.
מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת סיינס אדוונסז טוען שאם תיחשפו לצמחייה סמוך למקום המגורים שלכם לאורך זמן, תוסיפו שנתיים וחצי בממוצע לתוחלת החיים שלכם. המחקר מוסיף לידע הקיים על התועלת הבריאותית של מגורים לצד צמחייה, שכן הוא שופך אור נוסף על האופן שבו הטבע משפיע על גופנו.
החוקרים בחנו חשיפה ארוכת טווח לשטחים ירוקים ואת השפעתה על הזדקנות ביולוגית בקבוצה של 900 נבדקים בארבע ערים אמריקניות.
"המחקר מראה שנוכחות ליד שטח ירוק הביאה לשינויים ביולוגיים ומולקולריים שניתן להבחין בהם בדם שלנו", אמרה פרופ' ליפנג הו, מרצה לרפואה מונעת בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן והחוקרת הראשית במחקר.

כדי לחקור את הקשר שבין חשיפה ארוכת טווח לצמחייה לבין הזדקנות, החוקרים השוו שינויים ביולוגיים הקשורים לגיל בקרב משתתפי המחקר במשך תקופה של עשרים שנים, ובדקו אותם מול נתונים על שטחים ירוקים בקרבת מקומות המגורים של אותם אנשים. בעזרת בדיקות די־אן־איי בדם, הם הצליחו למדוד גיל ביולוגי ברמה מולקולרית על ידי ניתוח שינויים קטנים באופן שבו פועלים גנים הקשורים לתהליך ההזדקנות, אמרה הו.
לדבריה, אם הגיל הביולוגי של אדם, שניתן להאיץ או להאט אותו בהתאם לאורח החיים שלו, מבוגר מגילו הכרונולוגי, הוא עלול להימצא בסיכון גבוה יותר לפיתוח מצבים בריאותיים שקשורים לגיל, כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם, או אלצהיימר. "הגיל הביולוגי תלוי במה שאנחנו עושים מדי יום, כולל מה אנחנו אוכלים ועד כמה אנחנו פעילים פיזית", אמרה הו. עם זאת, היא הוסיפה שהמחקר מדגיש שמדובר לא רק במה שכל אדם עושה למען בריאותו, אלא גם בשכונות ובקהילות שבהן הוא מתגורר.
"אנחנו מכירים את היתרונות של שטח ירוק בהפחתת תמותה מוקדמת", אמר פרופ' דיוויד רוחאס־רואדה, מרצה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת קולורדו סטייט, שחקר את היתרונות הבריאותיים של הצמחייה אך לא נטל חלק במחקר הנוכחי, "מחקר זה מסביר איך הדבר קורה על ידי תיאור הדרך שבה שטחים ירוקים יכולים לשנות את אופן ביטוי הגנים".

"זהו אחד המחקרים הראשונים שמדגימים כיצד חשיפה לטבע והחיים באזורים ירוקים יותר עשויות להוביל לשינויים מהותיים בסמנים הביולוגיים של ההזדקנות", הוסיף פיטר ג'יימס, אפידמיולוג סביבתי בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת הרווארד, החוקר טבע ובריאות אך לא היה מעורב במחקר.
כדי לבחון שטחים ירוקים, החוקרים השתמשו בהדמיית לוויין ויישמו מדד מקובל של כימות צמחייה, אמרה קייזו קים, המחברת הראשית של המחקר, וחוקרת פוסט־דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. היא הוסיפה שהם גם זיהו גנים גדולים ליד בתי המשתתפים. אומנם הדבר עזר לזהות את המיקום והכמות של חיי הצומח, אך לא סיפק פרטים על סוג השטח הירוק – כך למשל, אם האזור המדובר הוא מסלול גולף או שביל טבע מיוער.
"יש לנו נתוני צמחייה, אבל הם מספרים לנו מעט מאוד על החומרים הפעילים בטבע, המשפיעים על הבריאות", אמר ג'יימס, "הם אומרים רק מהי כמות הצמחייה באזור נתון".
הבנת פרטים נוספים על השטחים הירוקים שנחקרו ומה אנשים עושים בהם חשובה במיוחד, אמרה קארן סטו, מנהלת מרכז היקסון לאקולוגיה עירונית בבית הספר לאיכות הסביבה של אוניברסיטת ייל, שלא השתתפה במחקר: "מכיוון שאנחנו לא יודעים איזה סוג של שטח ירוק זה, אני חושבת שבערים, למשל, הם לא יודעים אם זה מספיק רק לשתול כמה עצי רחוב".
המחקר הותיר גם שאלות אחרות ללא מענה, כמו מדוע שיעור ההזדקנות הביולוגית לא נראה זהה ללא קשר לגזע, מגדר ומעמד סוציו־אקונומי. כך לדוגמה, החוקרים הבחינו ששחורים שהייתה להם חשיפה גבוהה יותר לשטחים ירוקים, צעירים רק בשנה אחת בגיל הביולוגי בהשוואה לממוצע של 2.5 שנים במחקר.
מומחים אומרים שיש צורך במחקרים נוספים כדי לאתר כיצד אנשים עשויים להפיק תועלת מצמחייה, ומהם הגורמים החברתיים האחרים שיכולים להיות מעורבים. בינתיים המחקר אמור לעודד אנשים לחשוב יותר על הסביבה שלהם בעת קבלת החלטות חיים בריאות, בנוסף לתזונה, שינה ופעילות גופנית, אמרה הו.
לדברי ג'יימס, המחקר צריך גם להניע קובעי מדיניות לשלב את הטבע בחיי היומיום של אנשים: "אנחנו צריכים לשנות את נקודת המבט שלנו על שטח ירוק, ולראות בו חלק חיוני מתשתיות עירוניות, בדיוק כמו מערכות ביוב ואיסוף אשפה".