מצד אחד, במשקל של עד 190 טון, ישנו הלוויתן הכחול. היצור המפלצתי הזה, שעדיין שוחה בימותיו של כדור הארץ, הוא בעל תואר החיה הכבדה ביותר שאי פעם התקיימה על הכוכב שלנו – בהווה כמו גם בעבר.
אך מהצד השני הפציע לפתע מתמודד חדש־ישן: יונק ימי ענק שנכחד לפני מיליוני שנים. מאובנים של עצמות הלוויתן העתיק הזה שנחפרו לאחרונה ממדבריות פרו מרמזים שהוא שקל עד 340 טון, ובכך מאתגר את מעמדו של הלוויתן הכחול בתור הנתין הגדול ביותר אי פעם של ממלכת החיות.
כאשר אלברטו קולרטה ראה בפעם הראשונה את החוליות בגודל סלע של החיה הנכחדת, הוא לא האמין למראה עיניו. הוא תהה איך יצור גדול כל כך היה יכול לזוז.
"נחשפתי למשהו שמעולם לא ראיתי דומה לו", אמר קולרטה, חוקר מאוניברסיטת פיזה ומחבר מחקר שפורסם השבוע בכתב העת נייצ'ר ומתאר את המין הטרי של לוויתן פרהיסטורי ענק.
מגליה של החיה הטיטאנית כינו אותה "פרוסיטוס קולוסוס", או פשוט פי־קולוסוס. ולא רק שהיא עשויה לשבור את שיא החיה הגדולה ביותר, אלא גם לעורר מדענים לשקול מחדש את רעיונותיהם באשר לממדים שבעלי חיים מסוגלים להגיע אליהם.
"זו דרך חדשה שבה אפשר להפוך לענק", אמר הנס תוויסן, פליאונטולוג ומומחה לאבולוציה של לוויתנים באוניברסיטה הרפואית של צפון־מזרח אוהיו. עם גוף שנראה יותר כמו של פרת ים ופחות של לווייתן כחול, ברור שהוא עשה משהו שונה מלווייתנים אחרים כדי לשמור על המסה העצומה שלו.
אך לא כולם משוכנעים שהקולוסוס הזה, אף שהיותו ענק לא מוטל בספק, הוא באמת מסיבי יותר מלווייתן כחול. צוות המחקר מכיר בכך שההערכות שלו באשר למסת הגוף של בעל החיים בעלות טווח רחב, מ־85 טון עד 340 טון. הצוות הפיק רק שלד חלקי ללא גולגולת, מה שהוביל כמה מדענים לומר שדרושים עוד מאובנים לפני שיכתירו אלוף חדש במשקל כבד בממלכת החיות.
"אני לא חושב שאנחנו יודעים מספיק על קבוצת הלווייתנים הזו כדי להכריע איזו פרשנות על משקל הגוף שלה היא הנכונה", אמר ניק פיינסון, פליאונטולוג במכון הסמיתסוניאן. "אני ממש סקפטי לגבי ההערכות הגבוהות ביותר", הוא אמר, אך הוסיף: "ברור שהלוויתן הזה ממש גדול".
בממלכת החיות, בדרך כלל טוב להיות גדול. קל יותר להרתיע טורפים, לטפל בצעירים ולהתנייד כשאתה ענק. אבל ישנם גורמים רבים הפוגעים ביכולת הגדילה של בעל חיים. ביבשה, אחד המשמעותיים ביותר הוא כוח המשיכה עצמו. הרגליים צריכות להיות חזקות מספיק כדי לתמוך גוף כבד.
במים, הציפה עזרה לבעלי חיים להתנפח לגדלים עצומים. לווייתנים כחולים וקרובי משפחתם התפתחו לגודלם הנוכחי רק במיליוני השנים האחרונות, לאחר שעלייה פתאומית בעליית מי עומק באוקיינוסים סיפקה להם שפע קריל, הארוחה האהובה עליהם, שעזר לתדלק את גדילתם.
עם צלעות באורך של מטר וחוליות במשקל של יותר ממאה קילו כל אחת, השרידים המאובנים בני 39 מיליון השנים של הקולוסוס דרשו מסעות מרובים כדי לצאת מרגלי ההר בעמק איקה שבדרום פרו לאחר גילויו לפני 13 שנים. פירוש שמה המדעי של החיה הוא "לוויתן אדיר מפרו". הדגימה היום שוכנת במוזיאון הטבע בלימה.
עצמותיו היו עבות וקומפקטיות, יותר כמו של היפופוטם מאשר של לווייתן כחול, מה שמרמז שהוא לא רדף אחרי טרף שנע במהירות כמו קריל. לכן, הוא כנראה עשה משהו מיוחד כדי לשמר את משקלו. לדברי החוקרים, ייתכן שהפי־קולוסוס ניזון מקרקעית הים, בלס עשב ים, ואכל בעלי חיים או פגרים בקרקעית.
אך יש כמה בעיות עם כמה מההשערות האלה. ראשית, לא ידוע על לוויתן שניזון מצמחים. ונדרשו המון חיות מתות כדי לקיים אוכל נבלות גדול כמו פי־קולוסוס. "קשה לי לחשוב כמה פגרים יידרשו כדי לקיים את החיה הזו", אמר תוויסן.
אך לא משנה כיצד הוא ניזון, התגלית חשפה שישנן דרכים רבות שבהן לווייתנים יכולים להתפתח לענקים. "ברור שפרוסיטוס מראה שישנן הרבה דרכים אחרות להיות לוויתן", אמר פיינסון. "ועוד לא גילינו את כל הדרכים האלה. אז זה ממש מרגש".
בצוות המחקר מודים שהרעיונות שלהם בנוגע לתזונה מוטלים בספק. והם גם מודים שיש מגוון רחב בהערכות שלהם על גודלו של הלוויתן, בשל החלקים החסרים של השלד ובשל חוסר הוודאות בנוגע לבניית מודלים תלת־ממדיים של החיה.
"היינו שמרניים ביותר בגישה שלנו ולא סיפקנו אומדן אחד אלא מגוון של ערכים", אמר אלי אמסון, חוקר במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע בשטוטגרט בגרמניה, שגם היה שותף בכתיבת המאמר. הוא ציין שההערכה הנמוכה יותר של 85 טון עדיין "גדולה יותר מהרבה לווייתנים כחולים בוגרים", והצוות שלו לא היה יכול לקבוע מי באמת כבד יותר: פי־קולוסוס או הלוויתן הכחול. אבל, הוא הוסיף, "אנחנו יכולים לטעון במידה רבה של ודאות שהמשקל שלו היה בסביבות זה של הלוויתן הכחול".
הדרך היחידה לקבל מושג טוב יותר על איך נראו חייו – והיקפו – של פי־קולוסוס היא למצוא מאובנים נוספים. צוות המחקר מתכנן להמשיך לשוטט במדבר הפרואני אחר עצמות. בראש רשימת המשאלות נמצאת גולגולת, שתעזור לפתור את החידה של מה בדיוק אכל פי־קולוסוס כדי להיות כל כך גדול.
"אנחנו באמת צריכים גולגולת", סיכם קולרטה
