שתלים במוח נחשבו זמן רב בתחום המדע הבדיוני, אך זרזיף מתמשך של ניסויים רפואיים מצביע על כך שהמכשירים הזעירים יכולים למלא תפקיד גדול בעתידה של האנושות. מיליארדי דולרים זורמים לקבוצה מובחרת של חברות שמחפשות טיפולים לכמה מהמחלות הקשות ביותר. ומחקרים חלוציים כבר הניבו תוצאות.
בחודש מאי, הולנדי ששותק בתאונת אופנוע החזיר לעצמו את יכולת ההליכה הודות לשתלים ששיחזרו את התקשורת בין מוחו וחוט השדרה. הניסוי הזה היה אחד מכמה ניסויים בולטים שעזרו לעורר באזז עצום בתעשייה.
בעשור השני של המאה הנוכחית, משקיעים הזרימו יותר מ-30 מיליארד דולר לנוירוטכנולוגיה, לפי אונסק"ו. הכסף המשיך לזרום בזכות, בין השאר, השיפורים המהירים בבינה המלאכותית (AI), המשמשת חוקרים לפרש את הנתונים מהשתלים.
ענק הטכנולוגיה אילון מאסק מיקד תשומת לב בחברה שלו, Neuralink, לאחר שקיבלה אישור במאי לבדוק את השתלים שלה על בני אדם, וסייע לה לגייס מימון של 280 מיליון דולר. חברות אחרות עם בוסים פחות בולטים הולכות ומתרבות, ומציעות תקווה לסובלים ממחלות עצביות נדירות ומאפילפסיה קשה.
"נקודת המפנה"
Synchron, חברה שהוקמה לפני יותר מעשור, גייסה השנה 75 מיליון דולר, בגיבויים של מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, וג'ף בזוס מאמזון. כבר בשנת 2021 החברה קיבלה אישור מהרשויות בארה"ב לבדוק את השתל שלה, ומאז השתילה אותו לתשעה אנשים עם טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS) – המחלה ממנה סבל הפיזיקאי סטיבן הוקינג.
השתל מאפשר למטופלים להשתמש באפליקציות ששולחות הודעות או לגלוש באינטרנט באמצעות תנועות עיניים ומחשבות בלבד. אחת מנקודות היתרון הגדולות היא שבניגוד לשתלים אחרים, הוא אינו מצריך ניתוח פולשני. המטרה הראשונית של הניסוי במכשיר של Synchron, אמר ד"ר דיוויד פוטרינו, שפיקח על הניסוי הרפואי בבית החולים הר סיני בניו יורק, הייתה לוודא שהשתל בטוח ויוכל לנטר את המוח לאורך תקופות ארוכות. בשתי החזיתות, אמר, הניסוי היה מוצלח.
מייסד Synchron, טום אוקסלי, חושב שהטכנולוגיה, המכונה ממשק מוח-מחשב (BCI), נמצאת כעת ב"נקודת מפנה". התעשייה חייבת לשאוף להפוך את השתלים לנגישים באופן נרחב, אמר ל-AFP.
***
יש עדיין מכשולים די כבדים לפני שזה יוכל לקרות, ולא פחות חשוב, נראה כי התוצאות הטובות ביותר מגיעות לרוב מהשתלים הפולשניים ביותר. לדוגמה, מטופל בארה"ב, איאן בורקהארט, שנותר משותק מהצוואר ומטה לאחר תאונת צלילה, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי החיבול לשתל המאפשר לו לשלוט שוב בזרועותיו ובידיו, היא "קסומה". אבל הוא מסוגל לעשות זאת רק במעבדה, והשתל, המכונה מערך יוטה, היה רחוק מלהיות נוח.
"המוח לא אוהב שיש בתוכו דברים", אומר מייקל פלאט, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת פנסילבניה. "ולכן המערכת החיסונית של המוח תתקוף את המכשירים האלה". כשהשתלים מתכסים על ידי תאים, הם פחות מוצלחים בהעברת אותות מהמוח והם מתפקדים פחות טוב.
למרות שהם הרבה פחות מתקדמים, חלק מהחוקרים תולים תקוות בטכניקות שאינן כוללות שתלים. במאי, מדענים מאוניברסיטת טקסס באוסטין אמרו שהם השתמשו בסריקות מוח ובמודלים של בינה מלאכותית כדי ללקט את "התמצית" של מה שאנשים חושבים. הטכניקה הסתמכה במידה רבה על דגמי ה-GPT שפותחו על ידי OpenAI, המסוגלים לנתח נתחים אדירים של נתונים במהירות הולכת וגוברת. אבל מחקר כזה נמצא בשלב המוקדם ביותר והניסויים כוללים חולים שמבלים עד 16 שעות בכל פעם בסורק MRI.
תוכנית הטלפתיה של מאסק
בעוד שרוב השחקנים בתחום עוסקים אך ורק בשימושים רפואיים לנוירוטכנולוגיה, מאסק שונה. הטייקון המבריק מציג את האפשרות של טלפתיה, להשתמש בטכנולוגיה כדי לאחסן זיכרונות או לאפשר לבני אדם להמשיך את קיומם ללא גופם.
"בעתיד נוכל לשמור ולבחון מחדש זיכרונות", אמר באירוע של Neuralink ב-2020. "יהיה אפשר להוריד אותם לגוף חדש או לגוף של רובוט". הטענות הללו נותרו רחוקות מהמציאות אבל זה לא מנע מאסק ללכת רחוק עוד יותר. הוא רואה בשתלים דרך לשפר את בני האדם – מהלך חיוני, הוא חושב, אם המין שלנו יתקיים במקביל עם מכונות סופר אינטליגנטיות. "זה עשוי להיות הדבר החשוב ביותר שמכשיר כזה משיג", אמר.
