דקות ספורות לאחר שנשיא גבון עלי בונגו הוכרז שלשום כמנצח בבחירות אלימות ורוויות האשמות בזיופים, בכירים בצבא הכריזו שהם משתלטים על המדינה. הקצינים הופיעו בערוץ הטלוויזיה הממשלתי כדי להכריז על סגירת הגבולות ופירוק מוסדות המדינה, כולל הסנאט, האספה הלאומית ובית המשפט החוקתי. לאחר מכן הודיעו שבונגו מוחזק במעצר בית.
בונגו, שביקש להיבחר לקדנציה שלישית בתפקיד, עלה לשלטון בעקבות מותו של אביו, עומר בונגו, ב־2009, לאחר יותר מארבעה עשורים בשלטון. שניהם היו בעלי בריתה של צרפת, המעצמה ששלטה בעבר במדינה עתירת הנפט. לפי הערכות, המשפחה צברה עושר ניכר, שעמד במוקד חקירה פלילית בצרפת.
עד השבוע נחשבה גבון ליציבה יותר ממדינות אחרות באזור, שחווה אי שקט בשנים האחרונות. כעת נראה שהיא עומדת להצטרף לרשימה הולכת וגדלה של מדינות אפריקניות שבראשן חונטה צבאית – כולל בורקינה־פאסו, צ'אד, גינאה, מאלי וסודן. יחד הן יוצרות חגורה גיאוגרפית של כאוס לרוחב אפריקה שמדרום לסהרה.
ניז'ר: מאבק אזורי
חיילי המורדים בניז'ר הדיחו את מוחמד בזום, נשיא המדינה, ב־26 ביולי. ברקע עומדות תהפוכות פוליטיות, עלייה בפעילות אסלאמית קיצונית והשפעה רוסית גוברת ברחבי המדינה, שנחשבה לבעלת ברית של המערב.
בריטניה, צרפת, גרמניה והאיחוד האירופי הפסיקו את הסיוע לניז'ר אחרי ההדחה, ומזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן אמר שוושינגטון עשויה ללכת בעקבותיהן. הנשיא ביידן טרם הגדיר את המצב במדינה כהפיכה.
הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), ארגון אזורי חשוב, הודיעה באוגוסט שהמדינות החברות בה שוקלות התערבות צבאית במדינה. תומכי ההפיכה בניאמיי בירת ניז'ר, וגם בבורקינה־פאסו ובמאלי, נצפו מניפים דגלי רוסיה, ומומחים טוענים שחוסר הוודאות באשר למניעים של מנהיגי ההפיכה עלול לחבל בניסיונות המערב להחזיר את בזום באמצעים דיפלומטיים.
ההפיכה גם העלתה את גורל מרבצי האורניום בניז'ר למרכז הבמה. מומחים מעריכים שמדינות אירופה יצטרכו אולי להתמודד עם ההשלכות על תעשיית הגרעין – במיוחד צרפת, שפינתה אזרחים מהמדינה אך סירבה לציית לאולטימטום של מנהיגי ההפיכה, שדרשו ששגרירה יעזוב את המדינה.
ניז'ר הייתה בעלת ברית מרכזית של ארה"ב, שפרסה במדינה כ־800 חיילים ומפעילה כטב"מים מתוך בסיס צבאי באגאדז. זמן קצר לאחר הדחת בזום אישר בלינקן את התקשורת איתו ועם ממשלת ניז'ר, ואמר שגורמים רשמיים "מגנים כל מאמץ לתפוס את השלטון בכוח". החוק האמריקני אוסר על סיוע צבאי למשטרי חונטה, ולא ברור אילו השלכות יהיו לאירועים על הפעילות הצבאית של ארה"ב במדינה.
בורקינה־פאסו: רוסיה נגד ארה"ב?
שתי הפיכות התרחשו במדינה לאחרונה בתוך כשמונה חודשים. הראשונה הייתה כשקולונל פול־הנרי דמיבה הפיל את הנשיא רוק קאבורה בינואר 2022. דמיבה הבטיח להחזיר את הביטחון במדינה לאחר התגברות ההתקפות של קיצונים אסלאמיסטים. המנהיג הנוכחי, קפטן איברהים טראורה, הדיח את דמיבה בספטמבר, לאחר שקבוצה של מנהיגים צבאיים לא ראתה שיפור בדיכוי האלימות.
