הקיץ כאן, והוא חם מאוד. עם הצמיחה הגוברת בביקוש למזגנים, מדענים מחפשים דרכים לשפר את היעילות האנרגטית של מערכות קירור ולהגביל פליטות מזיקות. החדשנות מתמקדת בשלוש חזיתות, ומרבית תשומת הלב ניתנת לצריכת האנרגיה. יחידות מיזוג אוויר לבדן אחראיות לכ־6 אחוזים מכלל החשמל בשימוש בארה"ב, אך כמה פריצות דרך כבר צמצמו את צריכת החשמל בחצי מאז 1990, לפי משרד האנרגיה האמריקני.
הטכנולוגיה החשובה ביותר להפחתת צריכת האנרגיה היא "אינוורטר", המאפשרת לווסת את מהירות המנוע במקום להפעיל אותו ב־100 אחוז בכל רגע נתון. תכונות חדשות אחרות כוללות אוורור מבוקר לפי דרישה (DCV), המסתמך על חיישנים כדי לקבוע את מספר האנשים בחדר ולשנות את זרימת האוויר בהתאם.
תחום מרכזי נוסף הוא החיפוש אחר תחליפים לגזי הקירור המשמשים בכמעט 2 מיליארד יחידות המזגנים המותקנות בעולם, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית. במשך עשורים, מזגנים פעלו כמעט אך ורק באמצעות גזים המכונים CFC ו־HCFC, שנחשבים גרועים עד פי 10,000 יותר מפחמן דו־חמצני במונחי השפעה על ההתחממות הגלובלית. הם נאסרו לשימוש בפרוטוקול מונטריאול משנת 1987, ואחריהם הגיע ה־HFC, שגם הוא אמור לצאת משימוש בהדרגה עד ל־2050.
מפעלים ומבנים מסחריים כבר משתמשים בגזים חליפיים כמו אמוניה, שלא תורמת לאפקט החממה, ובפחמימנים כמו פרופאן, שתרומתם לאפקט החממה נמוכה. לדברי אנקיט קלנקי, מנהל במכון למחקרי האקלים רוקי מאונטיין, הגבלות בטיחות מעלות את "רמת התחכום" של המוצרים ולכן הם עולים יותר; עליית מחירים אינה חיובית בשוק מיזוג האוויר למגורים, ש"נוטה לפנות לכיוון המוצרים בעלי העלות הראשונה הנמוכה ביותר, ורק לאחר מכן למוצרים בעלי היעילות הגבוהה ביותר".
יש גם מי שמנסים לייצר מזגנים נטולי גז כלל, כמו חברת ההזנק פסקל טכנולוגיה מקיימברידג' במסצ'וסטס, שעובדת על מנגנון לשמירה על חומרי קירור במצב מוצק.
חידושים אחרים מתמקדים במוצרים שעוקפים את הדחיסה, תהליך עתיר אנרגיה שלא השתנה הרבה מאז שפותח מיזוג האוויר ב־1902. צוותי מדענים מהאוניברסיטה הלאומית של סינגפור ומכון וייס באוניברסיטת הרווארד תכננו מזגנים המשתמשים במים כדי לקרר את האוויר, ואב הטיפוס צורך רק רבע מהחשמל המשמש בתהליך הדחיסה המסורתי.
חברת ההזנק בלו פרונטיר, שביל גייטס הוא אחד ממשקיעיה, משתמשת בתמיסת מלח הלוכדת את הלחות באוויר, ואז מקררת אותו באמצעות מגע עם מים. הפתרון גם מאפשר לאגור אנרגיה, "כך שלא תצטרכו להתמודד עם מגבלות הקיבולת של התשתית", לדברי דניאל בטס, מנכ"ל החברה.
החדשנות עדיין אינה מספקת פתרון לטיפול בבעיה העיקרית השלישית הקשורה ליחידות קונבנציונליות: פריקת אוויר חם מחוץ לבניינים. אחת האפשרויות המעטות הזמינות הן משאבות חום גיאותרמיות, שמשתמשות ברשת צינורות קבורים שמתעלים טמפרטורות קרירות יותר מתחת לאדמה, ואינן משחררות אוויר חם.
