לאחר שהתבססו על תעשיית הנפט במשך עשרות שנים, מדינות ערב במפרץ בוחנות השקעה ב"מימן ירוק" כשהן מנסות לשנות את כלכלותיהן וגם להתמודד עם משבר האקלים. יצרניות הנפט, סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ועומאן, משקיעות בדלק הידידותי לסביבה בחיפוש אחר מקור הכנסה שיחליף את תעשיות הנפט והגז.
נראה כי מימן ירוק, שהוא המימן שנוצר כאשר אנרגיה מתחדשת מבצעת אלקטרוליזה של מים, פותר בעיות רבות: הוא גורם רק למעט זיהום ויש לו שימושים פוטנציאליים נרחבים, מה שיכול להפוך אותו למשתלם וידידותי לסביבה בו זמנית.
רוב המימן מופק מדלקים מזהמים, בעיקר נפט, אך מימן ירוק מופק ממים באמצעות אנרגיה מתחדשת כמו רוח, שמש ומים זורמים. בעוד שדלקי מאובנים יוצרים גזי חממה מזיקים כאשר הם בוערים, מימן פולט רק אדי מים. הוא מיועד לשימוש פוטנציאלי בתעשיות מזהמות כמו תחבורה, ספנות ופלדה.
אבל המימן הירוק, המהווה כיום פחות מאחוז אחד מכלל ייצור המימן, עדיין אינו בר-קיימא מבחינה מסחרית וזקוק לתוספת משמעותית של מקורות אנרגיה מתחדשים – תהליך שעשוי להימשך שנים. למרות זאת, המונרכיות במפרץ חשות בהזדמנות להישאר שחקניות מרכזיות בשווקי האנרגיה, במיוחד כאשר ההכנסות מהנפט יורדות.
"מדינות המפרץ שואפות להוביל את שוק המימן העולמי", אמר קארים אלגנדי, עמית שותף בצוות החשיבה של צ'טהאם האוס הבריטי. "הם רואות במימן הירוק מוצר קריטי כדי להישאר מעצמות אנרגיה מרכזיות, מה שיאפשר להם להמשיך את השפעתם כשהביקוש לדלק מבוסס נפט יורד".
ערב הסעודית העשירה בנפט בונה את מפעל המימן הירוק הגדול בעולם בעיר החדשה ניאום, תוך שימוש בהון ההשקעות העצום שלה. המפעל בשווי 8.4 מיליארד דולר ישלב אנרגיית שמש ורוח כדי לייצר עד 600 טונות של מימן ירוק ביום עד סוף 2026, אומרים גורמים רשמיים. איחוד האמירויות, שתארח השנה את ועידת האקלים COP28 של האו"ם, אישרה אסטרטגיה לתחום המימן שמטרתה להפוך אותה לאחד מ-10 היצרניות המוביליות בעולם, עד 2031.
"מימן יהפוך להיות סוג דלק מרכזי", אמר חנן בלאלה, בכיר בחברת הנפט ADNOC של איחוד האמירויות הערביות, וכינה את המעבר אליו "הרחבה טבעית" עבור החברה. "אנו מאמינים שלדלקים מבוססי מימן יש פוטנציאל גדול כדלקים חדשים ודלי פחמן, ושאיחוד האמירויות נמצאת בעמדה טובה כדי לנצל אותם", אמר בלאלה לסוכנות הידיעות הצרפתית.
דווקא עומאן, שנמצאת בפיגור אחר ערב הסעודית ואיחוד האמירויות בייצור דלקים מבוססי נפט, היא שנראית מוכנה מכולם להוביל את מרוץ המימן הנקי של המפרץ. הסולטנות בדרך להפוך ליצואנית השישית בגודלה בעולם ולגדולה במזרח התיכון עד סוף העשור, כך מסרה סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) בדו"ח של יוני. עומאן שואפת לייצר לפחות מיליון טון של מימן ירוק בשנה עד 2030, ועד 8.5 מיליון טון עד 2050, "מה שיהיה גדול מהביקוש הכולל למימן באירופה כיום", אמר ה-IEA.
לפי חברת הביקורת Deloitte, מדינות המזרח התיכון, בעיקר במפרץ, יובילו את הסחר העולמי במימן נקי בטווח הקצר, וייצאו כמחצית מהייצור המקומי שלהן עד 2030. עד שנת 2050 צפויות צפון אפריקה ואוסטרליה להיות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר, למרות שמדינות המפרץ יישארו "מובילות יצוא", אמרה החברה בדו"ח של יוני.
תקווה או הייפ?
ההשקעה במימן ירוק לא עצרה את ההתרחבות בנפט ובגז, כאשר גם איחוד האמירויות וגם ערב הסעודית מתכננות להגדיל את תעשיות הנפט והגז שלהן. מומחים צופים שעלולות לחלוף שנים רבות עד שמדינות המפרץ יוכלו לייצר מימן ירוק בעלות תחרותית עם חלופות מבוססות דלק מאובנים.
בעוד שעלות האנרגיה המתחדשת ירדה בשל ההתקדמות הטכנולוגית, עדיין לא ניתן לייצר מימן ירוק ברווח. "מדינות המפרץ יתמקדו במיקסום המכירות של פחמימנים זמן רב ככל האפשר", אמרה עיישה אל-סאריחי, עמיתת מחקר במכון למזרח התיכון של האוניברסיטה הלאומית של סינגפור. "זה ייקח שנים של ניסויים עד שהמימן הירוק יהפוך למוצר הנסחר באופן משתלם", אמרה המומחית, והוסיפה כי הוא "יכול להיות הדלק החדש של העתיד" ברגע שהטכנולוגיה תתבגר והעלויות ירדו.
