נכדתי בת ה-4, לוסיה, ואני שוב מתחילים לשחק ביחד.
דקה אחת אנחנו בועטים בכדורגל, רגע אחר כך אנחנו זורקים כדורסל מיניאטורי. מאוחר יותר, כשאני מחזיק את ידה, היא תפסע על גבי קיר אבן בגובה מטר לאורך שביל הגישה שלנו. מחר, כנראה, ננהל קרב כריות ונרדוף אחד אחר השני בחצר האחורית. בינתיים, אני מוכן לבירה.
אל תטעו: עזרה בגידול הנכדים היא אימון, ומשימות שגרתיות כמו הרמה, נשיאה ומעקב אחר ילדים צעירים כל היום או הלילה יכולה להיות די מאומצת. אבל מחקרים מצביעים על כך שסבים וסבתות שמשחקים בקביעות עם נכדים נשארים פעילים ובריאים זמן רב יותר, ובונוס – חיים יותר זמן.
לפעילות פיזית יש יתרונות ולא רק גופניים. באמצעות משחק פיזי ביחד, סבים, סבתות ונכדים יכולים להכיר טוב יותר, להבין ולהעריך אחד את השני. זוהי פעילות חברתית, מגרה נפשית, שנותנת לחיים תחושה נוספת של מטרה ומשמעות, ויכולה לבסס מערכת יחסים בריאה לכל החיים.
"משחק עם ילדים מוסיף ערך לא רק לילדים אלא גם למטפלים בוגרים", לפי "כוח המשחק", דו"ח משנת 2018 מהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים. מבוגרים יכולים "לחוות מחדש או לעורר מחדש את שמחת ילדותם שלהם ולהתחדש… המשחק מאפשר לילדים ולמבוגרים להיות שקועים בלהט בפעילות לפי בחירתם ולחוות שמחה עזה".
הממצאים הללו אינם מקריים. סבים וסבתות כיום יכולים לחיות יותר מהדורות הקודמים, וייתכן שיהיה להם יותר זמן פנוי לשחק מאשר להורים. "סבים וסבתות הם חברים נפלאים למשחק", אומר מייקל יוגמן, עוזר פרופסור לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה בהרווארד והמחבר הראשי של "כוח המשחק", לו יש בעצמו שני נכדים, בני שנתיים ו-4. "יש לנו כל כך הרבה הזדמנויות לשחק. אני אומר, 'לכו על זה!'"
בניית תרבות משפחתית פעילה
המשחק הפיזי בין סבא וסבתא ונכדים נחקר רק מעט, אך מחקר מאוניברסיטת גלזגו הראה כיצד סבים וסבתות "תורמים לתרבות משפחתית של פעילות גופנית". בפרויקט גייסו חמש משפחות בנות שלושה דורות, בכל אחת מהן לפחות ילד אחד, הורה אחד וסבא אחד, שהזדהו כפעילים גופנית. חוקרים צפו באנשים שלקחו שיעורי פעילות גופנית יחד. הסבים והסבתות למדו להכיר במשחק הפיזי כמרכיב מרכזי בתפקיד הטיפול בנכדים. משחק כזה בנה קשרים בין דורות והניע את הסבים והסבתות להישאר פעילים
"סבים וסבתות ממלאים לעתים קרובות תפקיד מפתח בעיצוב עמדות כלפי פעילות גופנית בתרבויות משפחתיות", אומר מייקל רוג'רס, פרופסור למחקרי ביצועים אנושיים ומנהל המרכז לפעילות גופנית והזדקנות באוניברסיטת וויצ'יטה סטייט. "הם יכולים להוות מודל לחיקוי בהעברת אורח חיים פעיל. הם נותנים לו לגיטימציה לדורות הבאים כתרגול כדאי להישאר בריא".
בבלגיה, חוקרים מאוניברסיטת Vrije University Brussel לקחו על עצמם את פרויקט "סבא וסבתא בריאים". בקרב תושבי בלגיה בני 50 ומעלה, על פי ההערכות, 62 אחוז מהגברים ו-70 אחוז מהנשים הם סבים וסבתות, אחד השיעורים הגבוהים באירופה. יותר ממחצית מאותם סבים וסבתות (53 אחוזים) דואגים לנכדים, בממוצע 13 שעות של טיפול בילדים בשבוע טיפוסי.
המחקר בן השנתיים – אולי הראשון מסוגו, שאמור להסתיים בשנה הבאה, משווה בין שלוש אוכלוסיות: סבא וסבתא שמטפלים בנכדים, סבים וסבתות שאינם מטפלים ולא סבים וסבתות. המחקר בוחן 276 משתתפים, חצי גברים וחצי נשים, כאשר כל הנכדים מתחת לגיל 5.
החוקרים מתכננים למדוד רמות של פעילות גופנית (קלה, מתונה ונמרצת) וכן התנהגות בישיבה, מצב הבריאות ואיכות החיים. המטרה היא ללמוד האם – וכיצד – הפעילות הגופנית אצל סבא וסבתא עולה ולאחר מכן לעצב קמפיין לאומי שיעזור למבוגרים בגיל מתקדם לשמור ולשפר את הבריאות.
יתרונות חברתיים, קוגניטיביים
ישנו מחקר נוסף המצביע על כך שסבים וסבתות, במיוחד סבתות, מרוויחות יתרונות בריאותיים רק מלהופיע כדי לטפל בנכדים, אפילו מבלי להיות פעילות פיזית. סקר הממומן על ידי המועצה למחקר כלכלי וחברתי בבריטניה תשאל 8,972 סבתות ו-6,567 סבים בני 50 ומעלה, שהיו להם לפחות נכד אחד וגרו באוסטריה, בלגיה, שוויץ, גרמניה, דנמרק, ספרד, צרפת, איטליה, יוון, הולנד ושוודיה. החוקרים מצאו שלסבתות שסיפקו טיפול בילדים – בין אם בתדירות גבוהה ובין אם לעיתים רחוקות – היו "מדדי בריאות גופניים גבוהים משמעותית" מאלה שלא סיפקו טיפול.
השגחה על נכדים, הם סיכמו, עשויה לעורר השראה בסבא וסבתא לשמור או אפילו להגביר התנהגויות בריאות, כולל פעילות גופנית.
מחקרים אחרים מחזקים את התוצאות הללו. מחקר אחד מצא שמחצית מהסבים והסבתות שקיימו אינטראקציה ישירה עם הנכדים היו בסבירות גבוהה יותר לחיות חמש שנים מאוחר יותר מאשר אלה שנותרו ללא מעורבות. אחר הגיע למסקנה שסבים וסבתות ששמרו על נכדיהם הראו תוצאות גבוהות יותר במבחנים קוגניטיביים מאלה שמעולם לא עשו זאת.
אז איך עושים זאת?
העדיפות מספר 1 היא למצוא פעילות ששניכם נהנים ממנה. אתה יכול אפילו להזמין את הנכד שלך להתנסות במשחקים פיזיים שאהבת בילדותך. אפשרויות בסיסיות נוספות הן הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים. ילדים נוטים להיות פעילים יותר בחוץ מאשר בתוך הבית, מה שמניב את תוצר הלוואי המשמח של לימוד על הטבע תוך הקטנת זמן המסך המוגזם.
"משחק ביחד הוא הטוב ביותר לשמירה על ילדים פעילים מכיוון שהילדים עצמם נהיו פחות פעילים", אומר קודי נשטרוק, מדריך רפואי המתמקד בשיפור בריאות הילד והמשפחה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק. "זה ההבדל בין האמירה שלך, 'לך לשחק', לבין זה ששניכם יוצאים לשחק".