הפנטגון הציב חיילי קומנדו אמריקניים בוואגאדוגו, בירת בורקינה־פאסו, ולפי הוול סטריט ג'ורנל מחלקת המדינה משלמת ל"קבלנים" – יועצים שכירים מטעמה, בעלי ניסיון בלחימה – שיאמנו את כוחות המדינה, בתקווה להתמודד עם איום הטרור האסלאמי ההולך וגובר ועם השפעתם באזור של שכירי החרב של קבוצת וגנר הרוסית.
מאלי: עיצומים על החונטה
בהנהגת אסימי גויטה, קבוצה של קצינים במאלי הפילה את הנשיא איברהים בובאכר קייטה ב־18 באוגוסט 2020, לאחר הפגנות נגד הממשלה על שחיתות, על התנהלותה במגפה, על הכלכלה המקרטעת ועל איומים ביטחוניים מתמשכים. מנהיגים בינלאומיים ומועצת הביטחון של האו"ם גינו את ההפיכה, ושלושה ימים לאחר מכן הפסיקה ארה"ב את הסיוע הצבאי למאלי.
בתחילת ינואר 2021 נסוגה החונטה מחתימתה בספטמבר 2020 על הסכם שביקש לערוך במדינה בחירות אזרחיות, לאחר שבאה נ'דאו מונה לנשיא זמני. במאי 2021 השלים גויטה הפיכה נוספת ונותר בשלטון עד היום.
עיצומים שהטילה לאחרונה ארה"ב כוונו למנהיגי החונטה בשל קשריהם לקבוצת וגנר, שמחזיקה (לפי ההערכות) כאלף לוחמים במדינה, והואשמה בהפרת זכויות אדם נגד אזרחי מאלי.
גינאה: בדרך לשלטון אזרחי
קולונל מאמאדי דומבויה, מפקד הכוחות המיוחדים של גינאה שהוכשר בידי ארה"ב, הדיח בספטמבר 2021 את הנשיא הראשון של המדינה שנבחר באופן דמוקרטי, אלפא קונדה, לאחר שנים של מחאות על כך ששינה את החוקה כדי לאפשר לעצמו כהונה שלישית ועל כך שכלא מועמדים מהאופוזיציה. ארה"ב גינתה את ההפיכה והפסיקה את הסיוע הצבאי, שכלל שיגור צוותים של הכוחות המיוחדים של ארה"ב כדי שיאמנו את הכוחות המקומיים.
על רקע ביקורת והפגנות אלימות ומתמשכות, דומבויה הסכים להחזיר את המדינה לשלטון אזרחי לתקופת מעבר של 24 חודשים מאז תחילת 2023.
צ'אד: נגד בוקו חראם
לאחר שהנשיא אידריס דבי, שתפס את השליטה בהפיכה משלו ב־1990, נהרג במבצע צבאי נגד המורדים בגבול הצפוני של צ'אד באפריל 2021, היה אמור יו"ר הפרלמנט לעלות לנשיאות. במקום זאת השתלטה מועצה צבאית והעלתה לנשיאות את בנו של דבי, הגנרל מהמט אידריס דבי. הדבר הוביל להפגנות קשות בבירה. דבי האב היה בעל ברית של המערב נגד ארגון הג'יהאד בוקו חראם, וארה"ב לא הטילה רשמית עיצומים על המדינה לאחר העברת השלטון הבלתי חוקתית.
סודן: חילוץ מהכאוס
הגנרל הסודני עבד אל־פתאח אל־בורהאן השתלט על המדינה ב־2021, והביא לסיומו של הסכם חלוקת כוח רופף בין ממשלת סודן ובין כוחות הצבא, שנקבע לאחר שהצבא הדיח את הנשיא עומר חסן אל־באשיר ב־2019 על רקע הפגנות פרו־דמוקרטיות.
המתיחות גברה השנה, בשעה שממשלתו של בורהאן נאבקת לעבור לשלטון אזרחי. כתוצאה מכך פרצה הלחימה הקשה ביותר שראתה המדינה אי פעם, בין הכוחות המזוינים הסודניים ובין המורדים הצבאיים למחצה.
באפריל שלח הפנטגון שתי ספינות מלחמה לנמל סודן, וארה"ב פינתה מאות אזרחים מהכאוס המתפתח, שהביא למאות הרוגים ולמשבר זכויות אדם.
